מלחמת הסחר הסמויה של ישראל: מענקים במקום מכסים
מלחמת הקיום בעולם העסקים חוצה גבולות, אנו פועלים בכפר גלובאלי אחד, והתחרות על שווקים חדשים גוררת לעיתים את מקבלי ההחלטות בחברות, לבצע מהלכים ברמת סיכון גבוהה, צל"ש או טר"ש. האם התנהלות זו חכמה או לחילופין האם היא מחויבת המציאות?
הממשלה מעודדת אתכם לייצא לחו"ל
במשרד הכלכלה והתעשיה קיים רצון כן ואמיתי לעודד חברות יצרניות ישראליות לייצא לחו"ל ובהיקפים גדולים. המשרד יצא בתוכנית שנקראת "כסף חכם" אשר במהותה נותנת מענקים כספיים לצרכי שיווק בחו"ל.
בכדי לספק קנה מידה, בשנת 2018 העניקה המדינה 80 מיליון שקל לחברות יצואניות לצורכי שיווק והגדלת המכירות בחו"ל. את ההטבה הזאת ניצלו רק כ-160 חברות. בכדי להיכנס למסלול המענקים המדינה קבעה מספר תנאי סף, מחזור עסקאות שנתי, היקפי יצוא ושווקים חדשים.
תייצאו 25% לחו"ל ותקבלו הטבת מס על כל הפעילות
מלבד ההטבה שמגיעה בצורת "מענק" שעליו נרחיב בהמשך, במידה ותוכנית השיווק שהחברה בחרה בה מצליחה והחברה מייצאת 25% ומעלה מסה"כ מחזור המכירות, החברה זכאית להיכנס למסלול חוק עידוד ולהנות מהטבת מס מופחתת על כל פעילותה, בניגוד לעבר שהטבת המס ניתנה רק למחזור הפעילות בחו"ל.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- הייצוא מסין בשיא - מה זה אומר על מלחמת המכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה צריך לעשות בכדי לקבל את ההטבה?
המענק ניתן לחברות עבור פעולות שיווק לשווקי הייצוא וזאת בהסתמך על מספר קריטריונים שהעיקריים שבהם הם, מחזור עסקאות שנתי שאינו עולה על מאתיים מיליון שקל, היקף יצוא מינימלי לפני קבלת המענק של כמיליון שקל ובתנאי שמדובר ביעד יצוא חדש או לחילופין נקיטת מהלך שיווקי חדש.
המענק כאמור מיועד לפעילות שיווקית ויוענק לחברה כנגד השקעה זהה של החברה עד לתקרה של מיליון שקל. כלומר, על כל שקל שהחברה תוציא עד למגבלת מיליון שקל, בכפוף לעמידה בתנאי המענק, החברה תקבל שקל.
מה המדינה דורשת בתמורה?
כעת, יבחנו תוצאות פעילות הייצוא של החברה ובמידה ותוצאות הפעילות אכן הניבו הכנסות מיצוא לשוק החדש ישולמו למדינה תמלוגים בגובה 3% מהגידול ביצוא לתקופה של עד חמש שנים או החזר המענק כמוקדם מבניהם.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מטרתה העיקרית של החברה היא להצליח במהלך השיווקי וככל שתצליח יותר תוכל החברה להרוויח הן מגידול במכירות והן במידה וסה"כ הייצוא של החברה יגיע לכדי 25% ומעלה ממחזורה העסקי לשלם מס מופחת על כלל רווחי החברה, הן ממכירות לחו"ל והן ממכירות בארץ. המענק נועד להקל על חברות יצרניות בתחרות מול השווקים הבינלאומיים ולעודד פריצה לשווקים חדשים.
חשבונאות יצירתית עשויה לעזור להגיע ליעדים
ישנם לא מעט דרכים על מנת להקל על החברה בגיוס חלקה להוצאות השיווק, וכן מספר אפשרויות לתכנון חשבונאי על מנת להגיע במהירות לסה"כ של 25% הכנסות מייצוא, אולם כאן נדרשת בדיקה פרטנית אשר ניתן לתכנן עבור כל חברה בדרך המתאימה והנכונה לה וזאת בעזרת חברת ייעוץ המתמחה בתחומים הפיננסיים ובתחום המיסוי.
חברות שיכנסו למסלול מענקים ינהלו תקציב אשר יבוקר בתאם להוראות מסלול "כסף חכם" של משרד הכלכלה והתעשיה. חשוב לציין שכניסה למסלול מאפשרת תחת מסגרת הוצאות השיווק לשלם בעבור קמפיינים פרסומיים, שיווק דיגיטלי, השתתפות בתערוכות וכנסים, תשלום עבור יועצים והן עבור שכר עבודה בארץ ובחו"ל ובלבד שיהיה קשור לפעילות היצוא. כמו כן, המדינה תלווה את החברה ותדאג שהנספח המסחרי במדינת היעד יכווין וילווה את החברה.
הכותב הינו שותף מנהל תחום פיננסים AUREN ישראל ומייצג את דעותיו בלבד. AUREN ישראל עוסקת, בין היתר, בליווי חברות מול המדען, רשויות המס וליווי פיננסי לצורך צליחת התהליך והגעה ליעדי מסלול "כסף חכם".
- 2.י 04/08/2019 14:51הגב לתגובה זוהורדת מיסים על היבוא ופתיחת השוק לתחרות!!! היום הצרכן הישראלי משלם על כל דולר כ10 שקלים בארץ ושלושה וחצי בחו"ל מה הפלא שכולם בורחים . הורדת מיסים תגרום לעידוד היבוא ועלית שער הדולר. מי שיפגע הם הטיקונים המונופולסיטים שפתאום יהיו צריכים להתחרות ועליהם מגינה המדיניות המגוחכת והשיטות הבולשביקיות של מענקים והטבות.
- 1.חנניה 01/08/2019 21:44הגב לתגובה זואיך אפשר לייצר עם שערי דולר מנוסחים ולא ריאליים בכלל...הם יתנו לך הטבות שוליות של 3-2 אחוז הורידו את הדולר 10 אחוז אחיזת עיניים של לצנים
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
