זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

מי תהיה ביונד מיט הבאה?

ביונד מיט עלתה במאות אחוזים ולא הספקתם להשקיע? במקום להתייאש תבדקו את החברות הבאות בתעשיית תחליפי הבשר והמזון הבריא 
זיו סגל | (3)

מסתכלים על BYND מנקודת מבט של "חסר פוזיציה מתוסכל?" פספסתם את הרכבת? לא השקתם במניה החמה ביותר בוול-סטריט? תסכול לא יעזור. צריך להתחיל לחפור במניות תעשיית מזונות העתיד ולחפש הזדמנויות קיימות עד שנוכל גם להצטייד בהנפקות חדשות. לאכול תמיד צריך, השאלה איך ומה?

  

אחת ההנפקות המוצלחות בתקופה האחרונה, שמזכירה אולי את ימי בועת ההייטק העליזים, היא של Beyond Meat BYND. יש לכך מספר סיבות:

 

- פוטנציאל עסקי. החדשות העסקיות האחרונות, נכון למועד כתיבת דברים אלו, הוא שת"פ עם Dunkin' Donuts. מעבר לכך, החברה מדווחת על תוצאות מרשימות (אם כי המניה ירדה לאחרונה בגלל כוונה לגייס שוב בוול-סטריט)  

- המוצר של החברה יושב על טרנד מאוד חזק המשלב בין צמחונות/טבעונות ואורח חיים בריא ובין ערכים אקולוגיים וסביבתיים. משקיעים אוהבים להשקיע ולשלם מחיר יקר על מניות של חברות שהם גם מכירים ואוהבים את המוצרים שלהן והן גם מממשות ערכים וקיימות.

- מתי גרינספאן, האנליסט הבכיר של eToro שאל השבוע את השאלה: מה המרכיב הרגשי ומה המרכיב הכלכלי בתמחור נכסים? מתי נתן כדוגמא את הנכונות לקנות נעלי נייקי ב- 100 דולר כשיש נעלים זהות של מותגים יותר זולים ואת ההשקעה במניית BYND כשתי דוגמאות של שילוב ערך עם רגש ואת ההשקעה בביטקוין כדוגמא ל-100% השקעה רגשית - מנטאלית.

המסר של מתי הוא שיש הרבה אפשרויות להרוויח בשווקים האלו אם מבינים את השילוב הזה.

- מחסור בחברות דומות להשקעה. ראינו מה קרה ל - Blue Apron  החבוטה שזינקה אחרי שהודיעה שתשלב מוצרים של Bynd בערכות המזון שלה. המשקיעים צמאים לעוד אפשרויות, דומה לתחילת דרכן של מניות המריחואנה הרפואית בעבר הקרוב ובאופן כללי של תחומי השקעה חדשים (במקרה של BYND זהו סקטור טכנולוגיות המזון) שהמשקיעים נחשפים אליהם.

- שווי שוק יחסית נמוך של BYND  שמבחינה מספרית-פסיכולוגית בלבד, קל לבנות עליו פנטזיה. 

עוד לא הצלחתי למצוא את התזמון להשקיע ב - BYND והיא ברשימת המעקב. ברור שככל שהשער שלה גבוה יותר, יש סיכוי שגם תיקון משמעותי לא יביא אותה אפילו קרוב למחיר ההנפקה. אם / כשתיווצר בהירות טכנית אחרי תיקון משמעותי אעדכן כאן.

 

בראיית שוק, צריך להניח שהנפקת BYND תיתן רוח גבית להנפקה של חברות אחרות מהתחום והמשקיעים ינסו לשחזר את החוויה או להצטרף אליה. סביר שחלק מהחברות ינצלו זאת בשביל להנפיק במחירים מופרזים שאחריהם יבוא מפח נפש.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

ממה נאכל בינתיים?

בינתיים, ניתן ללמוד את תחום המזון והמשקאות ואפשרויותיו תוך הכרה בכך שזהו אחד התחומים ה"רגשיים" היום.

 

נתחיל באמירה הרווחת שעד 2050 העולם יצרוך 50-70% יותר מזון. עוד נתון מלהיב לגבי הסקטור הוא שמשק בית ממוצע מוציא 7000 דולר על מזון בשנה, שזה אומר כטריליון דולר הוצאה על מזון בארה"ב בשנה. וזה רק בארה"ב. חשיבה אוטומטית היתה שולחת אותנו להשקיע בחברות מזון מסורתיות ובסחורות חקלאיות אבל אנחנו רואים שהחשיבה הזו לא רווחת היום.

לכן צריך להבין איזה מזון, באיזה טכנולוגיה ובאיזה פלטפורמת שירות. לצורך העניין, אחת מההנפקות הכושלות מהתקופה האחרונה, Blue Apron, רכבה על טרנד של בישול ביתי טרי לאנשים עסוקים ולכאורה יכולה היתה להיות סיפור הצלחה. בינתיים המוצר עדיין "כבד" מבחינת ההתעסקות הנדרשת. לעומת זאת, רכישת Whole Food Market  על ידי אמזון יצרה מיזוג פלטפורמות מעניין.

 

אחת האפשרויות המעניינות מתחום המזון והמשקאות היא Constellation Brands – STZ, יצרנית האלכוהול הידועה בין היתר בזכות המותג "קורונה". החברה השקיעה בחברת הקאנביס המובילה Canopy Growth. אחת הטענות הרווחות היא שבסוף חברות גדולות ומבוססות ירכשו חברות קנאביס המתאימות לתחומן והן (הגדולות) אלו שיעשו את הכסף הגדול ולכן כדאי להשקיע בהן. בענף הסיגריות אפשר לחשוב על MO. STZ נסחרת במכפיל 16 ותשואת דיבידנד של 1.5%. מבחינה טכנית היא חוזרת להתחזק בהשוואה ל-S&P500  ונראה שיש לה תמיכה יפה בין 190 ל- 194 דולר.

על פי אתר החברה לפחות, נראה שהיא גם מממשת ערכים של קיימות ואקולוגיה. אם ניקח בחשבון שענף "מניות החטאים" שכולל גם חברות אלכוהול הוא ענף עם ביקוש קשיח, אז אולי אפשר לשתות כאן משהו עד ש – BYND תואיל בטובה, אם תואיל, לתקן  תיקון משמעותי למטה.

 

עוד רעיון מעניין, בייחוד לאור אטרקטיביות טכנית אפשרית, היא מנית Hain Celestial – HAIN. החברה מייצרת, משווקת ומוכרת מוצרי מזון שאמורים לתמוך באורח חיים בריא. אחרי שירדה מ-70 דולר ל-15 דולר נסחרת עכשיו המניה מעל תמיכה ב-20 דולר וניכר שמתקיים בה מהלך של איסוף.

שווי השוק הוא נמוך, במונחים אמריקאיים, 2.14 מיליארד דולר. ביום שני המניה זינקה במהלך המסחר ואחר כך נרגעה קצת ובסך הכל זו אינדיקציה טובה לכך שיש עוד שמתעניינים בה ברמות האלו.

 

זהו עם תחום המזון להיום. אעדכן כאן לגבי המצב הטכני של BYND  כשיתחיל להתגבש ואחפש עוד רעיונות בתחום המזון בהמשך. כאמור, סביר שחברות נוספות ינצלו את ההתלהבות להנפקת מניות. וכמו בתחום הקנאביס, סביר שחברות המזון המובילות בעולם כבר מפתחות ו/או ירכשו חברות שפתחו מוצרי מזון העונים לטרנדים החמים.

 

נמשיך להתייחסות קצרה לנושא הזהב בו עסקתי בשבוע שעבר. פוסט זה נכתב במהלך המסחר בוול סטריט אמש, שלישי בערב. הרבה תלוי בהודעת הריבית, הניואנסים שלה ופרשנויותיה. נכון לכתיבת שורות אלו, ה-GDX, תעודת הסל שמייצגת השקעה במניות הכריה הגדולות, שומרת על התבנית של מגמת עליה.

לפני ואחרי פרסום החלטת הריבית תהיה מן הסתם תנודתיות שאחריה נוכל לראות האם הזהב ממשיך לכיוון מימוש פוטנציאל העליה ארוך הטווח. אם כך יהיה, נתחיל לעקוב גם אחרי SIL, תעודת מניות כרית הכסף שיכול להיות שבשלב הזה יהיה לה פונטציאל לתשואת יתר.

 

**אין לראות באמור משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אילן 31/07/2019 23:52
    הגב לתגובה זו
    חברה שמרמה לקוחות ונותנת להם לסחור ללא כיסוי אמיתי לפעולות שלהם . הרי ברור שהרשות לניירות ערך בארהב לא מאשרת להם לעבוד אז הם מצאו את קפריסין שיתנו להם כיסוי , אחלה אנליסט אתה אבל כנראה שגם לך יש אינטרס .
  • 2.
    כתבה מעניינת (ל"ת)
    דניאל 31/07/2019 22:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זיו סגל 31/07/2019 18:00
    הגב לתגובה זו
    https://seekingalpha.com/article/4278923-beyond-meat-dead-meat-also-stocks-hate?source=email_the_daily_dispatch_mos_pop_0_13
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.