סגירה מעורבת בוול סטריט: טבע ופריגו זינקו, הפד' במוקד
דאו ג'ונס 0.16%
נאסד"ק -0.21%
האם הפד' בדרך לעצור את החגיגה בשווקים בחודשים האחרונים? הערב נראה שלא. הפד' פרסם את צפי הרכישות שלו, ונראה שההורדת ההתערבות בשוק בשוקי המימון תיהיה איטית במיוחד. נציין כי בפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה נטען כי הפד' יקטין משמעותית את התערבותו בשוקי המימון הבנקאי (REPO), אך לאחרונה נשמעו גם קולות אחרים. נזכיר כי מאז הודיע הפד' על השקת תוכנית רכישות בשוקי האג"ח בהיקף של 60 מיליארד דולר בחודש (תחילת אוקטובר), המדדים המובילים בוול סטריט משלימים עליות חדות של עד כ-15% ללא תיקון משמעותי. מדד הנאסד"ק עלה ב-14 מתוך 15 השבועות האחרונים. במקביל לעליות בשוקי המניות, מרווחי האשראי בשוק הקונצרני ירדו בתקופה האחרונה לשפל כל הזמנים, דבר שמעודד לקיחת סיכונים מצד החברות ומגדיל במקביל את הסיכויים להתפתחות של בועות פיננסיות. בתוך כך, נציין כי ארה"ב וסין צפויות לחתום מחר על הסכם הסחר "שלב ראשון", כאשר פרטי ההסכם עדיין לא התפרסמו באופן רשמי. הדיווחים שיגיעו מוושינגטון צפויים גם הם להשפיע על התנהלות השווקים.
במרכז
"השורט סקוויז" במניית תחליפי הבשר ביונד מיט (סימול:BYND) נמשך כאשר המניה עלתה בעוד 2.7% במסחר תנודתי. מניית החברה קפצה אמש ב-19% והשלימה זינוק של יותר מ-53% בשבוע האחרון ברקע להודעה של המתחרה. נציין כי פוזיציות השורט על המניה הגיעו בשבוע שעבר לשפל כל הזמנים, ולכן העליות האחרונות גורמות לסגירה מהירה של פוזיציות, דבר שמקפיץ את המניה עוד יותר (לכתבה המלאה). מניית יצרנית הרכבים טסלה (סימול:TSLA) עלתה ב-2.4% לשיא כל הזמנים עם שווי שוק של 94 מיליארד דולר. אמש עלתה המניה בעוד 9.7%, כאשר באופנהימר העלואת מחיר היעד של המניה מרמה של 385 דולר לרמה של 612 דולר למניה. נציין כי גם בטסלה, אחת הסיבות לראלי החסר תקדים הוא מצב הפוזיציות על מניית החברה (לכתבה המלאה). לאחר עלייה של יותר מ-100% מאז השפל במהלך תחילת 2018, ענקית הטכנולוגיה אפל (סימול:AAPL) ממשיכה את הראלי בימים האחרונים ונסחרת כעת מעל לשווי שוק של 1.37 טריליון דולר, ונראה כי אין אירוע משמעותי שעשוי לעצור את הראלי (לכתבה המלאה). מניית חברת משלוחי המזון גראבהאב Grubhub (סימול:GRUB) צפויה להמשיך לרכז לאחר תנודתיות בימים האחרונים (לכתבה המלאה). מניית פייב בילו (סימול:FIVE), רשת קמעונאות לצעירים, המשיכה לרכז עניין לאחר שצנחה אמש ב-11% לשווי שוק של 7 מיליארד דולר ברקע לאזהרת רווח שמפרסמת החברה לרבעון האחרון, כאשר היא מציינת כי המכירות בעונת החגים האחרונה היו חלשות במיוחד (לכתבה המלאה). מניית חברת משחקי הווידאו גיים סטופ (סימול:GME) נפלה ב-13% ומשלימה צניחה של יותר מ-93% מהשיא בשנת 2013, כאשר היא מצטרפת לחברות המדווחות על ירידה במכירות בעונת החגים הנוכחית.
עונת הדו"חות בוול סטריט עולה היום הילוך, כאשר המוקד צפוי להיות בבנקים. נציין בהקשר זה את מניית ג'יי פי מורגן (סימול:JPM), מניית גולדמן זאקס (סימול:GS), מניית וולס פארגו (סימול:WFC), בנק אוף אמריקה (סימול:BAC) וסיטי בנק (סימול:C). בגזרת הישראליות, מניית חברת הסייבר הישראלית תופין (סימול:TUFN) המשיכה לרכז עניין לאחר שהשלימה בשבוע האחרון צניחה של קרוב ל-58% מהשיא שקבעה זמן קצר לאחר ההנפקה הראשונה באפריל 2019. ברקע לירידות, החברה מדווחת על אזהרת רווח לרבעון האחרון ומקביל עולות טענות נגד החברה בדבר הטעיית משקיעים (לכתבה המלאה). חברת פתרונות השיווק הדיגיטליים הדואלית (סימול: PERI) הודיעה על רכישת Content IQ - CIQ הישראלית-אמריקאית תמורת 73 מיליון דולר (לכתבה המלאה). חברת התרופות פריגו (סימול:PRGO) דיוחה על תוצאות מקדמיות לרבעון הרביעי של 2019. החברה שנמצאת בעיצומו של מהלך מיקוד בתחום מוצרי הצריכה ומיצוב כחברת "טיפול אישי" (Self-Care) צופה הכנסות של כ-4.8 מיליארד דולר בשנת 2019, מעט גבוה ביחס לצפי האנליסטים להכנסות של כ-4.77 מיליארד דולר. המניה זינקה ב-12.6%. במקביל, מניית טבע (סימול:TEVA) עלתה ב-9.6%.- 2.רק למטה רק למטה 14/01/2020 17:46הגב לתגובה זומה8-9 לחודש עשה 1 ב13 לחודש סיים 2 והיום עשה 1 ו2 של 3 !.???
- 1.. 14/01/2020 16:08הגב לתגובה זואני ממשיך לטעון שהם יתרסקו ו DJIA למשל יגיע בקלות ל 3300!!!לא להתרגש הכל תחת שליטה.
- רוזן 14/01/2020 19:16הגב לתגובה זוהוא אומר שמדד דאו גונס ירד בקלות ל 3300 !!! האם נתקלתם אי פעם בפרופסור מטורף כזה ? האם יש אוניברסיטה הכי מפגרת שתסכים שאחד כזה יהיה מרצה בה ?
- האוניברסיטה היוקרתית שהוא מרצה בה היא שלו!!! (ל"ת)גידי סביון 14/01/2020 21:54
- באמת יהיה כל כך נורא..תגיד לי בקשה (ל"ת)ניניו לפרופסור או דו 14/01/2020 17:57הגב לתגובה זו
- אבל לפי גרינבר שלמה בטוח ל300.000 (ל"ת)רק למעלה רק למעלה 14/01/2020 16:52הגב לתגובה זו
- שורטיסט צמרת 14/01/2020 16:40הגב לתגובה זונכון או לא נכון ?
- אייל 14/01/2020 19:21שאומר שמדד דאו גונס ירד בקלות ל 3300 נקודות - הוא מטורף אמיתי על כל השכל - בקיצור פרופסור מטורף !!!!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
