ישראל כץ שר התחבורה
צילום: מירי צחי

תדירות התחבורה הציבורית בנצרת עילית גבוהה פי שתיים מאשר בת"א

בנצרת עילית התחבורה הציבורית הטובה ביותר בישראל. בתחתית הרשימה יישובים ערבים, הפריפריה והערים המבוססות; בירת ישראל במקום ה-19
ערן סוקול | (1)

נצרת עילית היא העיר שנהנית מתחבורה ציבורית הטובה ביותר בישראל – כך עולה מדו"ח שפורסם היום (א') על ידי ארגון 15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית אשר עסק בדירוג היישובים בישראל לפי שירותי תחבורה ציבורית.

מהדו"ח עולה כי חלו מספר שינויים דרמטיים בדירוג ערי ישראל על פי שירותי תחבורה ציבורית. כאמור בראש הרשימה נמצאת נצרת עילית ואחריה מדורגות מודיעין עילית ונשר. מנגד, בתחתית הרשימה יישובים ערבים, הפריפריה וערי השרון אשר סובלים מתדירות נמוכה בעשרות אחוזים מהממוצע הארצי.

ת"א במקום העשירי

על פי הדו"ח, נצרת עילית היא העיר שנהנית מתחבורה ציבורית הטובה ביותר בישראל, במקום השני בדירוג נמצאת העיר בית"ר עילית שלראשונה מאז פרסום דו"חות הדירוג מודחת מהמקום הראשון  - אולם עדיין תושביה נהנים מתחבורה  ציבורית בהיקף של פי שלוש יותר מהממוצע בישראל. במקום השלישי נמצאת העיר נשר בה התחבורה הציבורית טובה מהממוצע הארצי פי 2.3. חיפה מדורגת חמישית ואת העשירייה הראשונה סוגרת תל אביב (או מקום 9 בין הערים הגדולות). ירושלים בה פועלת רכבת קלה התדרדרה השנה למקום ה-19 בדירוג ובאר שבע במקום ה-20. 

הדו"ח בחן את שירותי התחבורה הציבורית על פי תדירות התחבורה הציבורית (אוטובוסים, רכבות ורכבת קלה – ללא מוניות שירות) בערים, זאת ביחס למספר התושבים ולשטח העיר. זו השנה הרביעית ברציפות בה מתפרסם דו"ח 15 דקות לדירוג שירותי התחבורה הציבורית וזו הפעם הראשונה בה העיר בית"ר עילית מודחת מהמקום הראשון. 

 

דירוג תדירות התחבורה הציבורית לנפש של 15 דקות

(בישובים עם מעל 40 אלף נפש)

העשירים לא משקיעים בתחבורה ציבורית

באופן מפתיע בתחתית הרשימה ניתן למצוא ערים מבוססות בישראל בהן: הוד השרון, גבעתיים, נתניה ורעננה, ולצידן ישובים ערבים גדולים כטייבה, אום אל פחם ושפרעם. מתוך 125 יישובים המדורגים בדו"ח 36  יישובים בלבד נהנים משירותי תחבורה ציבורית מהממוצע ומעלה. יתר היישובים בישראל מקבלים שירותי תחבורה ציבורית מתחת לממוצע. 

בניגוד לשנים קודמות, הדו"ח החדש חושף שינויים דרמטיים בשירותי התחבורה הציבורית. ערים רבות הצליחו לשפר את תדירות האוטובוסים בתחומן, ואילו במקומות אחרים בארץ חלה התדרדרות. עיירות פיתוח ויישובים ערבים ממשיכים לדשדש בתחתית הרשימה ותושביהן סובלים מתדירות נמוכה של תחבורה ציבורית. 

"משמעות רבה לפעילות הרשות המקומית"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמואל 21/10/2018 12:01
    הגב לתגובה זו
    משהו בסגנון יש אוטובוסוים ריקים שאף אחד לא משתמש בהם כי ככה הם מקבלים תקציבי עתק מהמדינה על תחבורה שאף אחד לא משתמש בה? ...
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים. 
עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים.