האנונימיות המסתורית שאפפה את הביטקוין בשנותיו הראשונות מאבדת גובה, שכן פריצתו חסרת התקדים בשלהי אשתקד הציפה את כותרות העיתונים ואת תודעת ההמונים. אולם, השיח הציבורי סביב המטבע אינו מצוי בשורשי הדברים ולכן בזמן שלכת קשה לראות את הבטחתו של התחום. יחד עם זאת, עולם הפיננסים המסורתי והרגולטורים מסביב לעולם כבר אינם אדישים להתפתחות הכלכלה החדשה ורבים מהם כבר רואים את האופק של עידן המטבעות הדיגיטליים.

אולם, תשומת הלב הרבה שקיבל התחום לא מייצרת אחידות דעים והמחלוקת סביבו ממשיכה לייצר ויכוחים סוערים, לעתים רבות כתלות בפוזיציה של הצדדים השונים. ראש קרן המטבע הבינלאומית (IMF), קריסטין לאגארד, אמרה כי הרגולטורים צריכים להשתמש בטכנולוגיה של בלוקצ'יין כדי לבלום את "הסכנה שמגיעה עם ההבטחה" של התחום ובכך ביטאה את האמביוולנטיות ביחס אליו. מצד אחד ישנה הכרה בכך שהמטבעות כאן כדי להישאר ומצד שני קיים צורך למצוא נוסחת אסדרה נכונה שתאפשר תקשורת כלכלית בינלאומית חלקה ומדווחת.

אחד האתגרים הגדולים שמציב ביטקוין לכלכלה העולמית קשור באופיו הבינלאומי. להבדיל מהשליטה המונופוליסטית של בנקים מרכזיים, ביטקוין אינו כפוף באופן ישיר לרגולטור כזה או אחר וחוקים החלים על המשתמשים בו משתנים בין מדינה למדינה. אולם, הכפר הגלובלי שאותו צפה מרשל מקלוהן בספרו  מתקרב אלינו בצעדי ענק. ועידת ה-G-20, המרכזת את פורום שרי האוצר ונגידי הבנקים של הכלכלות הגדולות בעולם, התכנסה בתחילת השנה ועולם המטבעות הדיגיטליים היה אחד הנושאים שבהן היא דנה.

במסגרת זו הוגדר חודש יולי כמועד אחרון להגשת המלצות רגולטוריות לקראת אסדרה אחידה ובינלאומית של התחום וכבר בשבוע שעבר הודיעה דרום קוריאה, שוק הקריפטו השלישי בגודלו בעולם, כי תשתף פעולה עם התקנות שיוצגו על ידי הפורום הבינלאומי (G-20).

• גילוי דחוף בחו"ל - אבל המשקיעים בת"א יחכו שנה כדי לדעת על כך
• אג"ח אמריקאי "יסומנו" בקרנות נאמנות לשם אזהרה - אבל רק עוד 3 שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל, לצד הרצון הטוב של הרגולטורים לשרת את אזרחי העולם החופשי עומדים אתגרים לא פשוטים באופן הביצוע, יכולת האכיפה, המעקב והשליטה בהתפתחויות טכנולוגיות וגיאופוליטיות הסובבות את התחום. מערכת התמריצים הממסדית שמאפיינת את הבירוקרטיה הפקידותית נטולת החזון מאפשרת לומר בביטחון שהמדיניות הגלובלית האחידה אליה חותרים מנהיגי העולם הכלכלי-מסורתי יכולה לקחת זמן רב, אם בכלל.

המציאות שהציב ביטקוין היא אירוע סינגולרי שטומן בחובו את ההכרה שמדובר בקונספט כלכלי חדש שבו מנושלים אותם מנהיגים ממונופול ייצור הכסף והכוח הנובע ממנו. הניסיון לאסדר את התחום כמוהו כניסיון להשטיח ים סוער עם מרית של מטבח. אבל, צריך לומר שאין ספק שקיים צורך למצוא כלים מתאימים שיאפשרו פעילות רגולטורית בסיסית שתאפשר נזילות בלי לחנוק חדשנות.

בהקשר זה חשוב להזכיר ולציין שמערכות מבוזרות כמו בלוקצ'יין נבנו להיות חסינות בפני רגולציה, וכל המדובר ברגולציה נוגע במערכות הסובבות, החל מחובת דיווח של המשתמשים עצמם ועד למסגרת החוקית בה פועלים עסקים, חלפנים וזירות מסחר הנדרשים בהכרת הלקוח (KYC) ובדיווח לפי דרישה. דוגמה לכך ראינו כאשר ביטפינקס, מזירות המסחר הגדולות ביותר, שלחה למשתמשים שלה הודעה כי תידרש להגיש את פרטי המס שלהם תחת החוק של איי הבתולה הבריטיים בהם רשומה הבורסה.

• בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
• שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר

בהודעה נמסר שהצעד הגיע במסגרת חוק הציות למס הכנסה של ארה"ב (FATCA) ותקן הדיווח של ה-OECD לחילופי מידע (CRS). צעד זה הוא אחד מבין שורה של צעדים שנוקטות הרשויות על מנת להביא את התחום לכדי דיווח מלא וזיהוי העומדים מאחורי הכתובות הציבוריות של המטבעות השונים ובפרט כתובות הביטקוין שחולש על קרוב לחצי משווי השוק ומחזיק את השוק כולו.

עולם הקריפטו בישראל מתפתח באופן מהיר

בינתיים, גם בישראל המסגרת הרגולטורית ממשיכה לקרום עור וגידים ולאחר חוזר רשות המסים שיצא והגדיר את ביטקוין כנכס החייב במס רווחי הון, יצא גם חוזר הרשות להלבנת הון שבחר בגישת "ארגז החול" (Sandbox) הרגולטורי הנהוגה גם במקומות אחרים בעולם ולפיה תתאפשר מסגרת רגולטורית זמנית בה תהליך הניסוי והטעייה של יזמים בתחום ילווה באופן צמוד ע"י הרגולטור עצמו. החשש בתרחיש שכזה הוא שהרגולטור יסתום את הגולל מעל לבאר החדשנות ורוח היזמות שהביא איתו התחום וישאיר את החלום על קריפטו-ניישן למדינה אחרת.

עם זאת, תרבות ההייטק הישראלית והאקו-סיסטם המגוון, גם הם התפתחו למרות עודף רגולציה ולא בזכותה וכך גם עולם הקריפטו מתפתח באופן מהיר פה בישראל. לאחרונה קיימה שגרירות הביטקוין הישראלית בשיתוף עם איגוד הביטקוין הישראלי האקתון שבו השתתפו מעל ל-100 מפתחים שעבדו על פרויקטים רבים בחזית המחקר והפיתוח של התחום והזוכים בתחום הציגו מיזמים מרשימים שחלקם יוסיפו נדבך נוסף לאתגר הרגולטורי.

לסיכום, תחום המטבעות הדיגיטליים רווי דעות ואמונות ונע על התפר שבין עולם ישן לחדש. מצדו האחד חדשנות פורצת גבולות ומוסכמות ומצדו השני עקשנות מקובעת במסגרות ישנות. את צעדי הריקוד שבין העולמות קשה לצפות, אבל הקווים הכלליים ברורים.

על מנת שמטבעות דיגיטליים יהיו נזילים ויאפשרו כלכלה מתפקדת ושימוש יומיומי הם יהיו חייבים לעבור דרך הפילטר הרגולטורי באופן זה או אחר. כבר בעתיד הקרוב אפשר לצפות לפתרונות יצירתיים, טכנולוגים ואחרים, שיקלו על השימושיות, יקטינו את החשיפה לתנודתיות בשימוש יומיומי ויאפשרו מעבר הון באופן חופשי יותר. לפיכך ניתן לשער עתיד של אימוץ נרחב, מיתון התנודתיות ואפילו את הגדרתו של ביטקוין כמטבע בינלאומי.

 ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.  

 הכותב הוא מומחה בתחום המטבעות הווירטואליים ותעשיית הקריפטו