רון רוטר סמנכ"ל כספים קסטרו
צילום: אביב חופי
ראיון

"הביקושים יחזרו לרמות שהיו לפני הקורונה - ואולי אף מעבר לכך"

כך אומר בראיון מנכ"ל קסטרו רון רוטר על העידן שאחרי הקורונה, ומדבר גם על התמריצים השגויים של הממשלה בתקופה בה אנשים מעדיפים להישאר בבית ולקבל אבטלה: "חסרים לנו כ-500 עובדים"

סתיו קורן | (5)

רשת האופנה קסטרו 0.98% דיווחה היום לבורסה שהיא מתכננת לפתוח חנויות של עיצוב לבית, כאשר במהלך החצי השנה הקרובה היא מתכננת לפתוח כ-10-20 חנויות מסוג זה, ובמהלך חמש השנים הקרובות להגיע לפריסה של 50-80 חנויות. החברה תשקיע במיזם כ-30-20 מיליון שקל ותתחרה גם בתחום הזה ברשתות כמו גולף -0.68% , פוקס 2.21% וזארה. 

 קסטרו רשמה רצף של רבעונים חלשים ותשואה שלילית והייתה תחושה שמשבר הקורונה יכריע את קסטרו סופית, אך הרבעון השני של 2020 שינה את התמונה, וסופסוף הגיעה ההתאוששות שהחברה כה ציפתה לה; ברבעון השני של 2020 רשת האופנה דיווחה על זינוק של 190% ברווח הנקי, השיפור הגיע בעקבות השבתת הפעילות שהחלה באמצע חודש מרץ, אולם שיפור מהותי ברמה התפעולית, במקביל להוצאת עובדים לחל"ת וקבלת הנחות בשכירות ובארנונה הוביל להכפלת הרווח כמעט פי 3. מגמת השיפור המשיכה גם ברבעון השלישי של 2020, במסגרתו החברה הגיעה לרווח נקי של 41 מיליון שקל, לעומת הפסד של 31 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019.

"אני חושב שאם מסתכלים שמונה שנים אחורה, כשהשקנו את מותג הילדים עלו אותן שאלות, נכנסנו לשוק כאשר השחקנים הללו כבר היו בו. והיום, שמונה שנים אחרי אנחנו עם למעלה ממאה חנויות ילדים ועם אחד המותגים המובילים בתחום, אני חושב שהוכחנו שאנחנו יודעים להיכנס לתחומים שבהם אנחנו בטוחים ביכולת שלנו לתת ערך מוסף". 

את הדברים הללו אומר רון רוטר, מנכ"ל קבוצת קסטרו - הודיס בראיון לביזפורטל, לאחר פרסום ההודעה על התרחבות המותג לתחום הלבשת הבית, ושבוע וחצי לפני פרסום הדוחות הכספיים של החברה (הדוחות עתידים להתפרסם ב-24 במרץ). 

הודעתם שאתם נכנסים לתחום ההום סטיילינג, בו מחכה לכם תחרות עם חברות ותיקות בתחום כמו פוקס וגולף - מה גרם לכם לרצות להיכנס לתחום? 

"אני חושב שאנחנו הולכים להביא בשורה של אופנתיות וטרנדיות לצד איכות, וכמובן לצד מחירים תחרותיים - זה יהיה דומה למה שעשינו בעולם הילדים. תחום הלבשת הבית הוא תחום שמשיק לתחום הלבשת אופנה, חלק גדול ממנו מבוסס טקסטיל לכן נמשיך לעבוד עם ספקים שאנחנו כבד עובדים איתם. קטגוריית הלבשת הבית יכולה לשבת לצד הקטגוריות הקיימות שלנו בתחום ההלבשה, ולכן זה יהיה מותג שנוכל לראות אותו בתוך החנויות הקיימות שלנו, וגם בתור מותג שיפרוץ באופן עצמאי, בחנויות ייעודיות". 

בתקופת הקורונה עשיתם מאמצים תפעוליים להתייעל, שצלחו והביאו אתכם לרווח נקי של 33 מיליון שקל נכון לרבעון השלישי של 2020. מה הצעדים שתנקטו כדי להמשיך במגמת ההתייעלות?

"ההתייעלות ברובה התמקדה בהורדת מורכבות תפעולית, התייעלנו בסעיפים לוגיסטיים, בעלויות הפעלת החנויות, ובהוצאות השיווק והמכירה. אסטרטגיית הייעול תמשיך איתנו קדימה. השינוי המרכזי שאיפשר לנו לעבור את התקופה הזו ברווח הוא ההתמקדות בהשבחת המוצר שלנו בתחום האופנה. תחום האופנה סבל מביצועים לא טובים בשנתיים האחרונות, והמאמצים שלנו להשביח את המוצר הושלמו והוטמעו. אני חושב שגם ברבעונים האחרונים שהיו וגם בשנת 2021 אנחנו מגיעים לשוק גם כשאנחנו הרבה יותר יעילים, וגם עם מוצר הרבה יותר טוב, והשילוב של שניהם אמור לאפשר לנו לצמוח ולשפר את שיעורי הרווחיות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם לדעתך תהיה עליה בהכנסות של החנויות הפיזיות? או שאנשים ימשיכו לרכוש באינטרנט?

"בתקופת הקורונה אנשים רכשו אונליין כתוצאה מכך שלא הייתה ברירה, אנחנו פעילים באונליין כבר הרבה מאוד שנים. אני חושב שזה מבורך, לצד זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנשים רוצים לצאת ולבלות במרכזי קניות ובקניונים, ולרכוש בחנויות הפיזיות. הרבה מאוד מהלקוחות שלנו מתחילים את מסע הרכישה באונליין, ומסיימים אותו בחנות הפיזית, וההיפך - אנשים מגיעים לחנויות ומשלימים את הרכישה באתר. צריך לשלב בין חנויות האונליין לבין החנויות הפיזיות, ולשם אנחנו הולכים. חלק גדול מהלקוחות הוא היברידי, יש כמובן את הלקוחות שקונים רק בחנויות הפיזיות, או את הלקוחות שקונים רק באונליין וגם אותם אנחנו משרתים. המטרה שלנו היא לתת את המוצר הכי טוב, ערוץ המכירה הוא משני, אנחנו נמצאים איפה שהלקוח רוצה שנהיה".

"אנחנו מתאימים את ערוץ הרכישה לביקושים - וזה גם מה שעשינו בשנים האחרונות, איפה שראינו שהביקושים יורדים כתוצאה מעליה של חנויות האונליין סגרנו את החנויות, ובמקום זה פתחנו חנויות גדולות במרכזים החזקים. אני חושב שהחברות שיצליחו לצלוח את המשבר ויוכלו להראות צמיחה בשנים הבאות, אלו אותן חברות שיצליחו לשמור על דינמיות ושכל הזמן יתאימו את עצמם לביקושים".

האם כל החנויות הפרונטליות נפתחו? מה הציפיות לגבי מחזור ההכנסות לעידן של אחרי הקורונה?

"כן כל החנויות נפתחו, אנחנו מקווים שהמחזורים יחזרו לרמה של טרום הקורונה, ואני מקווה שתהיה פה צמיחה. בסך הכל יש ביקושים ערים ואני מקווה שזה ימשיך איתנו. אני חושב שאפשר להניח ברמת ביטחון סבירה שהביקושים יחזרו לרמות של טרום הקורונה, ואפילו יש סיבות להאמין שהם יעלו – אני חושב שאנשים הרבה זמן לא הוציאו כסף, אנשים רוצים לצאת ולבלות, ולפצות על כל הזמן שהם היו סגורים בבתים לכן אני מאוד מקווה שנראה עליה".

האם יש עובדים שמעדיפים להישאר בבית ולהמשיך לקבל אבטלה? זה משהו שניתקתלם בו?

כן. ראשית, חשוב לי לציין שהחל"ת היה פתרון מעולה לתקופת הסגר ונתן רשת ביטחון לאותם עובדים שבאמת לא יכלו לעבוד כי המשק נסגר, וזה שירת את החברות ואיפשר להן לחסוך בהוצאות בתקופה הזו. כרגע אנחנו נמצאים במצב בו המשק נפתח ואין ספק שזה יוצר עיוות, אני חושבת שהממשלה צריכה להתייחס לזה ולוודא שלא יהיה ניצול לרעה של הכלי הזה, ושבאמת מי שמקבל את החל"ת הם אותם עובדים שלא יכולים לחזור לעבוד, בגלל שמקום העבודה שלהם סגור, או כי יש הגבלות כאלה ואחרות. אבל כרגע אני יכול להגיד לך שבאופן רוחבי בענף המסחר יש מחסור מאוד גדול בעובדים, אנחנו בקבוצת קסטרו עם סדר גודל של 500 משרות פתוחות, אני מאוד מקווה שהממשלה תעשה שינוי כדי שלא ייצא מצב שמי שיכול לחזור לעבוד לא חוזר בכלל התמריץ הזה".

בדוחותיה לרבעון השלישי של 2020  דיווחה החברה כי הכנסותיה ירדו ב-17.4% מ-428 מיליון ל-353 מיליון. עלות הכנסות ירדה מ-195 מיליון ל-154 מיליון, ירידה של 21%. אבל מה שבאמת משנה לחברת הביגוד  קסטרו זו העובדה שמכירות האונליין היו יציבות ברבעון השלישי והחל"ת של עובדי החברה – שחנויותיה ברובה פרוסים בקניונים – בהחלט ניכר בשורה התחתונה, שעלתה ממינוס 32 מיליון שקל ברבעון המקביל, לרווח של 41 מיליון שקל – קפיצה של 228% - תודות לעסקה חד פעמית ממכירת נכס.

הקיטון בתקציבי עוגת הפרסום, שקטנו רוחבית בתקופת הקורונה אצל מרבית הקמעונאים, גם השפיעו לחיוב, כשהוצאות המכירה והשיווק קטנו מ-233 מיליון שקל ל-200 מיליון שקל. ירידה של קצת למעלה מ-14%. הוצאות ההנהלה והכלליות גם ירדו, מ-24 מיליון ל-17 מיליון. ירידה של 29%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בני 14/03/2021 23:49
    הגב לתגובה זו
    לאיזה עובד/ת יהיה בכלל שווה לעבוד אצלם?
  • 4.
    קסטרו בכיוון הנכון (ל"ת)
    בנימין 14/03/2021 19:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורן 14/03/2021 18:11
    הגב לתגובה זו
    אם תקצץ במשכורת שלך ושל שאר הבכירים, תוכל להעלות משכורות לעובדים הקטנים. אני בטוח שאז אנשים יהיו מוכנים לעבוד בשבילך. אבל משום מה, יש לי הרגשה שלא תעשה את זה ותמשיך לחפש מסכנים שיעבדו בשבילך עבור המשכורות העלובות שאתה משלם.. בהצלחה!
  • 2.
    תעלה משכורות מעל המינמום ועובדים יחזרו (ל"ת)
    אנונימי 14/03/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 14/03/2021 16:48
    הגב לתגובה זו
    מרגע שהוא נכנס לחברה אסון, הפסדים, הפסקת חלוקת דיבידנד של חברה שחילקה רווחים מעל 20 שנה. אתה רואה את פוקס ופשוט חבל על המילים. מצעי שבמקום לדבר יפעל להפיק רווחים ואם הוא לא מסוגל שיפנה את הכיסא.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?