וורן באפט
צילום: יוטיוב

האם באפט באמת מהמר נגד הכלכלה האמריקנית?

דו"ח האחזקות האחרון של ברקשייר הצביע כי החברה הקטינה במהלך הרבעון האחרון פוזיציות בבנקים האמריקניים; בנוסף, החברה רכשה מניות בחברת כריה. בתקשורת וברשתות החברתיות כבר טוענים כי "באפט מהמר נגד הכלכלה", האמנם?
עמית נעם טל | (6)

למרות לא מעט פספוסים בשנה האחרונה, וורן באפט נותר עדיין אחד המשקיעים המוערכים ביותר בעולם. לפיכך, כל שינוי בפוזיציות של חברת האחזקות שלו - ברקשייר האת'ווי, מעורר באופן מיידי סקרנות מצד המשקיעים. בשישי האחרון פרסמה החברה את השינויים באחזקותיה לרבעון האחרון, מהם עולה כי ברקשייר פסימית על השווקים. עם זאת, חשוב לזכור כי הדוחות הרבעונים הללו יכולים להטעות, בפרט בתקופה כזו. 

ע"פ הדוחות שפרסמה החברה, היא הורידה משמעותית את הפוזיציות בבנקים האמריקנים: ברקשייר מכרה את כל הפוזיציה שלה בגולדמן זאקס (סימול: GS) והפחיתה משמעותית את הפוזיציות בג'יי.פי מורגן (סימול: JPM), וולס פארגו (סימול: WFC), פי. אן.ס פיינשל (סימול: PNC), בנק אוף מלון (סימול: BK). גם הפוזיציות בחברות כרטיסי האשראי וויזה (סימול: V) ומאסטרקארד (סימול: MA) ירדו ברבעון האחרון. 

במקביל, אחת ההפתעות מהדוחות האחרונים הייתה כי ברקשייר קנתה מניות של חברה הכריה באריק גולד (סימול: GOLD). מדובר ברכישה מפתיעה שכן באפט ידוע בסלידתו מהשקעות בזהב. בנאום ב-1998 טען באפט בנוגע לזהב כי "מוציאים אותו מהאדמה באפריקה או מקום אחר, אחר כך מתיכים אותו, חופרים עוד בור, קוברים אותו שוב, ומשלמים לאנשים כדי שיעמדו מסביב וישמרו עליו. אין לו שום שימוש. אם מישהו ממאדים היה רואה הוא לא היה מבין את זה". 

אם צריך לסכם עד כה, אז לפי הדוחות האחרונים נראה כי ברקשייר פסימית מזה כתקופה: מכירה של בנקים ורכישת זהב בפעם הראשונה. ברשתות החברתיות ובתקשורת הכלכלית בעולם כבר מפרשים כי "באפט מהמר נגד הכלכלה האמריקנית". האמנם?

 

הדוחות נכונים לסוף יוני, כלומר לפני כחודש וחצי - מדובר בנצח בתקופה כזו וברקשייר יכולה לשנות את דעתה עוד מליון פעם. כך לדוגמה: בחודש האחרון דווח כי ברקשייר הגדילה משמעותית את הפוזיציות בבנק אוף אמריקה (סימול: BAC), הבנק הרגיש ביותר מבין הבנקים הגדולים לשינויים בריביות (לכתבה המלאה). אם אכן באפט מהמר נגד הכלכלה האמריקנית, הדבר האחרון שהוא היה רוצה לבצע הוא השקעה בבנק אוף אמריקה. 

לגבי ההשקעה שלו בזהב, ברקשייר רכשה מניות של באריק בהיקף של 500 מיליון דולר. מבחינת אחוזים, מדובר על 0.28% בלבד מהתיק הכולל של ברקשייר - רכישה משמעותית?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שוב באפט פספס את הרכבת (ל"ת)
    דוד הגנן 18/08/2020 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 17/08/2020 19:34
    הגב לתגובה זו
    יש לציין גם שלרוב בהשקעות "קטנות" באפט לא אחראי על קבלת ההחלטה, כמו שההשקעה בטבע לא בוצעה על ידיו
  • 4.
    דוד 17/08/2020 17:49
    הגב לתגובה זו
    מי שקנה ממנו מניות בנקים לא פרייר
  • 3.
    באפט קונה זהב במחיר שיא.חגיגת הזהב מתחילה (ל"ת)
    ח 17/08/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 17/08/2020 17:13
    הגב לתגובה זו
    רק שימו לב המניה המדוברת GOLD באפט קנה אותה במחיר קרוב לגבוה שנתי סביבות ה27$ ביותר מחצי מיליון $$$$ תחשבו מה זה אומר על הזהב .
  • 1.
    מה נתפסתם על הזקן הסנילי הזה?? (ל"ת)
    אנונימי 17/08/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.