מי הן המרוויחות השקטות ממהפכת הרכישות באינטרנט?
לא צריך להיות גאון כדי להבין ששנת 2020 הייתה שנת מפנה. כמעט כל אספקט בחיינו עבר שינוי כלשהו. הכול עבד על ספידים. טרנדים הואצו ולא משנה אם לשלילה או לחיוב. הנפט לדוגמה, שכבר שנים מדברים על ירידת קרנו, ספג מהלומה שממנה כנראה לא יתאושש. הנפט אמנם לא יעלם, אבל אפשר להניח שהאבות המייסדים של ענקיות הנפט ההיסטוריות, כמו רואיל דאטצ' של (RDS) או בריטיש פטרוליום (BP), מתהפכים בקברם עם הידיעה שהחברות היקרות שלהן נמצאות עמוק בהשקעות של אנרגיות מתחדשות.
מנגד, טרנד הרכישות באינטרנט, שגם כך היה בעלייה מתמדת בשל התחזקות המסחר המקוון בעשור האחרון - בשל מהפכת המובייל, שהפכה בפשטות את האמרה "קנייה בקליק" למציאות - שברה שיאים.
הסקטור הזה קיבל זריקת אדרנלין, כשהציבור, גם המבוגרים שמתקשים להתסגל לטכנולוגיות חדשות, נאלץ להתאים את עצמו למציאות שבה הליכה לסופרמרקט מהווה סיכון בריאותי. מכירות האונליין בארה"ב לבדה הגיעו ב-2020 לכדי 800 מיליארד דולר, עלייה של 32% ביחס לשנה שלפני.
ואיך מגיעות אלינו החבילות הללו? ניחשתם נכון, אריזות קרטון. כמו הלוגו המחייך של אמזון (AMZN) וכמו החיוך שלנו כשאנו מקבלים חבילה שציפינו לה, תעשיית הקרטון, שנחשבת לתעשייה תומכת, מרוויחה בכל פעם שמישהו מאתנו מזמין חבילה באינטרנט.
- הנתח של סוחרי היום ישנה את השוק? גם בג'יי.פי מורגן חשבו - וטעו
- חשיפה: הסודות שמאחורי סיפורי ההצלחה של גיבוש שייטת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשיית הקרטון הגלובלית תצמח ב-8% בשנה
עד כמה התעשייה הזו גדולה? ההערכות הן שב-2014 התעשייה הגלובלית הכניסה 500 מיליארד דולר. כשהרכישות המקוונות מוערכות בקרוב ל-5 טריליון דולר ב-2021, התחזיות מעודדות כשעד 2025 קצב הצמיחה השנתי הממוצע (CAGR) של התעשייה מוערך ב-8% בשנה. אגב, התעשייה הזו מגיעה עם תג מחיר של 15 מיליארד עצים בשנה, רק שהתעשייה ממחזרת עד 7 פעמים כל קרטון כדי לנסות ולמזער פגיעה סביבתית.
בארה"ב לבדה ישנם למעלה מ-1,900 עסקים בתחום שבהם מועסקים קרוב ל-140 אלף בני אדם, כשבין ינואר לאוקטובר של 2020 החברות האמריקאיות הכניסו למעלה מ-67 מיליארד דולר, לפי הדו"ח של IBIS World report.
התעשייה הזו, לשמחת ראשיה, עובדת בתפוקה מלאה. מנהל חברת ג'ורג'יה פסיפיק, שמייצרת פולפה ומוצרי נייר לתעשיית הקרטון, אמר לוושינגטון פוסט שהמפעל שלו עובד ב-100% תפוקה. חברת אינטרנשיונל פסיפיק (IP), הגדולה ביצרניות הקרטון בארה"ב, ייצרה ב-2020 2.7 שורט טון – שורט טון, או טון קצר, שווה לכ-0.91 טון מטרי – של מוצרי אריזה. עלייה של 2% ביחס ל-2019.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בכל שנה אחרת, התעשייה בארה"ב מכוונת לחודש ספטמבר, אז מגיע הפיק של הרכישות לקראת הרבעון האחרון והגדוש באירועי מכירות של השנה. ב-2020, בין יוני לאוקטובר משלוחים ארוזים הגיעו לנפח שיא של 3.2 מיליארד מטר רבוע בכל חודש.
"בהתבסס על הדאטה שמגיעה עד 1999, מדובר בשיא שלא היה כדוגמתו", אמר ג'ורג' סטאפוס אנליסט מבנק אוף אמריקה (BAC) שעוקב אחרי התחום. "בשנה רגילה, חודשיים כאלה זה המון. 5 חודשים? אף אחד לא האמין לזה".
אבל ארצות הברית היא לא הסיפור היחיד פה. מה שימשיך לתרום לצמיחת הרכישות באינטרנט הוא בעיקר מעמד הביניים המתחזק בסין ואזור מזרח אסיה והפסיפיק באופן כללי. מול ה-300 מיליון אמריקאים שמשתמשים באינטרנט כיום, יש 900 מיליון סינים וכוח הקנייה שלהם מתחזק מרבעון לרבעון. כשמכניסים פנימה את יפן, דרום קוריאה, אינדונזיה ויתר המדינות באזור, התמונה נהיית קצת יותר פרופורציונלית.
מהן המניות המעניינות בתחום בארה"ב
יצרנית מוצרי האריזה ראנפאק (PACK) עלתה ב-12 החודשים האחרונים מרמה של 7.9 דולר למניה, לרמה של 15.9 דולר, עלייה של כ-100%. מדובר בחברה קטנה יחסית עם שווי שוק של קצת למעלה ממילארד דולר.
חברת קראון הולדינס (CCK) שמייצרת גם אריזות מאלומניום ועוד, עלתה השנה בכ-34% מרמה של 71 דולר לרמה של 100 דולר. שווי השוק שלה עומד על 13.5 מיליארד דולר.
גם חברת IP, אותה הזכרנו מגיעה לשווי של למעלה מ-19 מיליארד דולר והמניה שלה קפצה השנה ב-14% לרמה של 50 דולר למניה.
מניית פאקג'ינג קורפ (PKG) עלתה מרמה של 105 דולר לרמה של 142 דולר, עלייה של 36%, ושווי שוק של 13.5 מיליארד דולר.
בכל מקרה העלייה בביקושים צפויה להמשיך לתמוך בתעשייה. אנחנו עדים לזה לפי העלייה של 50 דולר במחיר הטון המטרי לנייר בחודשיים. בחודש נובמבר האחרון, הנציגה הישראלית הבכירה בתחום, נייר חדרה – שנשלטת על ידי קרן פימי (59.6%) – קפצה ב-9% ביום אחד הודות לחדשות הטובות האלה. לפחות עבורה. בכלל, ב-12 החודשים האחרונים המניה הוסיפה 23.5%.
- 4.הייקון מערכות הנסחרת בתל אביב מספקת מערכות לתעשיית 18/01/2021 11:39הגב לתגובה זוהייקון מערכות הנסחרת בתל אביב מספקת מערכות לתעשיית הקרטון
- 3.הייקון מערכות שנסחרת בתל אביב מספקת מערכות לתעשיית 18/01/2021 11:38הגב לתגובה זוהייקון מערכות שנסחרת בתל אביב מספקת מערכות לתעשיית הקרטון
- 2.משקיען 18/01/2021 08:06הגב לתגובה זוכמו חנות מכולת שכונתית
- 1.אופיר 17/01/2021 08:26הגב לתגובה זומדוע העלתה אמניר את מחיר הפינוי ב 40% ב 2020 ?
- אולי כדי להרוויח יותר,ממה שהם מרוויחים... (ל"ת)אולי כדי ל 17/01/2021 09:38הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
