אביחי שניר
אביחי שניר

סכנה - דירוג האשראי שלנו עשוי לרדת וזה יכול להיות רע

החוב שלנו הולך וגדל ואיתו הסיכויים להורדת דירוג - מה ההשלכות של הורדת דירוג, ומה צריך לעשות כדי שזה לא יקרה?
נושאים בכתבה דירוג אשראי

לפני כשנתיים, דירוג האשראי הבינלאומי של ישראל עלה לרמה של AA- והכניס את ישראל למועדון מכובד מאוד. לדירוג הזה יש חשיבות משתי סיבות עיקריות. הראשונה, ככל שדירוג האשראי של מדינה הוא גבוה יותר, כך היא יכולה לקבל אשראי בתנאים נוחים יותר. ישראל ניצלה את זה במהלך המשבר הנוכחי כשגייסה חלק די גדול מהחוב בחו"ל, ולטווחי זמן ארוכים. הגיוס בחו"ל חסך למדינה את הצורך להנפיק אג"ח בארץ, מה שהיה יוצר מחסור באשראי לחברות, וגורם לאחד משניים: או שהריבית הקונצרנית הייתה מזנקת למעלה, או שבנק ישראל היה נאלץ להדפיס עוד הרבה כסף, ומגדיל את הסיכון לאינפלציה.

הסיבה השנייה היא שדירוג החוב של המדינה משפיע על הריבית שבה בנקים וחברות ישראליות מנפיקות בחו"ל. בגלל שתי הסיבות האלו, כל ירידה בדירוג האשראי היא חדשות רעות למשק. חוץ מזה, הסיבה העיקרית שבגללה דירוג האשראי הגיע לרמה כל-כך גבוהה היא בגלל שהדור של ההורים שלנו גם חסך וגם סבל מקיצוצים אכזריים בשירותים הממשלתיים, והכל כדי שאנחנו נוכל לחיות בתנאים טובים יותר. ירידה בדירוג האשראי זה לזרוק את המאמצים שלהם לפח הזבל של ההיסטוריה.

מה שיקבע אם הדירוג יישאר כל-כך גבוה, זה בעיקר הביצועים של המדינה בתחומים הבאים: התוצר לנפש, הגידול בתוצר, החוב של הממשלה, יתרות המט"ח של המדינה, ואיכות השלטון.

בתחום התוצר לנפש והגידול בתוצר, אנחנו בסדר, הבעיה היא שכבר די הרבה שנים שאנחנו לא יותר מבסדר. התוצר גדל, והתוצר לנפש גדל, אבל המגמה היא של ירידה בקצב. נכון לשנים האחרונות, התוצר לנפש גדל רק בכאחוז לשנה, שזה ממש לא הרבה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בשנים הבאות, התחזית היא לירידה נוספת בקצב הצמיחה של התוצר, בעיקר מסיבות דמוגרפיות. מכיוון שאנחנו לא עושים שום דבר כדי לטפל בזה, מתישהו אנחנו נהיה בבעיה, ומתישהו גם חברות הדירוג ישימו לזה לב.

החוב של הממשלה היה ממש בסדר עד ששר האוצר הקודם קיבל את התפקיד. אבל בתקופה שלו, הרצון לחלק לציבור גרם לשינוי במגמה. במקום שהחוב יקטן, הוא התחיל לגדול. לרוע המזל, למרות שהגידול בחוב לא היה מאוד משמעותי, השר נקט בכל מיני דרכים יצירתיות כדי שהגידול בחוב יראה אפילו פחות משמעותי. אם יש דבר אחד שחברות דירוג לא אמורות לאהוב, זה ממשלות שמשחקות בנתונים. עד היום, חברות הדירוג התעלמו מהמשחק בנתונים, כנראה שגם בגלל הבטחות של פקידים באוצר שהמשחקים האלה לא ימשכו. אבל מאז שמשבר הקורונה פרץ, אין ממש ברירות. כי כשאין תקציב מאושר, חייבים לרשום הוצאות לא מתכוננות בכל מיני דרכים משונות כדי שלא לפרוץ את מסגרת התקציב. אם אנחנו נמשיך עוד יותר מחודש בלי תקציב מאושר, לממשלה יישארו רק שתי אופציות: או שמקצצים, ובסכומים די גדולים, או שממציאים המצאות משונות אפילו יותר. מכיוון שהאופציה השנייה יותר סבירה, אני בספק אם אפשר יהיה לשכנע את חברות הדירוג להמשיך בהתעלמות שלהם מהחשבונאות היצירתית של הממשלה.

בכל מקרה, רמת חוב שהיתה 60% מהתוצא והולכת וגדלה למספרים מפחידים עלולים לאלץ את חברות הדירוג להוריד לנו דירוג. החצי כוס המלאה שזו צרת רבים, אבל זו כמובן לא באמת נחמה.

בתחום המט"ח, אנחנו ממש בסדר. יתרות המט"ח שבנק ישראל מחזיק אומנם עולות לנו לא מעט, אבל ההחזקה שלהם זה נכס גדול בכל מה שנוגע ליכולת של הממשלה להחזיר חובות לחו"ל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם אלו היו כל הגורמים שמשפיעים על דירוג האשראי, יכול להיות שדירוג האשראי של ישראל היה מחזיק באותה רמה למרות משבר הקורונה. הוא כנראה היה יורד בשלב כזה או אחר, אבל לא בטוח שדווקא עכשיו. כי בתקופות של משבר כלל עולמי, לפני שמורידים את דירוג האשראי של מדינה, בודקים איך היא מבצעת ביחס למדינות אחרות. אז נכון שישראל היא ממש לא המדינה שהגיבה הכי טוב בעולם למכה שהקורונה הנחיתה על הכלכלה. אבל היא גם לא המדינה הכי גרועה בעולם.

אבל יש עוד גורם מרכזי אחד. הגורם הנוסף הוא הביצועים של הממשלה. בתקופה הנוכחית, הממשלה שלנו ממש לא מצטיינת. אנחנו עומדים לסיים שנתיים בלי תקציב מאושר, ובקואליציה עדיין מתווכחים אם צריך לאשר תקציב לשנה וחודשיים או תקציב לחודשיים ואז תקציב לשנה. אם יאשרו תקציב לשנה וחודשיים, ברור שזה יהיה תקציב מלא פשרות, ולא כזה שנועד לחלץ את המשק מהבור שהוא נמצא בו. אם יאשרו תקציב לחודשיים ואז תקציב לשנה, התקציב ל-2021 לא יעבור לפני מרץ, מה שאומר שעוד פעם המדינה תתנהל שלושה חודשים (לפחות) בלי תקציב. אם התקציב לא יאושר, אנחנו הולכים עוד פעם לבחירות. אפילו ארה"ב הגדולה קיבלה הורדת דירוג כשהדמוקרטים והרפובליקנים לא הצליחו לאשר תקרת הוצאות. מישהו חושב שזה לא יכול לקרות גם לנו?

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    לא קונה 03/08/2020 08:53
    הגב לתגובה זו
    אפס חשיבה על דברים מעבר לדמגוגיה שלהם ושינאה לראש הממשלה
  • 14.
    דוד 29/07/2020 16:39
    הגב לתגובה זו
    לפטר במיכזר הציבורי ולבטל פנציה תקציבית רק זה יבראי את המדינה
  • 13.
    ... ואז הדולר יחזור לשערו הנכון! הורדת דירוג זה לא אסון (ל"ת)
    א. ב. 29/07/2020 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    נתניהו מלך וימלוך עד כץ הימים (ל"ת)
    צרנוחה 29/07/2020 15:06
    הגב לתגובה זו
  • לרון 30/07/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
    קץ הימים,כץ שר האוצר שרוצה להיות רוה"מ?
  • 11.
    מחלקים כסף כאילו אין מחר. הנכדים והנינים שלנו יסבלו קשו (ל"ת)
    כסף זול 29/07/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    כלכלן 29/07/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    והכל בחסות הגנב מבלפור. העם בוער ובבחירות הקרובות כולם יצביעו לפיד וליברמן.
  • לרון 30/07/2020 13:56
    הגב לתגובה זו
    החילוני נתן להם את "השמירה על הגחלת הדתית"שהיא הצדקת קיום המדינה!
  • 9.
    שלמה 29/07/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    אונסים את המדינה
  • לרון 30/07/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    הוצפו ב 22מיליארד שקל
  • 8.
    אז נגיד היה נגיד...אולי היה $ בערך הגיוני ופחות אבטלה (ל"ת)
    דן 29/07/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    די עם השקרים 29/07/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
    מה שצריך לעשות הוא פשוט לחזור לתלם ולהפסיק לספר לנו סיפורי פוגי - תנו לאנשים להתפרנס !!!
  • 6.
    גיחי גיחי 29/07/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
    עברו מספר שעות מאז ההודעה הםסימית האחרונה באתר הזה. זה העה רק שאלה של זמן לכתבה שכזו.. המצחיק, דבעוד אי אילו שנים יתכן ויתממשו חלק מה"תחזיות" כאן ואז הם יכתבו לנו שהם חזו את זה.
  • 5.
    נירית חקון 29/07/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתם עדיין איך זה עובד ? נתניהו מפחד מהמשפט ....הוא נאשם בפלילים..... החרדים מחזיקים את נתניהו בביצים עם הממשלה וסוחטים כל שקל ... אז רציתם עכשיו שנתניהו לא ייחלק מתנות ? נתניהו פשוט חסר אונים ..מפחד מהצל של עמו ..כאוס לא נולד סתם ככה .... הדרוג של מדינת ישראל יירד..זה לא אולי.. זה מתי .... אולי נמכור את המטוס המיותר שנתניהו בנה ב- 780 מיליון ? מה דעתכם ?
  • 4.
    ישראל 29/07/2020 13:40
    הגב לתגובה זו
    הביא אסון על מדינת ישראל. כל הנתונים מראים שעתיד שחור מחכה למדינה. הורדת הדירוג תהיה האישור הסופי לכך.
  • 3.
    חלומו של כל שורטיסט. (ל"ת)
    צרנוחה 29/07/2020 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דן 29/07/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    מי יושיע ????
  • 1.
    הריבית האפסית 29/07/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    ומשכנתאות
  • רבקה 29/07/2020 17:03
    הגב לתגובה זו
    את האלפיון העליון. זו הסיבה להלוואות.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).