עם איזה סקטורים נפתח את השנה?
בחירת סקטורים נכונים להשקעה מהווה מרכיב מרכזי בהצלחת תיק מניות. עם איזה סקטורים ראוי לפתוח את 2020, מה הסקטור הכי מלהיב, והיכן מזהים עננים של דאגה?
טוב, נראה לי שאנחנו די ערוכים לשנת 2020... בחודש האחרון עיצבתי כאן את רשימת הרעיונות, יש לה שלושה עוגנים עליהם כתבתי בשבוע שעבר ומי שעוקב אחר המניות וה-ETFs רואה שבהכללה אנחנו Doing Well.
כך גם מדד ה-S&P500 ממשיך להתנהל בנינוחות כלפי מעלה ומממש את משמעות פריצת קו המשולש העולה אליה התייחסתי בשבוע שעבר. אם יהיה תיקון למטה, הוא אמור לפגוש את הקו הזה באזור ה-3050 ואולי 3100. כרגע, אנחנו יכולים להתכרבל בשמיכת הפוך ולחכות לשנה הבאה. אבל, יש לנו עוד דבר אחד לזכור ודבר אחד לעשות.
לזכור את הסיכון המוניטרי המתקתק ושאר סיכוני העולם
העובדה שהצלחנו לייצב כאן את תיק ההשקעות שלנו לא אומרת שכשהסערה תגיע היסודות לא יקרסו. יכול להיות שעמוד "חוף המבטחים" שיצקנו בשבוע שעבר יחזיק ויתן מענה אבל הריסות מסביב יהיו.
רבות מהמניות הגיעו למחירים אופטיים גבוהים (מחיר אופטי משקף את ההתייחסות הרגשית לשער המניה וככל ששערה גבוה, היא נתפסת כיקרה ללא קשר לביצועי החברה, מכפיל וכו'), עובדה שמשקפת את משך הגאות בשוק ואת פוטנציאל המימוש במקרה של סערה.
- הישראלים מרגישים ירידה בביטחון האישי, אבל מרוצים מהחיים החומריים
- מה אם נעבור לצמוח פנימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זכרו שכמו בענייני בריאות, לפעמים אנחנו יכולים להרגיש ממש טוב, להיות בכושר ולעבור את כל בדיקות הדם (וכפי שתראו בהמשך, ישנם גם סימנים מדאיגים מתחום הצריכה) ועדיין למות בפתאומיות. ותזכרו כמה פעמים האנליסטים "מופתעים". זה קורה כל כך הרבה פעמים עד שאני אישית מרגיש שכל מה שאנליסטים עושים הוא לבסס בסיס להפתעות שמייצרות דרמות. תמיד טוב להינות כשהכל במקום ולנצל את הזמן לחוויות החיים אבל צריך להשאיר את מערכת האזעקה דרוכה.
ומה נשאר לנו לעשות?
לבדוק את מצב הסקטורים. תחשבו על זה כעל טיפול גדול לרכב. בטיפולים הקטנים מחליפים שמן – מניות, מחזקים ברגים – הגנות, מאזנים ומכוונים. בטיפול הגדול בודקים את המערכות הגדולות ומחליפים, אם צריך, רכיבים משמעותיים יותר.
המערכות הגדולות שלנו, בין המניות לרכב כולו (השוק), הם הסקטורים – תחומי העיסוק העיקריים אליהם משויכות המניות. מדד ה – S&P500 מורכב מ – 11 סקטורים, כאשר בכל אחד מהם ניתן להשקיע באמצעות ETF ייעודית. בדיקת הסקטורים מאפשרת לבנות תיק המורכב מה – ETFs הרלבנטיות או לכוון את חיפוש המניות למניות מהסקטורים בהם נרצה להשקיע.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
איך "בודקים" סקטור על בסיס טכני? מסתכלים על שני דברים:
- המצב הטכני, קרי קו מגמה, ממוצע נע, פריצה של רמות משמעותיות וכו'.
- העוצמה היחסית של הסקטור ביחס למדד השוואתי – בנצ'מרק. נרצה להשקיע בסקטורים שיש להם פוטנציאל להשיג תשואה גבוהה יותר מהמדד. S&P500 במקרה שלנו.
חומרי גלם – XLB
הסקטור הזה עבר שנתיים שסופן דשדוש ומהלכן ירידה ועליה מעוגלות. נכון לכתיבת שורות אלו, סיום שבוע המסחר שחלף, XLB מאתגרת את השיא ההיסטורי, אזור ה-+62 דולר, כשיש לה תמיכה משמעותית ב-59 דולר. סיכויים טובים לפריצה כלפי מעלה ואם תתרחש, מהלך יפה צפוי יהיה בעקבותיה. סקטור זה קשור למניות המתכות שאני בעדן כך שפריצה של XLB כלפי מעלה תהיה סימן חיובי גם עבורן. כרגע הסקטור חלש קצת ביחס למדד. אם יפרוץ ויתחיל להתחזק, ניתן יהיה להגדיל עוד יותר את הפוזיציות.
תעשיה – XLI
הקרן פרצה שיא היסטורי כך שיש פוטנציאל לעליה. אבל, במגמת החלשות ביחס למדד כך שלא מעניינת כרגע. אין כמעט, אם בכלל, מניות תעשיה ברשימת הרעיונות שחשפתי כאן כך שאנחנו בסדר.
פיננסים – XLF
על הגרף נראית כמו XLI אבל מבחינת עוצמה מתחזקת בהשוואה ל-S&P500. לכן, כדאי לבחון רעיונות משם. עד כה ציינתי רק את WFC ואת מניות התשלומים המקוונים SQ ו-QIWI שהן פינטק, שילוב בין פיננסים לטכנולוגיה. רושם לעצמנו לבחון עוד רעיונות מהתחום. אפשר להוסיף לרשימה את PYPL שנתמכת יפה מעל הממוצעים הנעים שלה.
אנרגיה – XLE
סקטור חלש מאוד שאין עדיין סימנים להתחזקותו. נוותר עליו בשלב זה. מזכיר שאני בעד אנרגיית רוח – FAN. כמו כן, יש בסקטור מציאות מרוסקות שאפשר לאסוף קצת מהרצפה. CHK היא דוגמה אחת. זה רק למשקיעים שאוהבים ללכת על הקצה מבחינת תגמול – סיכון.
טכנולוגיית מידע – XLK
הסקטור שמניע את העולם. כל השמות הגדולים. גם הגרף של XLK מציג בברור את הסיפור במגמת עליה נחושה. סקטור שבהחלט נשאר, לפחות בתור התחלה, גם ב-2020.
תקשורת - XLC
בשלוש השנים האחרונות דומה פחות או יותר ל-S&P500. אין משהו טכני בעדו ואין משהו נגדו. מכיוון שאני מחפש יתרון, נשאיר אותו בחוץ.
נדל"ן – VNQ
נראה לי אחד הסיפורים המעניינים כרגע לשוחרי התשואה העודפת על ה-S&P500. בהחלט אתחיל לחפש רעיונות בעניין ובתור התחלה אפשר להשקיע בתעודה. כמו כן צריך לחשוב מה המשמעות של התחזקות סקטור זה ביחס למדד המניות. מכיוון שסקטור זה מניב תשואת דיבידנד ממוצעת גבוהה יחסית הוא רלבנטי לקהל משקיעים רחב. רשמתי לעצמי לחזק את יסוד הנדל"ן בתיקים.
בריאות – XLV
XLV קפצה לאחרונה וזכתה לעדנה מחודשת. לא רואה פה סיפור ארוך טווח כרגע ולכן הייתי שם אותה במעקב ולא רץ בשלב זה להצטרף למגמה.
צרכנות קבועה – XLP
הסקטור ניטראלי ביחס ל-S&P500 בשנה האחרונה ויש חשש להיחלשותו. כרגע בחוץ מבחינתי.
צרכנות מחזורית – XLY
במגמת החלשות מול ה-S&P500. לא מעניין כרגע. אם אתם מחזיקים במניות מהסקטור, כמו SBUX ו-LK האהודות עלי, זה בסדר כל עוד הן מספקות את הסחורה. לא נתאמץ לחפש משם רעיונות נוספים.
שימו לב שחולשת שני הסקטורים מתחום הצרכנות אמורה להדאיג אותנו ביחס למצב הכלכלה האמריקאית הנשענת על צרכנות מקומית.
תשתיות ציבוריות -XLU. לא נראה לי מעניין מבחינה טכנית כרגע.
שורה תחתונה: הסקטורים המועדפים לתחילת 2020 הם חומרי גלם (הימור על פריצה), פיננסים, טכנולוגיית מידע, נדל"ן.
כמובן שפילוח הסקטורים הוא לא מדע מדויק וכך גם התנהגות כל מניה ביחס לסקטור שלה. לכן נבדוק כל רעיון לגופו. יחד עם זאת, התמקדות בסקטורים חזקים היא כלי עוצמתי למשקיעי ETFs וכלי הכוונה לחיפוש רעיונות.
אז שיהיה לכולנו מעבר נעים וחמים מ-2019 ל-2020. הפוסט הבא יתפרסם איפשהו על תפר השנים כאשר נתחיל לנסות לחוש את הלך הרוח של השנה החדשה. שנה טובה לכולם ותודה שאתם איתי במסע.
כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.דירה = קורת גג 26/12/2019 06:16הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 4.מה זה? אתר למפגרים? (ל"ת)הגננת 26/12/2019 05:42הגב לתגובה זו
- 3.שאול מחולון 26/12/2019 01:03הגב לתגובה זואילו סקטורים ולא איזה סקטורים חוץ מזה - תענוג לקרוא אותך !
- השתדל ולא תשתדל (ל"ת)טיסה נעימה 26/12/2019 17:07הגב לתגובה זו
- ענק !!! (ל"ת)טוקבקיסטן 28/12/2019 23:24
- 2.מה עם סקטורים כמו: פינטק? תשלומים ברשת? ציוד רפואי? (ל"ת)י"א=ר"ג. 25/12/2019 22:25הגב לתגובה זו
- 1.סטודנט 25/12/2019 22:21הגב לתגובה זומקצועי, מבין עניין, טוב מדי בשביל ללמד במכללה

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
