אנרגיה סולארית
צילום: Getty images Israel
בלעדי

לאור הוראות הרשות לני"ע, הנפקת נופר נדחתה למועד לא ידוע

סגירת ההנפקה שתוכננה להיום נדחתה בשל עמדת הרשות לפיה לא ניתן לקבל התחייבויות להשקעה ממוסדיים בטרם פרסום טיוטת תשקיף לציבור; ההנפקה הייתה אמורה להיסגר הערב תוך הגדלת היקפה  ל-600 מיליון שקל
ניצן כהן | (10)
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

סגירת הנפקת נופר נדחתה מהיום למועד לא ידוע בשל עמדת הרשות לניירות ערך כי לא ניתן לקבל התחייבויות להשקעה ממוסדיים בטרם פרסום טיוטת תשקיף לציבור. הנפקת נופר הייתה אמורה להיסגר הערב כשהחברה אמורה הייתה להגדיל את ההנפקה ל-600 מיליון שקל לפי שווי חברה של 2 מיליארד שקל, אולם כאמור נדחתה. גורמים המעורים בפרטי העסקה טוענים: "הרשות לני״ע מנסה לעשות שרירים. לא החברה עצרה את ההנפקה וגם לא החתמים, אלא הרשות לני״ע".

לקריאה נוספת:

> רשות ני"ע לחתמים: אל תקבלו התחייבות השקעה ללא טיוטת תשקיף

כפי שדיווחנו אתמול, נופר הינה אחת מהחברות המעניינות שמונפקות בתקופה האחרונה ואחת ההנפקות הגדולות בשוק ההון בתקופה הזו. החברה עוסקת בהפקת אנרגיה סולרית. החברה, בשונה, מההנפקות האחרונות בתחום האנרגיה, אינה חברת חלום אלא חברה עם מוצר אמיתי שכבר פועל וזה מה שגורר את המשקיעים המוסדיים להזרים ביקושים גבוהים במחירים גבוהים מכפי שצפתה אף החברה בהכנות להנפקה.

בתחילת ההנפקה ייעדה החברה את התמורה כך שתשקף לה שווי של כ-1.5 מיליארד שקל אבל שילוב של עודפי מזומנים אצל המוסדיים, תחום לוהט ושיווק אגרסיבי הביא את השווי לרמה של כ-2 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מה אכפת למוסדים כסף לא שלהם (ל"ת)
    שועלי 22/11/2020 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גוואטה התעוררה סוף סוף אחרי מחדל הקנביס (ל"ת)
    שגיא 20/11/2020 22:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ציקו 19/11/2020 22:14
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים החזירים רצו את כל השמנת , מגיע להם.. הדוגמא הכי טובה היא מספנות ישראל המוסדיים נתקעו שם והיא יורדת כבר 20% מאז ההנפקה, הלוואי ויתקעו בכל ההנפקות שהיו בחודש האחרון
  • 5.
    מה עם הטיפול בפנאקסיה לתבוע גם את הרשות. (ל"ת)
    רון 19/11/2020 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אדם 19/11/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
    פשוט חוצפה
  • 3.
    איך ניתן לדעת מתי הנפקות וגם להשתתף? (ל"ת)
    חחח 19/11/2020 18:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כפיים לרשות שמונעת אי צדק בשוק (ל"ת)
    אנונימי 19/11/2020 18:12
    הגב לתגובה זו
  • f 19/11/2020 18:59
    הגב לתגובה זו
    בסך הכל מחייבים את המוסדיים לחכות לטיוטת תשקיף. הציבור לא מוזמן להיכנס בשלב הזה והאפליה נשארת
  • 1.
    טוב מאוד שדחו. יש חוקים. חדל אפליות. (ל"ת)
    נחום 19/11/2020 17:46
    הגב לתגובה זו
  • מסכים איתך נחום (ל"ת)
    נחום 19/11/2020 22:19
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.