וול סטריט
צילום: iStock
וול סטריט

מגמה מעורבת: נאסד"ק עלה ב-1%, דאו ירד ב-0.3%, טסלה זינקה ב-11%

המסחר התנהל על רקע הירידה במספר הנדבקים בקורונה בארה"ב, כאשר המשא ומתן בין הדמוקרטים לרפובליקנים על חבילת הסיוע עדיין תקוע; פרינסיפיה ביופארמה קפצה ב-9%, באריק גולד זינקה בכ-12%, CureVac זינקה "רק" בכ-38%, אינומד עלתה ב-7%
מערכת Bizportal | (3)
המסחר בוול סטריט התנהל במגמה מעורבת על רקע הירידה במספר הנדבקים בקורונה בארה"ב, כאשר המשא ומתן בין הדמוקרטים לרפובליקנים באשר לחבילת הסיוע החדשה לעובדים שנפגעו מהתפשטות נגיף הקורונה עדיין תקוע. זאת, לאחר שהתוכנית שהעניקה דמי אבטלה בגובה 600 דולר לשבוע נגמרה בסוף החודש שעבר.  מדדים בוול סטריט S&P 500 0.13%
דאו ג'ונס 0.16%
נאסד"ק -0.21%
מאקרו לאחר המגמה המעורבת שנרשמה בוול סטריט בסוף השבוע, ככל הנראה בשל חוסר היכולת של הקונגרס והסנאט להגיע להסכמה בנוגע לחבילת התמריצים החדשה, על המוקד נמצאת האינפלציה בארצות הברית, שמראה סימנים של התחזקות. אמנם הנתונים של חודש יולי נראים טובים ביחס לחודשים שלפני, אך לדברי האנליסטים אסור עדיין להתלהב בשל המצב הנזיל שם. כמו כן, בשוק מצפים לכמה נתונים משמעותיים על השוק האמריקאי והשווקים הגלובליים. בחמישי יתפרסם מספר דורשי העבודה בארה"ב ובשישי צפויים להתפרסם מדדי מנהלי הרכש (PMI) בארה"ב, באירופה ויפן (לכתבה המלאה). הדמוקרטים והרפובליקנים מודים כי השיחות בנוגע לחבילת התמריצים החדשה תקועות. הסיבה המרכזית היא ההצעה הדמקורטית להוסיף 900 מיליארד דולר סיוע למדינות ולמועצות מקומיות תחת המטריה של חבילת התמריצים. הרפובליקנים אינם מעוניינים בכך, כשסביר להניח שמי שעוצר את המהלך זה הבית הלבן, לאור כעסו של הנשיא טראמם על חלק מהמושלים וההתמודדות עם הקורונה וגם עם המפגינים לאחר מותו של פלויד ג'ורג'. בציוץ ביום שישי האחרון, טראמפ אמר כי הוא "מוכן לשלוח עוד כסף למדינות ולממשלים המקומיים, כדי לשמר משרות במשטרות, כבאים ומורים. הדמוקרטים מונעים מזה לקרות!"   בשישי האחרון טראמפ גם הוציא צו נשיאותי, אשר הורה לחברת בייטדאנס, חברת האם של הרשת החברתית טיק-טוק, למכור את החברה או להיפרד ממנה בתוך 90 יום. ההחלטה של טראמפ נובעת כתוצאה מ"ממצאים אמינים" שבייטדאנס מסוגלת לפגוע בביטחון הלאומי האמריקאי. ההוראה של טראמפ מגיעה על רקע מלחמת הסחר\טכנולוגיה בין 2 המעצמות החזקות בעולם והיחסים המתדרדרים ביניהם. בגזרת הקורונה, ארה"ב דיווחה על מעל 42,000 מקרים חדשים של קורונה ביום ראשון, ירידה חדה לעומת יום שישי בו דיווחה על יותר מ-64,000 מקרים. עם זאת, מספר המקרים הכולל של המדינה עלה על 5.4 מיליון, כרבע מכלל הנדבקים ברחבי העולם. מניות במרכז מגזר המכשור הרפואי האסתטי מוכר היטב למשקיעי שוק ההון הישראלים. בעוד חלק מהסיפורים הם של חברות שלא הצליחו להציף ערך לבעלי מניותיהן לאורך זמן, יש גם סיפורי הצלחה יפים ומרשימים. החברה החדשה, הצומחת והמסקרנת בתחום היא חברת אינמוד (INMD) שעלתה הערב ב-7%, ונסחרת בשווי של כמיליארד דולר, לאחר שהונפקה בנאסדק לפני כשנה. הסיפור שלה הוא לא סיפור קונבנציונלי של חברה ישראלית בתחום המכשור הרפואי, ודווקא לטובה. (לכתבה המלאה) מניית יצרנית הרכבים טסלה (סימול: TSLA) חוזרת למרכז הבמה בימים האחרונים. מאז הודיעה הנהלת החברה על הרצון לבצע ספליט ביחס של 1:5 למניית החברה, מניית משלימה זינוק מהיר של קרוב ל-20%. החברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 307 מיליארד דולר - הרבה מעל שאר יצרניות הרכב בעולם (לכתבה המלאה).  ביום שישי נחשף כי ברקשייר האת'ווי של וורן באפט רכשה 20.9 מיליון מניות של באריק גולד (Barrick Gold Corporation סימול: GOLD) בשווי של 563 מיליון דולר במהלך שלושת החודשים האחרונים של הרבעון השני. לראשונה אי פעם - מנהלי הקרנות של באפט עברו להשקיע במניות של חברת כריית זהב כאשר בעבר לעג באפט להשקעה בזהב. מניותיה של חברת כריית הזהב באריק גולד זינקו הערב בכ-11.6% (לכתבה המלאה). ביומיים האחרונים נראה שיש כוכבת חדשה: חברת הביוטכנולוגיה הגרמנית CureVac. החברה הונפקה ביום שישי האחרון והחלה להיסחר תחת הסימול "CVAC"- המשקיעים בינתיים מאוהבים. לאחר שהונפקה בקצה טווח הערכות (16 דולר למניה), מניית החברה רשמה זינוק של 249% ושל יותר מ-50% במסחר המוקדם, אך העליות במניה נחלשו והיא נסגרה בזינוק של 37.6% "בלבד" ונסחרת סביב ה-77 דולר למניה (לכתבה המלאה).  מנית פרינסיפיה ביופארמה (סימול: PRNB) קפצה ב-9.4% עד לרמה של כ-99.2 דולר לאחר שדווח שחברת סנופי - יצרנית התרופות הצרפתית הציעה לרכוש את החברה במחיר של 100 דולר למניה במזומן. מטרת הרכישה היא לחזק את היכולות של סנופי בתחום המחקר ופיתוח של תרופות. מניית חברת הטכנולוגיה אנבידיה (סימול: NVDA) קפצה ב-6.7%, לקראת פרסום דוחות הרבעון לשווי שיא, לאחר שהאנליסט כריסטופר רולנד, העלה את מחיר היעד שלו על המניה מ-450 דולר ל-540 דולר. מניית נובהווקס (סימול: NVAX) זינקה אתמול כ-10% לאחר שדיווחה על התחלת ניסוי קליני שלב 2/3 בדרום אפריקה בכדי להעריך את יעילות חיסון החברה לווירוס הקורונה. קרן ביל ומלינדה גייטס העניקה מענק בסך 15 מיליון דולר לקראת תחילת הניסוי. גרגורי גלן, נשיא החברה, "מכיוון שדרום אפריקה חווה גל חורף של וירוס הקורנה לניסוי הקליני הנוכחי יש פוטנציאל לספק אינדיקציה מוקדמת ליעילות ובטיחות החיסון NVX-CoV2373".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירה=קורת גג 19/08/2020 21:42
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 2.
    המשך לשלנו...הבנו...חדורי מטרה!!! (ל"ת)
    פרופ' איצ100 לרפואה 17/08/2020 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנו באנו... (ל"ת)
    100 17/08/2020 16:30
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.