וורן באפט
צילום: יוטיוב

האם באפט באמת מהמר נגד הכלכלה האמריקנית?

דו"ח האחזקות האחרון של ברקשייר הצביע כי החברה הקטינה במהלך הרבעון האחרון פוזיציות בבנקים האמריקניים; בנוסף, החברה רכשה מניות בחברת כריה. בתקשורת וברשתות החברתיות כבר טוענים כי "באפט מהמר נגד הכלכלה", האמנם?
עמית נעם טל | (6)

למרות לא מעט פספוסים בשנה האחרונה, וורן באפט נותר עדיין אחד המשקיעים המוערכים ביותר בעולם. לפיכך, כל שינוי בפוזיציות של חברת האחזקות שלו - ברקשייר האת'ווי, מעורר באופן מיידי סקרנות מצד המשקיעים. בשישי האחרון פרסמה החברה את השינויים באחזקותיה לרבעון האחרון, מהם עולה כי ברקשייר פסימית על השווקים. עם זאת, חשוב לזכור כי הדוחות הרבעונים הללו יכולים להטעות, בפרט בתקופה כזו. 

ע"פ הדוחות שפרסמה החברה, היא הורידה משמעותית את הפוזיציות בבנקים האמריקנים: ברקשייר מכרה את כל הפוזיציה שלה בגולדמן זאקס (סימול: GS) והפחיתה משמעותית את הפוזיציות בג'יי.פי מורגן (סימול: JPM), וולס פארגו (סימול: WFC), פי. אן.ס פיינשל (סימול: PNC), בנק אוף מלון (סימול: BK). גם הפוזיציות בחברות כרטיסי האשראי וויזה (סימול: V) ומאסטרקארד (סימול: MA) ירדו ברבעון האחרון. 

במקביל, אחת ההפתעות מהדוחות האחרונים הייתה כי ברקשייר קנתה מניות של חברה הכריה באריק גולד (סימול: GOLD). מדובר ברכישה מפתיעה שכן באפט ידוע בסלידתו מהשקעות בזהב. בנאום ב-1998 טען באפט בנוגע לזהב כי "מוציאים אותו מהאדמה באפריקה או מקום אחר, אחר כך מתיכים אותו, חופרים עוד בור, קוברים אותו שוב, ומשלמים לאנשים כדי שיעמדו מסביב וישמרו עליו. אין לו שום שימוש. אם מישהו ממאדים היה רואה הוא לא היה מבין את זה". 

אם צריך לסכם עד כה, אז לפי הדוחות האחרונים נראה כי ברקשייר פסימית מזה כתקופה: מכירה של בנקים ורכישת זהב בפעם הראשונה. ברשתות החברתיות ובתקשורת הכלכלית בעולם כבר מפרשים כי "באפט מהמר נגד הכלכלה האמריקנית". האמנם?

 

הדוחות נכונים לסוף יוני, כלומר לפני כחודש וחצי - מדובר בנצח בתקופה כזו וברקשייר יכולה לשנות את דעתה עוד מליון פעם. כך לדוגמה: בחודש האחרון דווח כי ברקשייר הגדילה משמעותית את הפוזיציות בבנק אוף אמריקה (סימול: BAC), הבנק הרגיש ביותר מבין הבנקים הגדולים לשינויים בריביות (לכתבה המלאה). אם אכן באפט מהמר נגד הכלכלה האמריקנית, הדבר האחרון שהוא היה רוצה לבצע הוא השקעה בבנק אוף אמריקה. 

לגבי ההשקעה שלו בזהב, ברקשייר רכשה מניות של באריק בהיקף של 500 מיליון דולר. מבחינת אחוזים, מדובר על 0.28% בלבד מהתיק הכולל של ברקשייר - רכישה משמעותית?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שוב באפט פספס את הרכבת (ל"ת)
    דוד הגנן 18/08/2020 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 17/08/2020 19:34
    הגב לתגובה זו
    יש לציין גם שלרוב בהשקעות "קטנות" באפט לא אחראי על קבלת ההחלטה, כמו שההשקעה בטבע לא בוצעה על ידיו
  • 4.
    דוד 17/08/2020 17:49
    הגב לתגובה זו
    מי שקנה ממנו מניות בנקים לא פרייר
  • 3.
    באפט קונה זהב במחיר שיא.חגיגת הזהב מתחילה (ל"ת)
    ח 17/08/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 17/08/2020 17:13
    הגב לתגובה זו
    רק שימו לב המניה המדוברת GOLD באפט קנה אותה במחיר קרוב לגבוה שנתי סביבות ה27$ ביותר מחצי מיליון $$$$ תחשבו מה זה אומר על הזהב .
  • 1.
    מה נתפסתם על הזקן הסנילי הזה?? (ל"ת)
    אנונימי 17/08/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.