אבישי עובדיה
אבישי עובדיה
דוח רווח והסבר

תודה לקורונה - תתפלאו...חברות רבות מברכות עליה - למה?

הקורונה אמנם תפגע בדוחות הכספיים, אבל תתפלאו...חברות רבות מברכות עליה - יהיה להן תירוץ לדוחות חלשים, ותהיה להן הזדמנות למחוק/ להפריש מכל הבא ליד, כדי לסדר את העיוותים בדוחות קודמים ולהכשיר את הצמיחה לעתיד

אבישי עובדיה | (14)

וירוס הקורונה מלחיץ ומפחיד אותנו, במיוחד עכשיו כשהוא נחת גם בישראל. נכון, זה עדיין בגדר חשדות וחששות, אבל אנשים רבים שוהים בבית בבידוד אחרי שחזרו מהמזרח, ואנשים רבים נשארים בבית בגלל שטיילו ליד קבוצת מטיילים מדרום קוריאה. חלק מהמטיילים האלו נמצאו חולים בקורונה כשחזרו לארצם. עכשיו, כל אדם שאיכשהו זוכר שהיה לידו "פרצוף מלוכסן" כבר מודאג מאוד. קוראים לזה פניקה, זה לא אומר שהיא לא מוצדקת. המומחים מתחלקים לשני מחנות – יש מומחים שמסבירים שהמציאות הזו תתברר כלא נעימה, מטרידה, קטלנית במקרים מסוימים, אבל לא תהיה מגפה קטלנית. יש מומחים שחוששים מקטסטרופה. אתם קוראים, מאזינים וצופים ויוצאים מבולבלים. הדבר היחיד הוודאי בכל סיפור הקורונה, הוא שאף אחד לא יודע באמת מה יהיה.

גם ההשפעה הכלכלית של הקורונה עדיין לא ברורה. החשש הגדול הוא ממשבר כלכלי שינבע מהעובדה הפשוטה שסין היא בית החרושת הגדול בעולם, וכשבית החרושת הזה לא מייצר, יש מחסור. כשיש מחסור, כל שרשרת האספקה נפגעת – החברות שמייצרות בסין, החברות שמייבאות מסין, החנויות שמוכרות מוצרים מסין. הפעילות יורדת וזה משפיע על התזרים, על העובדים ובעצם על כל החברה.  

במקביל, מחסור במוצרים גורם למחירים לעלות. לא נעים, אבל לא מאוד נורא. מתגברים על אינפלציה נקודתית. השאלה החשובה היא כמה זמן ייקח לבית החרושת לחזור למסלול. אם זה עניין של שבועות, זו תהיה "מכה קלה בכנף", אבל אם החזרה לשגרה תתעכב, אז בדרך ייפלו חללים רבים. יש חברות שלא יכולות בלי לייצר ובלי למכור. הן מפסידות כספים ואין להן רזרבות להחזיק את העסק במצב כזה – הן מפטרות, הן מצמצמות, הן בבעיה קשה. חלק מהן לא ישרוד.

הפגיעה בחברות האלו היא אמיתית, אז איך זה שעדיין רוב החברות משדרות "עסקים כרגיל"? איך זה ש"בבית" הן אומרות – "איזה ברוך", אבל לציבור הן מספרות סיפורים – "החברה נערכה לייצור במקומות אחרים ובשלב זה ניתן להעריך כי השפעת הקורונה לא תהיה מהותית..."

לדלג לבית חרושת חדש במקום זה הסיני, זה לא דבר שעושים ביומיים. אז נכון, לחלק מהחברות היו כמה מוקדי ייצור – גם סין וגם מקום או מקומות נוספים, ועדיין כל העולם ייצר בסין. כשכל העולם יחליט עכשיו שהוא זז מייצור בסין למקומות אחרים, מה אתם מצפים שיקרה במקומות האחרים? לא בטוח שהם יוכלו לעמוד בביקושים הגדולים, ומה שכן בטוח - זה יהיה יקר יותר. יקר יותר ליצרנים זה יקר יותר לצרכנים.

הווירוס כבר פוגע בכלכלה והוא יפגע יותר. אבל תתפלאו, יש לא מעט חברות שהווירוס בא להן בזמן. חברות רבות נמצאות במצב של "מתיחת דוחות" מתמדת. מדי רבעון הן מרצות את בעלי הבית – בעלי המניות - בדוחות טובים. זה לא פשוט. מעבר לאטרף העסקי השוטף, הן מנהלות חשבונאות גמישה ועדיין לגיטימית כדי להצליח לעמוד בתחזיות. חשבונאות, למרות התדמית, היא מקצוע גמיש, מקצוע שמאפשר מתיחה של סעיפים מאזניים. אבל יש גבול. אי אפשר למתוח יותר מדי, בסוף זה "נקרע", בסוף זה מתגלה.

בשנים האחרונות על רקע הגאות הפיננסית, ההצלחה של החברות לעמוד בתחזיות נבעה גם מפעלולים פיננסיים – רכישה עצמית של מניות, רכישה של צמיחה חיצונית. אבל לא היה מתאם בין הצמיחה בשטח לצמיחה של החברות – החברות דווקא גדלו יותר. אבל זה גידול מעט מאולץ. אין לו תוחלת לאורך זמן ממושך. החברות האלו היו צריכות להמציא את עצמן מחדש, והן שם – הן כל הזמן מתחדשות, משתפרות, מייצרות מוצרים חדשים, פתרונות חדשים. זה התפקיד שלהן, לייצר מנגנון כולל שבסופו של דבר יגרום לנו, ציבור הצרכנים, לקנות את השירותים והמוצרים שלהן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מדובר בלחץ אינסופי שבסופו של דבר משרת דבר עיקרי אחד – מחיר המניה. החברות האלו אמנם עסוקות בלייצר, לחדש, לשווק, אבל כל זה נועד לגרום לרווחים לגדול כדי להעלות את מחיר המניה.

 

הלחץ הזה מצא "פורקן". ברבעון הראשון הגיעה הקורונה, והיא תפגע בדוחות הכספיים. המשחק עכשיו הוא להודות בזה אחרי המתחרות. למה לדווח ראשון ואז לסבול מירידה במחיר המניה, בואו ניתן תחושה שכאילו אנחנו מתמודדים, ואז כשנדווח עם כל העדר, לאף אחד זה לא ישנה. המחשבה הזו כנראה נכונה, אבל בוול סטריט כבר יש טפטופים של מזהירות – ביניהן אפל הגדולה. כשאפל הגדולה מזהירה שלא תעמוד בהיקף הייצור כי מפעלים שלה בסין לא חוזרים לתפוקה מלאה, יש גושפנקא לחברות רבות לצאת בדיווחים דומים.

באופן הזה – הציפיות של המשקיעים יורדות. הם מבינים שככל הנראה העסקים יחזרו בהמשך למסלול רגיל, אבל בינתיים יש מכה בתוצאות. היופי בעניין הוא שזה הופך את התוצאות ברבעון הראשון ללא רלבנטיות. זה הרי הרבעון של הקורונה, הוא לא מייצג את הפעילות האמיתית של החברה. הוא מייצג משבר. הוא לא נבחן על ידי המשקיעים, הוא לא רלבנטי.

 

רבעון לא רלבנטי למשקיעים הוא הכי רלבנטי למנהלי החברה. הם הרי לחוצים באופן יומיומי לעמוד בציפיות. הם הרי מותחים את העסקים ומותחים את החשבונאות כדי לעמוד בציפיות, והנה יש להם רבעון אחד של הקלה – מה צריך יותר מזה. ברבעון הזה הם ימחקו הוצאות ונכסים שאולי היו צריכים להימחק קודם, אבל החברה לא רצתה להציג הוצאה/הפסד. בדוחות האלו הם ירשמו הפרשות גדולות לחובות מסופקים כדי לאזן את הליברליות בדוחות הקודמים עם המצב בפועל. בדוחות האלו הם ינסו לשמור רזרבות לרבעונים הבאים - אולי לדווח על מכירות נמוכות יותר, אולי להסיט מכירות לרבעון הבא. זה הרי רבעון אבוד, אז כל מה שאפשר "לבשל" בו כדי להסתיר את המשחקים של הרבעונים הקודמים, וכל מה שאפשר לעשות בו כדי לשפר את התוצאות של הרבעונים הבאים -מבורך.

 

כן, זה הולך להיות הרבעון של הקורונה. זה הולך להיות התירוץ של החברות לדוחות חלשים. זה הולך להיות הרבעון הכי חשוב לחברות זה זמן רב. זה הולך להיות חבל ההצלה שלהן. הדוחות אמנם אמורים להיות חלשים, אבל ייתכן מאוד שחברות רבות ינצלו את החולשה הזו להצגת מישמש של הוצאות, מחיקות ופעלולים חשבונאיים ופיננסיים שישפרו את הסיכויים להמשך צמיחה.   

 

וככה בסופו של דבר, החברות האלו ייצאו מהרבעון הראשון מחוזקות יותר, עם דוחות "נקיים יותר", עם אפשרות חשבונאית להציג בהמשך צמיחה טובה יותר. החברות האלו עוד יצטרכו להגיד תודה לקורונה – כן זה נשמע מוזר כעת, אבל מה שלא הורג מחשל. אם הקורונה לא תהרוג אותן, הן ייצאו ממנה חזקות יותר.  

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יונתן 24/02/2020 14:41
    הגב לתגובה זו
    את מי הוא משמן כדי לכתוב פה?? הזוימ
  • אלו שאלות שלא שואלים בקול רם כי בד״כ זה הבעלים (ל"ת)
    מנוס קשקנקיס 01/03/2020 20:44
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גם BB מתחזק מכישלון לכישלון, מעל 10 שנים רצופות (ל"ת)
    אחלה קורונה 24/02/2020 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    זאב 24/02/2020 10:50
    הגב לתגובה זו
    מטומטם בביזפורטל אבל לא היחיד. ונראה אותכם לא מצנזרים את הפוסט הזה.
  • הנה לא צנזרו...כל הכבוד (ל"ת)
    זאב 24/02/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אתה בלונג? (ל"ת)
    אבישי 23/02/2020 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אז לעבור לשורט דחוף? (ל"ת)
    סוחר 23/02/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זאת הזדמנות לחברות לנקות אורוות ולחזור ולעבוד עלינו (ל"ת)
    זה נכון 23/02/2020 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    למה למרוח כתבה כשהכותרת מספקת הכל? (ל"ת)
    מ. רוח 23/02/2020 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אופיר 23/02/2020 09:29
    הגב לתגובה זו
    הפסקת תנועת התיירות העולמית, הפסקת ייצור במפעלים רבים, חוסר עולמי במזון , עלויות טיפול רפואי מטורפות, ואלה רק חלק קטן מההשלכות, ואדוני מתעסק בדוחות החברות
  • 3.
    בזיל 23/02/2020 08:58
    הגב לתגובה זו
    החברות נפגעו באמת מהקורונה. איזה הזדמנות זה נותן להם? הם צרכים לקבור את ההפסד הזה ואת המשחק החשבונאי שלהם.
  • 2.
    מעולה! (ל"ת)
    מישהו 23/02/2020 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירידות 23/02/2020 08:50
    הגב לתגובה זו
    ובצדק. יש עוד הרבה לאן לרדת. רק הירידה בתוצר והצמיחה של סין ליפן זה מצדיק גילוח של 20% במחירי המניות
  • התרסקות (ל"ת)
    אנונימי 23/02/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.