מטוס מודיעין, התעשייה האווירית
צילום: יח"צ

לאחר 25 שנה של עיכובים - התעשייה האווירית בדרך להנפקה

לאחר עשורים של עיכובים ולאחר שוועד עובדי החברה הסיר את התנגדותו למהלך, התעשייה האווירית צפויה להנפיק כ-25% ממניותיה בבורסה בת"א
עמית נעם טל | (6)

ועדת השרים להפרטה בראשות השר דוד אמסלם אישרה היום (ה') מהלך של הנפקת מניות מיעוט התעשייה האווירית - מהלך אותו החלה רשות החברות לקדם לפני כ-25 שנים. המהלך צפוי להתבצע במחצית הראשונה של 2021.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הביטחון, בני גנץ תמכו במהלך והוא הובל על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, הראל לוקר ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל.

ההנפקה הצפויה התאפשרה לאחר שוועד עובדי החברה הסיר את התנגדותו למהלך בתמורה להבנות עם משרד האוצר לגבי ביטול הדרישה להחזר כספים מצד אלפי עובדים שזכו לשכר גבוה מדירוג השכר הממשלתי.

התעשייה האווירית היא חברה עסקית, אחת היצואניות הגדולות במשק (מכירות שנתיות של כ-14 מיליארד ש"ח, מהם כ-10 מיליארד ש"ח ליצוא לכ-90 מדינות ברחבי העולם), הפועלת בשוק בינלאומי תחרותי ביותר (שוק ה-Aerospace & Defense) בו פועלות חברות ענק כבואינג, לוקהיד מרטין ועוד. ברוב החברות הבולטות בתחומי פעילות החברה אין אחזקה ממשלתית ורובן חברות נסחרות.

בשנים האחרונות התעשייה האווירית עברה מהפך עסקי ובמסגרתו הציגה רווחי שיא וצמיחה, על אף משבר הקורונה. בכ די להמשיך מגמה זו וביסוס המשך צמיחתה של החברה ולהתמודד עם האתגרים העומדים בפניה בטווח הבינוני והארוך, יש צורך בהשקעה מתמדת במחקר ופיתוח, כניסה לשווקים חדשים, ורכישת חברות. כמו כן, נדרשת יכולת תחרותית לקלוט מועמדים איכותיים בלוחות זמנים קצרים ולקדם עובדים לרמות שכר תחרותיות בשוק. ההנפקה תשרת מטרות אלה ותרחיב את אפשרויות המימון של החברה.

שר הביטחון, בני גנץ: "אני מברך על ההחלטה שהתקבלה לאחר עבודת מטה נרחבת תוך כדי שהבאנו לאיזון בין הצורך לקדם את התעשייה האווירית והתנהלותה העסקית מול השווקים בעולם ובין השמירה על יכולותיה והאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל והאמצעים שברשותה.  המשאבים שייכנסו מרכישת מניות החברה, יושקעו ברובם בתוכנית פיתוח שתקדם את החברה ותביא להעסקה של מאות ואלפי עובדים בעתיד- דבר הכרחי בייחוד על רקע משבר הקורונה. במקביל, פעלנו גם בכדי שבמסגרת המהלך יישמרו סודות המדינה והתהליכים הרגישים המתקיימים בתוך החברה .  משרד הביטחון בראשותי ימשיך ללוות את התהליך ולוודא שהוא נעשה באחריות, ביעילות ותוך שהוא משרת את צורכי הביטחון, הכלכלה והמשק של מדינת ישראל."

ראש רשות החברות הממשלתיות, ינקי קווינט: "אני מברך על אישור ההנפקה. עברנו אבן דרך משמעותית ביותר בדרך לשיפור וייעול החברה. המהלך קרם עור וגידים רק בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן בין רשות החברות, משרד הביטחון בראשות מנכ"ל המשרד, אמיר אשל, יו"ר החברה, הראל לוקר, ארגון העובדים בראשות יאיר כץ, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, הממונה על השכר קובי בר נתן, הממונה על התקציבים  יוגב גורדוס ועוד רבים נוספים". 

קיראו עוד ב"גלובל"

יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר: "הנפקת החברה היא המשך טבעי ומתבקש למהפך העסקי שהחברה חווה בשנים האחרונות ולתוצאות הכספיות המצוינות אליהם הגענו בשנתיים האחרונות. ההנפקה תהיה בשורה לעובדי החברה, ממשלת ישראל, ושוק ההון ותתרום רבות לחיזוק ביטחון מדינת ישראל וכלכלתה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אפי 01/06/2021 14:48
    הגב לתגובה זו
    עבדו למעלה מ 40 שנה לא יקבלו ואלו שבאו אתמול יקבלו !!! איפה ההגיון ????
  • 5.
    מכרו את העובדים בנזיד עדשים (ל"ת)
    יאיר כץ 20/11/2020 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אורי 20/11/2020 09:11
    הגב לתגובה זו
    ולכן,הסיכוי שלה להצליח,לא גבוה . חייבים להפריט אותם לחלוטין, או להרוס ולבנות מחדש. איפה כל מפעלי ההסתדרות? הניהול שלהם היה כושל ביותר (יתר סוציאליזים). התעשייה האווירית היא דומה להם, אבל בגלל הגב הכלכלי של הממשלה היא לא התפרקה.
  • 3.
    aa 20/11/2020 00:46
    הגב לתגובה זו
    העובדים ירגישו את ירידת השכר בהמשך רק הליכוד יכול ובראשם בבי
  • 2.
    aa 20/11/2020 00:46
    הגב לתגובה זו
    העובדים ירגישו את ירידת השכר בהמשך רק הליכוד יכול ובראשם בבי
  • 1.
    aa 20/11/2020 00:46
    הגב לתגובה זו
    את ירידת השכר בהמשך רק הליכוד יכול ובראשם בבי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.