מוקד טלפוני נציג
צילום: Istock

לא רק חברות התקשורת: גם הבנקים וחברות הביטוח יחויבו במתן מענה מהיר

בלי יוצא מהכלל, תיקון לחוק הגנת הצרכן קובע זמן המתנה מקסימלי של 6 דקות בכל מוקדי השירות; "היום נדמה שהתחרות היא מי ייתן את השירות הגרוע יותר"

מורן ישעיהו | (3)

לאחר שפורסמו אמש המדדים החדשים לזמני המתנה למענה אנושי במוקדי שירות הלקוחות של חברות התקשורת, ועדת הכלכלה אישרה היום (ג') תיקון לחוק הגנת הצרכן המחייב גם בנקים וחברות ביטוח במתן מענה מהיר. "היום אושרו תיקונים עקיפים לחוק הגנת הצרכן שמפקחים על הבנקים וחברות הביטוח וגם הם בפנים כולל חברות האשראי", נמסר מהועדה.

אחרי "חוק 3 הדקות" שבא לאזן את זמני ההמתנה במוקדי המכירות ומוקדי השירות, אושרה היום הצעת חוק הקובעת כי זמן ההמתנה למענה אנושי מקצועי יעמוד על 6 דקות ויחול על כל החברות ללא יוצא מן הכלל. יוזמה זו של ח"כ איתן כבל תיכנס לתוקפה בעוד כ-9 חודשים.

מה זה אומר? בועדת הכלכלה מסבירים כי "במקור נקבע שאחרי 3 דקות ייתנו לנו מענה. היום, נותנים מענה תוך 3 דקות אבל מציעים להמתין או להשאיר הודעה ויחזרו. אז זה נגמר. אם פתאום חייבו אותנו בחשבון בעוד 10 שקלים או 20 אגורות על משהו שאנחנו לא יודעים, חשוב לנו להתקשר ולקבל מענה במקום ולא להמתין עכשיו שנה".

על פי הרשות להגנת הצרכן ההצעה מוסיפה 3 דקות המתנה מקסימום: "שלא יהיה מצב שאם הצרכן בוחר שלא להשאיר הודעה, ולהמתין, אז בכל מקרה חייבים לענות לו תוך זמן שהוא אבסולוטי, זה התיקון". 

בעצם, המשמעות היא שצרכן שלא בחר באופציה של השארת הודעה, יחויב בקבלת מענה תוך 6 דקות. נציין כי התיקון מתייחס לדברים העיקריים מבחינת הלקוח בעסקה מתמשכת, בהם טיפול בתקלות, בירור מצב חשבון וסיום התקשרות. 

"היום נדמה שהתחרות היא מי ייתן את השירות הגרוע יותר ולציבור הגיעו מים עד נפש", אמר כבל. בהתייחס להוראות הרישיון שהוציא אתמול משרד התקשורת, רגע לפני הדיון שהתקיים היום אמר המשנה למנכ"ל משרד התקשורת כי התיקונים היו במגירות 5 שנים ויצאו רק עתה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הכל טוב ויפה, אבל מה עם המענה במשרדי הממשלה??? (ל"ת)
    האזרח הקטן 28/01/2019 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לח 27/05/2018 09:13
    הגב לתגובה זו
    זה שטיות רק עם הסק עם הקנס יהיה ביטול הרשיון זה יתגשם עם לא חבל על הזמן
  • 1.
    מחנצ 23/05/2018 08:43
    הגב לתגובה זו
    מעניין רק את החברות הפרטיות, זה שאני כבר מנסה להשיג את רשות האוכלוסין והאגירה שבוע ויותר ואת משרד התחבורה זה בסדר, זה לא יעזור לך לשקם את מפלגתך שמרוחה על הרצפה.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל