צחי נחמיאס
צילום: יחצ

האם ביג ומגה אור מהוות גרעין שליטה באפי נכסים?

ורדן בית השקעות, בעלת מניות באפי, טוענת כי החברות לא דיווחו כראוי על הקשר ביניהן בעת רכישת השליטה באפי נכסים. אבל קשה להאמין שמדובר בקשרים שמבטאים שליטה משותפת באפי

ארז ליבנה | (1)

אם ההאשמות יתבררו כנכונות, החברות הציבוריות מגה אור 2.65% וביג 2.04% וראשיהן, עלולים למצוא את עצמם בבעיה. בית ההשקעות ורדן שלח לחברות מכתב התראה שלפני תביעה, בגין מה שהם טוענים כהטעיית ציבור המשקיעים כניסיון לחסוך לעצמם כ-650 מיליון שקל.

הרשות לניירות ערך, כך נמסר מהתובעים, כבר החלה לבחון את הנושא, כשבקרוב מאוד החברות עלולות למצוא את עצמן בפני תביעה ייצוגית של משקיעים. הסיפור מתחיל במארס 2019, אז ביג ומגה אור, יחד עם שורה של מוסדיים, רכשו את השליטה באפי נכסים שהייתה שייכת לאפריקה ישראל של לב לבייב. העסקה לשליטת 51% בחברה הסתכמה ב-1.25 מיליארד שקל.

הם לא בזבזו הרבה זמן וכעבור פחות משנה כבר יצאו לגיוס מסיבי. בתחילת השנה, אפי יצאה לגיוס של 500 מיליון שקל, אך החברה הגדילה את היקף הגיוס ל-600 מיליון שקל. אבל מה התברר? בעלות השליטה, ביג ומגה אור רכשו מניות. מגה אור בהיקף של 83 מיליון שקל ושמרה על שיעור ההחזקה שלה – 13%. ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ועלתה משיעור החזקה של 13% ל-20%. השתיים קנו מעל 80% מהיקף ההנפקה שהסתכמה לבסוף בכ-650 מיליון שקל.

 

בסוף, ביג מחזיקה 23% ומגה אור מחזיקה למעלה מ-21% באפי. אבל האם כל ההחלטות שהתקבלו שם בקרוב יהיו בטלות והחברות ידרשו לשלם 650 מיליון שקל באמצעות החזרתן של 19.2% ממניות החברה שיהפכו לרדומות? זה מה שהתובעים רוצים. כמו כן, החברות מתחילות עכשיו לעבור בחינה מקיפה של הרשויות, שכבר מעורבות בפרשה.

 

לטענת ורדן, למרות העסקים הצמודים ביניהן והתעלמות מהגדרות חוקיות של גרעיני שליטה, הן לא הכריזו על עצמן כגרעין שליטה אחד, מה שהיה מחייב אותן לבצע הצעת רכש ולשלם סכומים, שלפי החלטת השופט חאלד כבוב, מהוות 30% מהעסקה. כלומר 375 מיליון שקל. זאת לא סוגיה קלה, אבל הוכחת קיום גרעין שליטה משותף היא לא עניין טריוויאלי.  

עד כמה שתי החברות עמוק במיטה העסקית? לפי הערכות בשוק, לפחות חצי מהמאזן של מגה אור, כלומר כ-5.5 מיליארד שקל, הם תוצאה של שיתוף הפעולה בין החברות. וזה נמשך מאז 2005, אז החלו לשתף פעולה. כלומר מגה אור הכניסה מיליארדים מביג לאורך השנים. אגב, זה עדיין לא אומר שיש ביניהן קשרים כאלו שמבטאים שליטה משותפת באפי.

"יש לנו אקדח מעשן"

"מגה אור פנתה לרשות לניירות ערך ואמרה אני מבקשת להכיר באחזקה באפי נכסים לפי שווי מאזני", אמר עו"ד גיא נאמן מפירמת עורכי הדין בלטר, גוט, אלוני ושות', המייצג את ורדן בתיק, בראיון בלעדי לביזפורטל. "יש להם עסקים משותפים במיליארדים. בגלל שהן קנו את המניות באותו היום ומאותו המוכר, על פי חוק הם קנו ביחד את המניות, מה שקושר אותן יחד בעסקה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"יש גם רק 2 דירקטורים, אחד הוא יו"ר עם קול מכריע. אז איפה הבעיה? אפי הינה חברה ללא גרעין שליטה, כלומר הם מצהירים שאין בחברה שליטה. זה חשוב פעמיים. זו אחת הסוגיות החשובות כאן. כשרוכשים מעל 25% מחברה חייבים אישור הצעת ערך, כי אז יש פרמיית שליטה וזה שווה 30% מההצעה של החברה. זה המון כסף.

 

"19.2% הן מניות שמשפטית נחשבות למניות רדומות. מזה גוזר שהחברה דיווחה דיווחים כוזבים וזה גוזר החלטות של בעלות עניין ועוד. העניין הוא שכשהם נכנסו לחברה ב-2019, מונתה דירקטורית על ידי איתן בר זאב וצחי נחמיאס. כשמינו אותה, הם הוגדרו כבעלי עניין אישי, אבל אחרי זה הם שכחו מזה. זה מבחינתנו האקדח המעשן בכל הסיפור".

 

מה ההשלכות של זה בעצם?

"ההשלכות של זה הם 650 מיליון שקל שהם חייבים לציבור. עוד השלכה זה שכל ההחלטות שנלקחו בחברה הן פגומות ויצטרכו לעבור על כולן. יותר מזה, זה משפיע על שווי החברה".

 

למה הם לא דיווחו?

"להערכתי, הם לא רצו לדווח על טיב הקשר ביניהם כי הם לא אהבו את הדבר הזה ולא רצו לשלם את הכסף. גם לבורסה הם לא דיווחו שקיבלו את התביעה. פנינו אליהם כבר שלשום, אבל כשהם לא הוציאו הודעה מסודרת, פנינו לרשות לניירות ערך שחייבה אותן לדווח והם באמת עשו את זה הבוקר. מאז יש בלאגן".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 22/10/2020 02:28
    הגב לתגובה זו
    בל״ל המליצו בחום רב והמליצו מאוד לקנות מניית ביג.מה עכשיו?
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).