סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock

תעשיית הקרנות: פדיונות של 2.5 מיליארד שקל בחצי הראשון של פברואר

בעקבות בהלת הקורונה נרשמו פדיונות גבוהים באפיקים "המסוכנים" לצד זליגה אל האפיקים הסולידים; התעשייה הפסיבית עם פדיונות של 1.3 מיליארד שקל, קרנות הסל עם פדיונות של 1.42 מיליארד שקל
איתן גרסטנפלד |

בהלת וירוס הקורונה, הגיעה גם לתעשיית הקרנות, בסיכום חציו הראשון של פברואר הקרנות המסורתיות (אקטיביות ופסיביות), עברו לפדיונות של כ-2.5 מיליארד שקל. כך עולה, מסקירה שמפרסם מורן צביק מבית ההשקעות מיטב דש, כך רק ביום יחיד (3/2) נפדו מיליארד שקל מהקרנות האקטיביות המסורתיות.

בתוך כך, התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) רושמת פדיונות מתחילת חודש פברואר בסכום של כ-1.18 מיליארד שקל. התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה פדיונות של כ-1.3 מיליארד שקל, קרנות הסל רשמו פדיון גדול מאוד החודש, של כ-1.42 מיליארד שקל. מנגד, הקרנות המחקות רשמו גיוס של כ-55 מיליון שקל. בתוך כך, הקרנות הכספיות גייסו סכום של כ-795 מיליון שקל.

התעשייה האקטיבית - פדיונות  בכל הקטגוריות 

הקטגוריה שהציגה את הפדיון הגדול ביותר מתחילת חודש פברואר הייתה קטגוריית אג"ח כללי. מתחילת החודש יציאת הכספים ממנה הסתכמה בכ-605 מיליון שקל. הקטגוריה, הגדולה בתעשייה, הובילה את הגיוסים בינואר 2020 ובשנת 2019 כולה. 

אחרי שעלו בקצב הגיוסים בתחילת השנה, הקרנות המנוהלות מנייתיות (כולל הגמישות) עוברות לפדיונות, בסכום של כ-385 מיליון, על אף ששוקי המניות רשמו תשואות חיוביות נאות בסיכום חצי חודשי.

לאחר שרשמו גיוס חיובי שלושה חודשים ברציפות, גם קרנות אג"ח חברות, עברו לפדיונות הנאמדים בכ-155 מיליון שקל. גם קרנות אג"ח מדינה פותחות את חודש פברואר בפדיונות קטנים של כ-70 מיליון שקל.

על אף עליות באפיקי ההשקעה המרכזיים, 1.5 מיליארד שקל יצאו מהתעשייה

חציו הראשון של חודש פברואר הסתיים במגמה חיובית באפיקי ההשקעה המרכזיים. בעולם: מדד S&P500 עלה ב-2.75%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-4.45%. ה-DAX הגרמני עלה גם הוא ב-4.45%, והניקיי היפני רשם עלייה בכ-2.55%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חצי חודשי תשואה חיובית של עד כ-2.3%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו החודש תשואה חיובית של עד 0.6%, ובשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם החודש עלייה של 0.7%. 

במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, נכון לאמצע פברואר, יציאת הכספים מהתעשייה הסתכמה בכ-1.75 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

 

עם זאת, נתון כולל זה משקף מגמות חזקות, שונות, ולעתים אף סותרות, בתוך התעשייה. הוא משקף כניסה של כ-795 מיליון שקל לקרנות הכספיות, ומנגד יציאת כספים בסך של כ-2.545 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות. סכום זה נחלק בין הקרנות האקטיביות-המנוהלות שפדו כ-1.18 מיליארד שקל, והקרנות הפסיביות שפדו יחד סכום של כ-1.365 מיליארד שקל, תוך הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שרשמו גיוס של כ-55 מיליון שקל לבין קרנות הסל שפדו סכום גדול של כ-1.42 מיליארד שקל. 

 

ההסבר לפדיון הגדול מאוד בקרנות הסל לא נעוץ בהכרח בהשלכות וירוס הקורונה, וחלקו לפחות נובע, ככל הנראה, מאילוץ רגולטורי.

זליגת כספים לאפיקים הסולידיים

ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, שתי הקטגוריות היחידות שגייסו היו השקליות, 20 מיליון שקל, וקרנות אג"ח חו"ל, 15 מיליון שקל. לעומת זאת, פדיונות כבדים נרשמו בקרנות אג"ח כללי: 605 מיליון שקל, מניות: 385 מיליון שקל ואג"ח חברות, 155 מיליון שקל.

ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות,  פתחו את החודש בפדיונות חדים, הנאמדים בסכום של כ-1.49 מיליארד שקל. היא גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו עם 80.6 מיליארד שקל, ומהווה כ-59% מהתעשייה הפסיבית כולה.  בתוך הקטגוריה, נרשם הבדל גדול מאוד בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל, שפדו כ-45 מיליון שקל, לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שפדו כ-1.4 מיליארד שקל. כמו כן, נרשם הבדל גדול נוסף בתוך הקטגוריה המנייתית בין הקרנות המחקות שרשמו גיוס של כ-25 מיליון שקל לבין קרנות הסל שפדו סכום גבוה מאוד של כ-1.5 מיליארד שקל.

קרנות אג"ח מדינה הצליחו לגייס כ-75 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) פדו סכום קטן של כ-5 מיליון שקל.  קרנות אג"ח חברות שהיו המגייסות הגדולות בשנת 2019, רשמו מתחילת החודש גיוס קטן של כ-30 מיליון שקל  (מחקות + קרנות סל).

תעשיית הקרנות הכספיות נהנתה מכניסת כספים, פרי החששות שעדיין קיימים בקרב ציבור המשקיעים והרצון להמתין עם החלטות גדולות יותר. הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ מיליון שקל, הקרנות הכספיות גייסו מתחילת החודש כ-795  מיליון שקל.

נכון ל-13 לפברואר, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 355.9 מיליארד שקל. התעשייה אקטיבית, נמצאים 221.5 מיליארד שקל, מהם 190.6 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, ו-30.9 מיליארד שקל בקרנות כספיות. בתעשייה הפסיבית, 134.4 מיליארד שקל, מהם 91.5 מיליארד שקל, בקרנות סל ו-42.9 בקרנות מחקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.