המיליארדר חיים סבן: "הטלויזיה בעולם נופלת באותן רעות חולות"
כבר בתחילת שנות ה-90, עולם הברודקאסטינג, (השידורים הטלוויזיוניים בארה"ב), כבר הבין שחיים סבן – מי שהפך ברבות השנים למיליארדר שהונו האישי מוערך ב-2.8 מיליארד דולר ואחד מהיהודים המשפיעים בעולם – הוא לא פראייר. מאז שפתח את החברה שלו ב-1980 ועד עצם היום הזה, סבן עדיין נחשב לאחד האנשים המשפיעים בעולם השידורים האמריקאי והאירופאי.
נכון שהעולם הטלוויזיוני השתנה מקצה לקצה ב-30 השנים האחרונות, אבל בסוף, עדיין זה שוק שנשלט על ידי תאגידי ענק בינ"ל ובו יש כמה צמתים מרכזיים. סבן יושב על אחד מהצמתים הללו. בראיון שערך לעיתונות האמריקאית הוא ניתח את העסקאות המרכזיות מהשנים האחרונות בתחום המדיה בארה"ב, בהן העמדת חברת דיירקט טיוי למכירה, מיזוג דיסני ופוקס ועוד.
לאחרונה פורסם בוול סטריט ג'ורנל ש-AT&T AT&T INC מעוניינת למכור את חברת דיירקט טיוי, לפי שווי של 15 מיליארד דולר. ב-2015 רכשה חברת הטלקום הגדולה בארה"ב את דיירקט ב-49 מיליארד דולר, אבל יחד עם החוב זה הגיע לקצת יותר מ-67 מיליארד דולר. המטרה הייתה להגיע לכוח משולב של 26 מיליון בתי אב מנויים בארה"ב עם יכולת מוגברת למכירת באנדלים וגם מה שבוודאי היה מגדיל את ההכנסות מפרסום. זה לא עבד.
סבן, שישב בדירקטוריון של דיירקט באותה התקופה, אמר כי AT&T עשו את הדבר הנכון לשעתו, אבל נפלו בשל הבעיות המובנות של הטלוויזיה המשודרת. "AT&T עשו את הדבר הנכון כשהם קנו את דיירקט טיוי.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני הייתי בדירקטוריון של דיירקט והיא נמכרה ב-50 מיליארד, היום הם מוכרים אותה ב-15 מיליארד דולר", אמר סבן בלא מעט סיפוק. "הם נפלו קורבן לחולאים המסורתיים של עולם השידור המודרני, אז אפשר לומר שניצחנו", הוסיף.
הרעות החולות האלה הן אותן רעות חולות של הטלוויזיה בישראל: עלויות גבוהות מאוד על הפקת תוכן ותשתיות, מול תחרות הולכת וגדלה במסכים שמחוץ לטלוויזיה, כלומר המחשבים והסמארטפונים, שם גם אין להם את אותה הכנסה מפרסומות או ניטור של מידע על הרגלי השימוש של לקוחותיהם.
סבן גם התייחס למיזוג בין פוקס לדיסני ב-2019, בעסקה ענקית בהיקף של למעלה מ-71 מיליארד דולר. איל תקשורת אחר, רופרט מרדוק, החליט לפרק את 2 הזרועות הגדולות של החברה שלו ולהתמקד בקור ביזנס שלו – שידור חדשות וספורט. את יתר הערוצים: סרטים, סדרות ואולפנים מכר לדיסני. הסיבה: הוא הבין שאין לו יכולת להתחרות יותר ברמה הגלובלית.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 4.עוברת אורח 20/01/2021 09:54הגב לתגובה זוהתקשורת הישראלית "נופלת" כי היא מלאת זבל דיווחים/זבל תוכן בידורי ומכרה נשמתה לשטן... עם טאלנטים/פרוגרסיבים יהודיים שלא מבינים איזה נזק הם עושים ליהודים עד שיהפכו לשנואים שוב וגלי אנטישמיות יפרצו שוב. הנקני# הזה תורם לזה! ומי שייפגע מגלי האנטישמיוח יהיו אני ואתה ולא הסבנים למיניהם. בדיוק כפי שיהודים דחפו את האף וניהלו מהפיכות בולשביקיות בשנות העשרים של המאה ה19, והיתומים היהודים שהיו התוצאות של הפרעות והשנאה והמעורבות הפוליטית. היו צריכים להיאסף על ידי ארגונים כמו ose מהפכן בשקל ונבל לא קטן הסבן הזה.
- כשאני קורא את התגובה שלך, אני מניח שעבדת בעבר באיזה חברה שלו (ל"ת)נשמעת מאוד ממורמרת 20/01/2021 12:48הגב לתגובה זו
- 3.המבין הגדול?במוזיקה! (ל"ת)החוק והצדק 19/01/2021 13:06הגב לתגובה זו
- יגאל 21/01/2021 13:33הגב לתגובה זו.
- נורית 19/01/2021 15:53הגב לתגובה זוואתה??
- אביבית 28/01/2021 20:14וכמעט כלום לא יותר מזה. הוא גם הפסיד הרבה לעצמו ולאחרים בגלל השקעות ועצות לא מוצלחות.
- 2.יוסי 19/01/2021 10:57הגב לתגובה זוהכל . שהשוק נופל הכל למכירה . ואין קונים .מי שקונה נופל חזק יותר .
- 1.דב 19/01/2021 09:55הגב לתגובה זושמאל, חבר של ההוא קלינטון, משפחת המאפיה, שחבר לההוא, אפשטיין. זה שהוא מיליונר לא עושה אותו חכם או בעל ידע. וחבל שהוא נמצא פוליטית היכן שהוא נמצא.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
