רונן מנחם
צילום: יח"צ, Bizportal
דעה

הריביות הנמוכות כאן להישאר; מה התרחיש האופטימלי לשנים הקרובות?

ההאטה מחלחלת ליותר מדינות. ברוב המדינות מתעקשות הממשלות על מדיניות פיסקלית מרסנת והבנקים המרכזיים נותרים כמעט לבדם במערכה
רונן מנחם | (2)

הריביות הנמוכות ברחבי העולם כאן כדי להישאר. יש התולים זאת בחשש מהשלכות עתידיות של מלחמת סחר בין סין לבית ארצות הברית (ככל שהשתיים לא תגענה, בסופו של יום, להסכמות), אך האינדיקטורים הכלכליים חלשים כבר היום.

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 0.25%

בתוך כך, מדד מנהלי הרכש של ג'יי פי מורגן מראה שברבע השני של השנה התמתנה הפעילות התעשייתית העולמית לרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2012! חמור מכך - ההזמנות החדשות מהמפעלים התכווצו בקצב החד ביותר זה שבע שנים, מה שמבשר רעות לתפוקה ולתעסוקה בהמשך השנה.

לא זו בלבד, ניכר כי ההאטה מחלחלת ליותר מדינות. לפי המדד, 18 מ-30 כלכלות בנסיגה, כולל שמות כמו סין, יפן, גרמניה, בריטניה, דרום קוריאה ורוסיה. מולן, כלכלות ארה"ב, הודו, ברזיל ואוסטרליה עדיין צומחות. בספרד ואירלנד מדד מנהלי הרכש בשפל של 74 ו-73 חודשים, מה שמעלה זיכרונות מרים מימי ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) כשמשקי הפריפריה נקלעו לשפל וסיכנו את המשך קיומו של גוש האירו.

גם נתוני ההשקעות חלשים ופוגעים בתוצר הפוטנציאלי. אם לא תתאוששנה, יתקשו הפירמות לענות על הביקוש הצרכני שצומח לאור הריביות הנמוכות - ויתפתחו לחצי מחירים. שילוב של האטה ואינפלציה יקשה מאוד על מקבלי ההחלטות לספק פתרונות.

הבנקים המרכזיים נותרים לבד במערכה

ברוב המדינות מתעקשות הממשלות על מדיניות פיסקלית מרסנת, כזו שתכוון לגירעון ממשלתי של 3% מהתוצר ותפעל לירידת יחסי החוב הגבוהים מהתוצר. אחרת, הן חוששות, עלות שירות החוב שלהן תתייקר, הן יתקשו לגייס חוב נוסף וגם המגזר העסקי בשטחן יתקשה לקבל מימון ולהשקיע.

לפי התיאוריה הכלכלית, בתקופות של האטה נחוצה הרחבה פיסקלית שתעודד את מחזור העסקים אך כיום החובות של רוב המדינות גבוהים ולכן קשה ליישם אותה.

הדבר מותיר שוב את הבנקים המרכזיים כמעט לבדם במערכה - דווקא היום כשיש מי שטוען שהם אינם יודעים מה לעשות (במקרה של ארצות הברית) או לפני חילופי הנהגה (במקרה של אירופה).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אך בעוד הממשלות מתקשות לפעול משיקולי חוב וגירעון, הבנקים המרכזיים מתקשים לפעול כי אין להם די כלים: הריביות כבר נמוכות, אפסיות ואף שליליות ברוב המקומות (למעט ארה"ב, שעדיין צומחת ונמצאת בתעסוקה מלאה, אך גם שם השווקים משוכנעים שהריבית תרד בחודשים הבאים); גם כמות איגרות החוב שהם יכולים לרכוש (הרחבה כמותית) מצומצמת.

מי שיכול – פועל. הבנק המרכזי של אוסטרליה, לדוגמא, הוריד בתוך פחות מחודש ימים את הריבית מאחוז וחצי לאחוז אחד ואמר כי יפעל שוב לפי הצורך. הבנק המרכזי של אירופה לא מהסס לאותת על הורדת הריבית (הגם ששיעורה אפס) ונקיטת צעדים נוספים.

הבנקים המרכזיים עושים זאת הגם שהם יודעים כי אם החולשה הכלכלית תידרדר למיתון של ממש לא יוותרו להם דרכים לסייע. אך אין להם ברירה, הן הנתונים בשטח והן הסנטימנט של השווקים לוחץ על מי שיכול – להוריד ריבית.

להערכתי, יתקשו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם לייקר את הריביות גם אם יתפתחו לחצי מחירים. הסיכון ש"יפגרו אחרי העקום" כלומר, יעלו את הריבית לאט מדי ביחס לעליית האינפלציה - גדל.

תהליך הגמילה מהריביות עוד ארוך

בשורה התחתונה, על המשקיעים להכיר בכך שהתאוששות כלכלית גלובלית ממשבר 2008 תיארך זמן רב מהרגיל. עד אז הריביות תישארנה נמוכות ותהליך ה"גמילה" מהן ייתקל שוב ושוב בהתנגדויות של השווקים גם לאחר שתושג.

במבט להמשך, כל אחד יצטרך "לתרום את חלקו": הבנקים המרכזיים צריכים להתאזר בסבלנות רבה, להיות קשובים לשווקים, אך לחשוב גם על היום שאחרי ולנצל כל הזדמנות על מנת לנרמל את הריביות. המגזר העסקי והשווקים, מצדם, יצטרכו להבין שגם להם יועילו, לאורך זמן, ריביות גבוהות יותר, כך שניתן יהיה להוזילן ולהקל על גיוס ההון בימי סגריר. לכן, להיטות יתר שהריבית תרד מהר ועכשיו אינה בהכרח לטובתם.

והממשלות, ראוי להן לשקול לחרוג קצת מיעדי הגירעון על מנת לתת את הדחיפה האנטי-מחזורית לכלכלות המדשדשות. זו  תהיה "עסקת החבילה הגלובלית" של השנים הקרובות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 09/07/2019 21:54
    הגב לתגובה זו
    בדולר שממש יקח לו לא מעט זמן עד ש"יככב"!
  • 1.
    דולר 08/07/2019 17:27
    הגב לתגובה זו
    ארהב נראית מעולה לעולם אירופה ושאר העולם. בישראל יש הדרדרות מדאיגה במסגרת הגרעון
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).