מטבעות כסף משכורת חיסכון
צילום: Istock

"גדול מכדי ליפול" - גרסת מערכת הפנסיה בארה"ב

"הזדקנות האוכולסייה" יוצרת אתגר למערכות הפנסיה בעולם, בארה"ב האתגר גדול עוד יותר. וגם - כיצד משפיעה העובדה כי הקרנות משתמשות בפרמטרים אקטואריים לא מציאותיים משפיעה על שוקי המניות היום?
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה פנסיה שער הדולר

"הזדקנות האוכלוסייה" איננה רק בעיה דמוגרפית, אלא בעיה המתפשטת גם לתפקוד של הכלכלה המקומית.  בכתבה קודמת תיארנו כיצד השינויים הדמוגרפים המתרחשים בארה"ב עלולים להכביד על ההוצאות הציבוריות בארה"ב בתחומי הבריאות והרווחה (לכתבה המלאה). הסיטואציה מאתגרת עוד יותר בכל הנוגע לחיסכון הפנסיוני, ויש לה השפעה מכרעת על התנהלות השווקים היום בארה"ב. 

על מנת להבין את הבעייתיות הנוכחית של מערכת הפנסיה בארה"ב, יש צורך בהכרת 2 מושגים: קרנות פנסיה המוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB), ותוכנית פנסיה המוגדרות לפי תרומה (defined contribution) או בקיצור DC. בקרנות פנסיה מסוג DB, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להם בגיל פרישתו. מנגד, קרנות פנסיה מסוג DC, אינן מתחייבות לשיעור או לגובה מוגדר מראש של התשלום התקופתי. התשלום נקבע על פי חישוב אקטוארי המבוסס על תוחלת החיים של העמית, מלאי הנכסים של הקרן ופרמטרים נוספים (כמו בארץ). 

עד לעשורים האחרונים, רוב הקרנות פנסיה בארה"ב היו מסוג DB, אך לנוכח הגירעונות שנצברו בקרנות אלו בעקבות השינויים הדמוגרפים, מאז 1980 החל הסקטור הפרטי בארה"ב לעבור בהדרגה לקרנות מסוג DC, דבר שמאפשר לחברות לבצע איזונים אקטוארים. עם זאת, תהליך זה לא התרחש בסקטור הממשלתי ברוב המוחלט של המדינות בארה"ב..

חוסר היכולת לבצע שינויים במערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב, ביחד עם השינויים הדמוגרפים שמתרחשים כעת בארה"ב, הגדילו בצורה דרמטית את הגירעונות של קרנות אלו. נכון לסוף 2017, סך ההתחייבויות הנוכחיות של קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב גבוה בקרוב ל-4 טריליון דולר ביחס לסך הנכסים שברשותם. 

ריבית היוון של 7%? חלום בלהות

העובדה כי קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב הן מסוג DB, למרות ההיסטוריה הבעייתית של קרנות מסוג זה, היא רק בעיה אחת. הבעיה הגדולה יותר היא שקרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בערכים אקטוארים לא ריאליים. לדוגמא: שימוש בריבית היוון גבוהה בהרבה מהנדרש. 

על מנת להבין את החשיבות של פרמטר זה, נדגים זאת ע"י חישוב פשוט של היוון תזרימי מזומנים לתקופה אינסופית. נניח לדוגמא כי קרן פנסיה מסוימת צריכה לשלם בעתיד סכום קבוע של 1,000 שקלים (בהנחה ששאר הפרמטרים קבועים), הערך הנוכחי של ההתחייבויות בריבית היוון של 7.5% עומד על 13,333 שקלים. לעומת זאת, בריבית היוון של 3%, הערך הנוכחי של הנוכחי של ההתחייבויות עומד על 33,333 שקלים. מדובר בפער עצום, בפרט כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים בהרבה. לפיכך, ע"י שימוש בריבית היוון גבוהה יותר, קרנות הפנסיה יכולות להציג תמונה ורודה יותר של המאזנים – והאמריקנים מנצלים זאת עד הסוף. 

באופן מפתיע, למרות החשיבות שיש לריבית ההיוון על מצבן הפיננסי של קרנות הפנסיה, לא נקבע עדיין דרך אחידה להערכת ריבית זו, והיא תלויה במקבלי ההחלטות בכל מדינה. נכון להיום, יש מחלוקת ב-2 גישות עיקריות. גישה אחת טוענת כי ריבית ההיוון צריכה לשקף את ההחזר ההיסטורי של תיק ההשקעות של הקרן. כך לדוגמא: אם קרן הפנסיה הצליחה להשיג תשואה של 7.5% ב-2 העשורים האחרונים, ריבית ההיוון צריכה לעמוד על 7.5%. נכון להיום, גישה זו נתמכת ע"י כל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב, כאשר ריבית ההיוון עומדת בטווח של 7.5%-6.8%. 

קיראו עוד ב"גלובל"

גישה אחרת טוענת כי גישה זו איננה מקובלת כיוון שהיא לא עומדת בתקינה החשבונאית המקובלת, והיא למעשה ניסיון של קרנות הפנסיה ליצר תמונה אופטימית בנוגע להתחייבויות העתידיות. ע"פ הגישה האחרונה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את הסיכון של ההתחייבויות ולא את הסיכון של הנכסים. לפיכך, בעקבות העובדה כי קרנות הפנסיה ממומנות ומבטוחת ע"י הממשלה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את התשואה בשוק האג"ח על נכסים חסרי סיכון כמו אג"ח ממשלתיות. בסיטואציה כזו, ריבית ההיוון צריכה להיות נמוכה בהרבה, במיוחד לנוכח העובדה שהתשואות בשוקי האג"ח הממשלתי ירדו בשנים האחרונות לשפל היסטורי.

במהלך 2015 ניסה הבנק המרכזי בארה"ב (FED) להתייחס לסוגייה, כאשר הוא בחן מה הגורמים לשוני בהערכות לגבי ריבית ההיוון. המחקר של הפד' אמנם קבע יש הצדקה לקביעת ריבית היוון שונה בין קרנות הפנסיה השונות בארה"ב, אך במקביל הוא מאשר את הקונצנזוס בקרב הכלכלנים סביב הערכה כי קרנות הפנסיה במגזר הציבורי מבצעות את הערכותיהן בנוגע לשווי ההתחייבויות הנוכחיות ע"פ ריבית היוון גבוהה מהנדרש. 

מסקנותיו של הפד' הוזנחו, מהסיבה הפשוטה שאם היו מיושמות, המשמעות הייתה פשיטת רגל של מערכת הפנסיה הציבורית בארה"ב. לדוגמא: שימוש בריבית היוון של 3.2%, היה מעלה את השווי הנוכחי של ההתחייבויות בקרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה פי 3, ולמעשה הקרן הייתה צריכה להודיע כבר על פשיטת רגל. 

השפעות על שוקי המניות

טענה נוספת של המתנגדים לשיטת החישוב הנוכחית של קרנות הפנסיה היא שהשיטה הנוכחית למעשה מעודדת את מקבלי ההחלטות בקרנות הפנסיה לבצע השקעות בנכסים מסוכנים – ע"י השקעה היום בנכסים מסוכנים כמו מניות, ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר, ושימוש בתשואה זו כריבית היוון תגרום להורדה של השווי הנוכחי של ההתחייבויות בתקופה הבאה- דבר שנוגד על התיאוריות במימון בנוגע לתוחלת/סיכון.

בתוך כך, העובדה כי התשואות המעניקות אגרות החוב ירדו לשפל היסטורי בשנים האחרונות, והדרישה להשיג תשואה של בערך 7% לשנה הובילה בשנים האחרונות לגידול משמעותי בחשיפה של קרנות הפנסיה לשוק המניות.  

לפי הפרסומים האחרונים של מאזני הקרנות, החשיפה של קרנות הפנסיה הממשלתיות בארה"ב לשוק המניות עלתה בשנה האחרונה לרמה של 50%-60%, וזאת לעומת יחס היסטורי של 35%-30% וזאת במטרה להשיג תשואה גבוהה יותר, אך הסיכון לתיק ההשקעות של הקרנות עלה משמעותית. 

מבנה תיק ההשקעות של קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה לסוף 2018 – חשיפה גדולה מאוד למניות. מקור, דו"חות הקרן

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישראל 20/11/2019 14:08
    הגב לתגובה זו
    תותח על, תודה רבה!
  • 5.
    בקיצור המשך עליות ללא קשר למאקרו ולפוליטיקה (ל"ת)
    אחד שלא מבין 20/11/2019 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עכשיו מבינים 20/11/2019 08:00
    הגב לתגובה זו
    שכל בעלי הכסף הפנוי ישקיעו במניות לחיפוי על גרעונות. ביום בהיר בועת האשראי.הפנסיות .המניות.חובות הסטודנטים יפריחו הברבור
  • 3.
    ל״ח 20/11/2019 00:38
    הגב לתגובה זו
    שלא ירמז מהכתבה שהאקטוארים במגזר הציבורי לא עושים את עבודתם כהלכה. הממשל מוכרח להתעורר ולקבל את חישוביהם ועבודתם של האקטוארים שמודעים לעניין מזה שנים רבות
  • 2.
    למרות כל מה שכתבת השוק עלה 20% (ל"ת)
    יוני 19/11/2019 21:50
    הגב לתגובה זו
  • בגלל ולא למרות (ל"ת)
    הבנת הנקרא 20/11/2019 08:56
    הגב לתגובה זו
  • שחר 20/11/2019 07:18
    הגב לתגובה זו
    זה בדיוק מסביר את העליות. אם גופים כל כך גדולים חייבים להשקיע עוד ועוד במניות כדי להצדיק את ההתחייבויות שלהם, אז השוק יעלה ויעלה, עד הפיצוץ.
  • אולי תקרא 20/11/2019 07:15
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר בכתבה שאומר שהשוק אמור לרדת. להפך, הוא אומר שבגלל מצב קרנות הפנסיה, יש חובה לגרום לשוק לעלות, כדי למנוע מהן לפשוט את הרגל.
  • 1.
    מאוד מעניין - תודה (ל"ת)
    מיכאל 19/11/2019 20:31
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.