בנק מזרחי טפחות
צילום: מורן ישעיהו

רשות ההגבלים מתנגדת למיזוג מזרחי טפחות ואגוד

מניית אגוד צוללת ב-4% לאחר שרשות ההגבלים העסקיים לא אישרה את מיזוג הבנקים. הסיבה: המערכת הבנקאית בישראל ריכוזית עם בעיות תחרותיות רבות
אלי שמעוני | (8)

רשות ההגבלים העסקיים מתנגדת למיזוג מזרחי טפחות 0.09% עם בנק אגוד. בהחלטה זו רשות ההגבלים העסקים הביעה עמדה מנוגדת לבנק ישראל שכבר אישר את המיזוג.

מניית אגוד שנסחרה הבוקר בעלייה של כאחוז, עברה לירידה של כ-4% מספר דקות לאחר ההודעה.

עוד ב-Bizportal: זה הבנק עם התשואה הגבוהה ביותר ביחס למחיר המניה

ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים, עו"ד אורי שוורץ, הודיע על התנגדותו למיזוג. בדברי ההסבר נכתב כי המערכת הבנקאית בישראל היא מערכת ריכוזית עם בעיות תחרותיות רבות, אחת מהן באה לידי ביטוי בחסמי כניסה גבוהים מאוד.

בהודעת רשות ההגבלים העסקיים נכתב: "העלמות בנק אגוד עלולה לפגוע בתחרות המועטה ממילא על לקוחות פרטיים במערכת הבנקאית. מזה עשרות שנים לא קם אף בנק חדש במדינת ישראל, ומספר הבנקים רק הלך והצטמצם. כיום נותרו בישראל שש קבוצות בנקאיות שמספקות ללקוחות פרטיים שירותי עובר ושב ושירותים בנקאיים נלווים. בנק אגוד הוא הבנק הקטן היחיד מבין שש הקבוצות האמורות. בדיקת הרשות העלתה שהתמריצים של בנק איגוד והפעולות התחרותיות שלו שונים מאלו של חמש הקבוצות הבנקאיות האחרות".

הרשות ערכה בדיקה סטטיסטית נרחבת בנושא מעברי לקוחות פעילים בין בנקים, ממנה עלה כי חלקו של אגוד מתוך המעברים בין הבנקים גדול משמעותית ביחס לחלקו במערכת. באזורים בהם אגוד פועל, חלקו במעברים אף גדול מזה של כל אחד משני הבנקים הגדולים. מבדיקה פרטנית של נתוני המעבר ב-26 הערים בהן אגוד פועל, עולה כי ב-20 ערים שיעור המעבר לאגוד הוא 10% או יותר, וב-6 ערים שיעור המעבר לאגוד הוא 30% או יותר.

עוד נכתב בהודעה: "הגדלת בנק מזרחי, בדרך של מיזוג, לא רק שאינה צפויה לתרום לתחרות, אלא אף עשויה לקרב את מערכת התמריצים שלו לזו של הבנקים הגדולים ולהקטין את התמריץ שלו לנקוט בפעולות הפוגעות בשיווי המשקל בין הבנקים".

בעסקת בנק איגוד ביקשו בעלי השליטה למכור את אחזקותיהם במקשה אחת, מהלך אשר דורש את אישור הרגולטורים השונים. בין הסיבות למהלך היו גודלו של איגוד. בנק איגוד הוא בנק קטן שאין לו תשתית מחשוב עצמאית והוא רוכש שירותי מחשוב מבנק לאומי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אזרח 01/06/2018 11:20
    הגב לתגובה זו
    רשות ההגבלים כשלה לגמרי. פסילת המיזוג נעשתה תחת לחץ פוליטי ומנימוקים מגוחכים. רשות ההגבלים רמסה בשרירותיות את זכות הקניין וזה יבריח משקיעים. פסילת המיזוג מנעה סיכוי להתייעלות המערכת הבנקאית. בסוף הציבור ישלם על הכל.
  • 7.
    לקוח אגוד 31/05/2018 17:59
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה למזג בנק רווחי ויציב שמציע במשך שנים שירותים מצוינים במחירים הוגנים. הציבור מתעצל לעבור בנקים והתהליך מורכב.
  • 6.
    לקוח 30/05/2018 23:13
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שמישהו במדינה הזו ידאג לטובת הציבור ולא לטובת בעלי ההון. לא הגיוני במצב האי תחרות שיש הבנקאות לסגור בנק. שיקומו קודם בנקים חדשים. הרי 50 שנה לא קם כאן אף בנק חדש. אין שום סיבה לחזק את מזרחי וברור לכולם שמזרחי לא צריך את אגוד כדי להתחרות בפועלים ולאומי.
  • 5.
    סימפל 30/05/2018 16:41
    הגב לתגובה זו
    כשכל סוף ישנה אפשרות לעוד בנק גדול שבאמת יכול להתחרות בבנקים הגדולים הקיימים, מקבלי השלמונים באים ומסכלים את העניין.
  • 4.
    אף אחד לא יבוא להשקיע במדינה שמלאימה עסקים (ל"ת)
    דוד 30/05/2018 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    די לפופוליזם 30/05/2018 16:04
    הגב לתגובה זו
    הלחץ של כחלון הפופוליסט עבד ושוורת הוכיח שאין לו עמוד שדרה
  • 2.
    סיני 24/05/2018 16:42
    הגב לתגובה זו
    כל העניין הזה של המיזוג נשמע לי כמו התערבות בוטה של הבנקים הגדולים שהם לחצו על ביטול העסקה שהייתה רק משרתת את הציבור הרחב ותורמת לתחרות.
  • 1.
    רוצה מיזוג 23/05/2018 10:00
    הגב לתגובה זו
    איפה הקול של הציבור הפרייאר שיושב על הגדר בדממה? להתעורר המיזוג אמור לשנות את התנאים שלנו לטובה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.