משרדי נטפליקס
צילום: Istock
דעה

זה הזמן לאסוף מניות של חברות חזקות בשוק האמריקאי

אל תתרשמו מהנפילות. זה הזמן לאתר מניות איכותיות בשוק האמריקאי. בואינג, אפל או עליבאבא - איזו מניה לקנות? // דעה

מוטי כהן | (22)

באתרי תוכן נהוג להשתמש במושג אמ;לק שמייצג את השורה התחתונה של המאמר כבר בתחילתו על מנת לחסוך מהקורא את הדקות הספורות שיש לכותב המאמר בניסיון להסביר למה. האמלק שלי: "זה הזמן לקנות מניות בבורסה האמריקאית".   מי שמעוניין בכל זאת לקרוא למה הגעתי למסקנה הזו מוזמן להשאר איתי מספר דקות.   שוק המניות לא זול, אך גם מכונית מרצדס לא זולה. ההקבלה הזו לא מגיעה משום מקום. מכונית מרצדס היא ללא ספק מכונית איכותית אבל היא לא חפה מחסרונות: היא שותה דלק, לא קל למצוא איתה חניה; והיא בהחלט לא זולה לנהג הממוצע. שוק המניות האמריקאי דומה: הוא תנודתי, לא קל למצוא מניות טובות בתמחור אטרקטיבי ובהחלט ביחס לשנה שעברה שוק המניות התייקר.   ועדיין כשם שמכונית מרצדס היא מכונית איכותית ששומרת על רמת מחירים גבוהה כך גם שוק המניות בתצורה הנוכחית שלו. יש הרבה דברים לא קלים בחיים אבל זה לא הופך אותם לבלתי אפשריים.   גם הכלכלנים וגם המנתחים הטכנים מחפשים דרך פשוטה וברורה להעריך התנהגות של מניה, בשיטת הניתוח שלי אני נוטה לשלב בין השיטות הכלכלית והטכנית ולהעריך את הסיכונים שלי בכניסה לנכס לפי 3 פרופילי סיכון כאשר הקו שמנחה אותי הוא הניקוד שבחרתי לנכס ולא שום דבר חיצוני אחר.   איך אני מתנהג בשוק שורי? הנטייה הכללית שלי בשוק מניות שורי היא שלא משנה מה קורה ואיזה ידיעה כלכלית או טכנית מתפרסמת אני לעולם לא מוציא את הכסף החוצה. אני כן יכול להגיב בכניסה לשורטים במניות חלשות או לונגים במניות שמגיעות לנקודות אטרקטיביות ברמת סיכון גבוהה, אבל אני לחלוטין לא מוציא את הכסף אלא מחפש להסתכל על השווקים בעיניים של משקיע שרוצה להכנס לחברות טובות במחירים זולים. ככה עובד באפט וככה עובד כל אדם שיש לו הגיון.   מי שמצדד בכלכלנים יכול לטעון שמכפיל הרווח ההיסטורי של השוק עומד גבוה וזו סיבה מספיק טובה לצאת מהשוק - ואם שוק המניות יורד ומתקן האם זו סיבה טובה לקנות? לדעתי זה לא מדד אמיתי לקבוע יקר או זול וכי הדבר היחיד שקובע מחירים הוא יחס הביקוש לעומת ההיצע.   רבים מסתכלים על מאזן הפד ועל הפערים באגרות חוב ממשלתיות בין ארה"ב לשאר העולם. פתאום הכסף לא זול ואין ריבית אפסית ומשקיעים שונאי סיכון יכולים לקנות אג"חים ולצאת מהשוק. האם משקיעים ממהרים לצאת ממניות כמו אמזון גוגל עליבאבא אפל ובואינג ומוכנים להעביר כסף לאגרות חוב? הרי כל החברות האלו שציינתי מגדילות הכנסות ורווחיות. הן מוציאות דו"חות טובים ומכות את התחזיות רבעון אחר רבעון אז למה שמישהו ימכור אותן?.   האם קראתם בימים על קרן העושר הנורבגית שהחליטה לצאת משוק המניות האמריקאי? בוודאי שלא. הרי הם מנהלים טריליונים - האם ייתכן שהם טועים והמשקיעים שחושבים לצאת מהשוק צודקים? ייתכן בהחלט אבל לא לדעתי .    אפילו התקשורת מלבה את המציאות היא כותבת בכל יום כמה טראמפ מדליק שריפות וכמה יש בועה ואיך פתאום ארה"ב מתנתקת משאר העולם. אני לא שותף לדעה זו ואני חלק מהתקשורת הכלכלית.    אני תמיד מזכיר לתלמידים שלי שהדבר הכי חשוב זה המצב הכללי. ואם הריבית עולה סימן שהאינפלציה עולה ואם האינפלציה עולה יש יותר ביקושים בשוק. אחוז האבטלה בשפל, השכר עולה, השוק מייצר מקומות עבודה חדשים והרוב נהנים מכך. ברור שיש גם חברות שנראות רע וימשיכו להיראות רע אבל זה לא הופך את שוק המניות למקום הכי רע להיות בו. ההפך הוא הנכון.   חברות כמו נטפליקס ואמזון ואפל ובואינג ועליבאבא ועוד עשרות רבות של חברות עשו מהלכים חזקים השנה על אף כל הידיעות השליליות . שוק המניות ברובו תנודתי יותר  ולא נותן לכם לישון בשקט . זו הסיבה מדוע הוא מסוכן יותר מאגרות חוב ובהחלט לא מתאים לכל משקיע .   כל החלטת השקעה מחייבת עבודה יסודית ומסודרת. כל אחד צריך להתאים את הסיכון הנוכחי לאופיו האישי. אבל אם הייתם שואלים את המשורר אני הייתי בוחר במצב קניה בפרופיל סיכון גבוה שבמידה ואהיה צודק בו אצמצם את פרופיל הסיכון ואקנה עוד מניות ובמידה ואטעה תמיד שמורה לי פקודת הסטופ שמאפשרת לי להיות גמיש בהתאם לרמת הסיכון שבחרתי.  הכותב יועץ בשירות האיתותים של אלומות ואנליסט שווקים חו"ל מטעם בורסה גרף. המאמר הוא דעה של הכותב, ולא משקף המלצה כלשהי מטעם מערכת ביזפורטל.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    תותח! (ל"ת)
    ערן 19/04/2018 23:11
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    בדוי 29/03/2018 19:28
    הגב לתגובה זו
    והלך על החברות האלה. חברות כמו מאוד גדולות למשל כמו נטפליקס שצומחת מיום ליום גם בה יש אלמנט של סיכון מהסיבה שמספיקה פעם אחת שהם לא יצמחו בקצב מטורף כמו ברבעון הקודם וזהו מניה כזאת יכולה לרדת הרבה. + כל מה שקורה בשוק שהוא מאוד יקר זה במ יכול לגרום להמון בעיות ולהפסדים גדולים.
  • 15.
    כל הכבוד סוף כל סוף כתבה ראויה ואמיתית ולא מטעם (ל"ת)
    משקיע 28/03/2018 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    יפה מאד (ל"ת)
    משקיע 28/03/2018 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    רמי 27/03/2018 17:35
    הגב לתגובה זו
    העליות מנותקות מהערך הכלכלי. אין להם קטליזטור שמצדיק עליה כמו באמזון-עליה של כ50% בכמה חודשים! אם זה לא בועה אז מה זה? קיר בטון? ככה עם כולם. אתה עובד עם סטופים אז תפסיד כמה אחוזים אם אתה טועה. הרוב של המשקיעים עובדים בלי זה בתיק השקעות שלהם ועלולים להפסיד. האם Motley Fools אומר כמוכך אז כנראה שאתה צודק. אם אמר למכור או להוריד סיכון בפאנגים אז אתה טועה...
  • 12.
    אין היתיחסות להונאה הבנקאית? (ל"ת)
    thl zv a 27/03/2018 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אם אתה משלם, אקנה איזה מנייה שתמליץ. חחח. (ל"ת)
    שחקן מעו"ף 27/03/2018 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    זה הזמן? 27/03/2018 17:05
    הגב לתגובה זו
    באפריל 2009 היה הזמן. אחרי עשר שנים של עליות זה לא הזמן הנכון להיכנס. הנאסדק עשה מאז 600% הS&P 300%. מי שהיה שם הרוויח יפה מאד. אבל להיכנס עכשיו זו ממש סכנה לכסף.
  • 9.
    אז איזה מניות עדיפות? הכתבה לא עונה על השאלה בכותרת! (ל"ת)
    מר בין 27/03/2018 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יש עוד אפשרות "אל תתרשמו מהעליות" (ל"ת)
    "אל תתרשמו מהנפילות" 27/03/2018 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מיקי 27/03/2018 15:48
    הגב לתגובה זו
    היי מוטי אני עוקב אחריך ועד כה זה דיי השתלם לי אז תודה
  • 6.
    צודק לחלוטין (ל"ת)
    אלי 27/03/2018 15:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    abc 27/03/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
    אכן מרצדס רכב טוב ולכן הוא יקר! אך האם היית מוכן לרכוש אותו ב 5 מיליון שקל במקום 1 מיליון בגלל שהוא רכב טוב???
  • אם מאות מיליונים של אנשים חושבים שזה המחיר אז זה המחיר (ל"ת)
    אילן 28/03/2018 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ניתוח ירוד ולא כלכלי 27/03/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
    זה שכל הטמבלים רצים אחרי מנית נטפליקס לא אומר שכדאי לקנות, יש להתנתק מהעדר ולחשוב כלכלית ולראות שחלק מהמניות שציינת כמו נטפליקס ואמזון נסחרות במכפילי רווח גבוהים, ביום שהצמיחה בחברות האלו תחלש או תעצר המניות יחטפו 30-50%!!!
  • מוטי כהן 28/03/2018 15:31
    הגב לתגובה זו
    אם כך אני אחד מאותם טמבלים שהרוויחו מאות אחוזים ב4 השנים האחרונות על נטפליקס ואמזון . תפסיק להונות את עצמך ולחשוב רציונלית . מי שקבע שחברות צמיחה מנתחים לפי מכפיל לא יודע כלכלה וסתם מטעה אנשים . ביום שהחברות הללו לא יצמחו הן כבר לא יהיו חברות צמיחה ויש לי טיפ בשבילך . זה לא יקרה בהרף עין . חברה לא מאבדת צמיחה ככה סתם פתאום . להזכיר לך מה אמרו על אפל שמוכרים רק אייפון או מה אמרו על גוגל שמוכרים רק מנוע חיפוש ? אני אמשיך להקרא טמבל מבחינתך ואכה את המדדים אין לי בעיה להיות טמבל כזה לכל חיי :)
  • ערן 27/03/2018 15:47
    הגב לתגובה זו
    ביום שהצמיחה תעצר תכניס את הראש לאדמה. תסתכל על הנתונים של החברות האלה ואחכ תקבע מה נכון או לא .
  • 3.
    תומר 27/03/2018 15:25
    הגב לתגובה זו
    כששוק נופל הכל נופל גם הגדולות והטובות אחרי סייקל ארוך , מכפילים גבוהים, הזרמת כסף של בנקים מרכזיים, גירעון של ארהב גדל בטירוף , בנקים באירופה וכו....
  • 2.
    אבל גורביץ אמר ירידות. (ל"ת)
    אבי 27/03/2018 15:21
    הגב לתגובה זו
  • בא 27/03/2018 18:59
    הגב לתגובה זו
    כמעט תמיד בניגוד לניתוח טכני ,במיוחד בתקופה כזאת ,עם מדד פחד קופצני .
  • 1.
    רמה נמוכה (ל"ת)
    אני אני ואני 27/03/2018 15:12
    הגב לתגובה זו
  • בגלל זה הוא כותב ואתה קורא (ל"ת)
    אילן 28/03/2018 15:32
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).