רדיט
צילום: pixbay

הנתח של סוחרי היום ישנה את השוק? גם בג'יי.פי מורגן חשבו - וטעו

מתחרה של רובינהוד אמרה שאם משקיעי הריטייל יחזרו לנתח של 25% מהמסחר ההשלכה תהיה משמעותית, והזהירה את המוסדיים. הצעירים שבהם מושפעים יותר מהאינפלציה שפגעה בהכנסה הפנויה, האפליקציות נהנות מהבערות שלהם - והספאקים הוכיחו שפער הידע מול המוסדיים נשמר
איתי פת-יה | (1)

משקיעי הריטייל מביעים באחרונה עניין מחודש בנערות הפוסטר של גל מניות המם והשורט סקוויז של תחילת 2021, הלוא הן GAMESTOP CORP (GME) ו- AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC (AMC). אצל הראשונה הדוחות האחרונים לא הביאו בשורה מרגשת, השנייה משחררת אנחת רווחה ככל שהקורונה, או לפחות הוריאנטים החמורים שלה, דועכת, ושוברי קופות דוגמת ספיידרמן ובאטמן מגיעות לאקרנים ומביאות את הקהל לאולמות. קרנות הגידור לא ממש חושבות אחרת על היסודות העסקיים של שתי החברות הללו משחשבו לפני שנה.  ROBINHOOD MARKETS (HOOD), שפיתחה את האפליקציה הפופולרית בקרב משקיעי הריטייל בארצות הברית, מחזרת אחריהם עם פיתוחים נוספים, ואחת המתחרות שלה, Zingeroo אופטימית לגבי האפשרות שנפחי המסחר מצדם יחזרו להיות כמו בשיא. עד כדי כך ששם אומרים שעל המוסדיים להזהר, לא פחות.

רגע לפני הקורונה הנתח של משקיעי הריטייל/סוחרי היום היה 10% מהמחזור בוול סטריט. בשיא הטרללת אשתקד חלקם כבר עלה ל-25%. מייסדת ומנכ"לית זינגרו, זואי בארי, רמזה שנתח כזה יכול להטות את השוק אם ינקוט בגישה שונה מזו של המשקיעים המוסדיים, לדבריה, בני דור ה-Z הצעירים שבקרב משקיעי הריטייל לומדים בעצמם בימים אלה איפה לשים את הכסף בעתות של ירידות בשוק המניות.

לא בטוח שצריך להאמין לה. השורט סקוויזים הצליחו רק כהימור נגד קרנות הגידור, כזה שהסתמך על כח ההמון והאנטי שלו נגד הגופים הגדולים שיצאו ללא פגע או הרוויחו ממשבר 2008. אנליזה למניות שבהן השקיעו לא ממש הייתה שם. מגדל הקלפים לא החזיק מעמד, והכסף הפנוי שהיה למשקיעי הריטייל להשקיע במניות השורט סקוויז נגמר מתישהו. חלק ממשפיעני הרשת נטשו בזמן עם תאוותם בידם, אחרים ראו את השקעתם מתאדה. בכל זאת בארי הזהירה את המוסדיים מלפתוח פוזיציות שורט.

מכך אנחנו למדים שאולי בארי נותנת יותר מדי קרדיט – וגם לא מזכירה שעבור נתח ממשקיעי הריטייל בארצות הברית שוק המניות היווה תחליף לאדרנלין והריגוש שבעולם הספורט שהושבת בשל הקורונה. או תחליף להימורי הספורט – מה שיכול להצדיק לפעמים את התדמית שדבקה בשוק המניות כ"קזינו".

חברות מסוגן של רובינהוד, זינגרו ואי-טורו לא ממש מתאמצות ללמד את המשקיעים איך לסחור, עד כמה שמבחינתן עצם ההתנסות היא למידה. זה נכון רק במידה מסוימת ואפשר לטעון אף שמהבערות הן מרוויחות. המודל שלהן לא מתבסס על הכנסות מעמלות מסחר. נפח המסחר הגדול דרכן נוצר הודות לכך שהן אינן גובות עמלות, והן דווקא מעודדות את המשקיעים לבצע כמה שיותר שינויים בתיק. את הפקודות של הסוחרים האפליקציות מוכרות לעושי שוק, שמצדם עושים כסף מהארביטראז' בין מחיר סגירת העסקה הסופי למחיר שלפי ביקשו המשתמשים לרכוש ני"ע. מודל זה מכונה תשלום עבור זרם הזמנות (Order Flow) ולא בכדי ברשות לניירות ערך האמריקאית, היו"ר גארי גנסלר בוחן איך להילחם בו. עם שינויים תכופים וללא סבלנות יותר קשה לייצר תשואות, ומסר מלמד מהמודל הזה אין.

ואצל בארי החמאה שמרוחה על הראש גדולה עוד יותר. זינגרו היא גם חלק מהטרנד, ועמלות היא גובה רק על מסחר באופציות – לא במניות, וגם חלק אחר באפליקציה שלה כולל צ'אטים ופורומים. כן, אפשר לנסות לקדם שם שיח מפרה וייתכן מאד שכזה קיים שם, אבל זו גם קרקע פורייה ליצירת מקבילים לפורום wallstreetbets של קהילת רדיט, על כמויות הממים והאימוג'יז הדבוקים לטיקרים שתמצאו בו.

זינגרו אולי מייחסת למשתמשי הצעירים הליך למידה, אבל אם לשפוט לפי סאגת הספאקים בוול סטריט, לא נראה שפערי המידע הצטמצמו. גופים מוסדיים נכנסו בתנאים עדיפים בשלב גיוסי ה-PIPE, ובמקרים בהם משקיעי הריטייל בשלדי הספאק בחרו לפדות את כספם אחרי שנמצאה חברה מיועדת למיזוג, מי שהחליפו אותם והגדילו את אחזקותיהם היו המוסדיים. מחד אפשר לומר שזו רק תעודת עניות למוסדיים, שכן ראינו את הנפילה הגדולה בשוק הספאקים, אך ייתכן גם שיגיע השלב בו ההשקעה שלהם תצדיק עצמה – ואז מי שמכר יתחרט.

קיראו עוד ב"גלובל"

פער הדורות בא לידי ביטוי גם בפרופילים של המשתמשים: אצל זינגרו 80% מהם הם מילניאלז ובני דור ה-Z – לא בדיוק הגיל הממוצע של המשקיעים בחדרי המסחר של  JP MORGAN (JPM). וזה לא רק הגיל ששונה – אלא גם התרגיל. בארי סיפרה כי המשקיעים המבוגרים יבחרו להנזיל עצמם מאשר להמשיך ולצפות בירידות, לעומתם מילניאלז "יקנו את התחתית" ואילו דור ה-Z משקיעים היום בקרן הסל בעלת החשיפה ההפוכה PROSHARES ULTRAPRO SHORT QQQ (SQQQ), שעוקבת אחר הנאסד"ק-100 במינוף של פי 3.

ברובינהוד השיקו באחרונה כרטיס דביט ש"ישריין" את העודף בסנטים מכל עסקה לחשבון נפרד שכולו יוקדש להשקעה בניירות ערך – במקום שהמשתמשים ימשכו אותו לצרכים אחרים שלהם. ואולם, מה שעשוי לפחות בתקופה הקרובה להוות מכשול שיפריע לחזור לנפחי המסחר ההם מצד משקיעי הריטייל הצעירים, הוא האינפלציה. עם ותק נמוך יותר בשוק העבודה, ופחות תארים שהספיקו לצבור, הכנסתם נמוכה יותר מאשר סוחרי היום הוותיקים יותר. חלקם מבני דור ה-Z אולי עוד גר אצל ההורים או לומד בקולג' בארצות הברית, אבל אחרים מפרנסים את עצמם והאינפלציה שחקה את הכנסתם הפנויה כך שאולי השקעות אינן בראש מעיניהם כעת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק מזומן 04/04/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
    מרויחים על פראיירים בסוף מישהוא יהיה ללא כלום
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.