אחרי רשתות האופנה, האם גם חברות הקניונים בסכנה?

מהוניגמן ועד סליו, רשתות האופנה נקלעו לקשיים, וחברות הנדל"ן ששולטות בענף הקניונים המקומי לא נשארות הרבה מאחור

צחי קלמין | (1)

ימים קשים עוברים על ענף רשתות האופנה, בתחילת החודש הודיעה רשת האופנה הוניגמן כי היא התחילה בהליכי חדלות פירעון לאחר שנקלעה לחובות של 240 מיליון שקל, קודם לכן היו אלו הרשתות יפו- תל אביב, מיש-מיש וסליו שנקלעו אף הן לחובות כבדים של עשרות מיליוני שקלים.

סקטור רשתות האופנה המקומי ריכוזי מאוד ונשלט על ידי קבוצת גוטקס ישראל, קבוצת פוקס וקבוצת קסטרו־הודיס כל אחת מהן אחראית לכ-9% מהמכירות בשוק האופנה. אחריהן בדירוג נתח השוק ניצבות קבוצת המשביר לצרכן עם 5% מהמכירות, קבוצת H&M עם 4%, קבוצת פקטורי 54 עם 3% וקבוצת גולף עם 2%.

סקטור הביגוד, ההנעלה, האקססוריז ובתי הכל-בו מהווים כ-40% מסך פדיון הקניונים, ולכן הירידה העקבית בפדיון החנויות, הפטור הרגולטורי מתשלום מע"מ ברכישות או-ליין עד לסכום של 75 דולר וכניסתה האפשרית של אמזון לשוק הישראלי מאיימים באופן ישיר על עתידן של קבוצות הקניונים החזקות ביותר. במאמר זה ננסה לבחון מהם האיומים הקיימים על החברות הנדל"ן אשר שולטות בענף הקניונים המקומי.

1. ריבוי וצפיפות קניונים - הבעיה המרכזית אשר ניצבת בפני מנהלי הקניונים היא הריבוי חסר הפרופורציה בשטחי המסחר הקמעונאיים אשר מונים, נכון להיום כ-9.8 מיליון מ"ר, כלומר יחס שטחי המסחר לנפש עומד על 1.13 מ"ר (מחוז המרכז אוחז ביחס של 0.61 מ"ר לתושב ומחוז חיפה מחזיק ביחס של 0.59). עומס שטחי המסחר מוביל לירידה הדרגתית של פדיון החנויות ובכמות המבקרים הממוצעת בכל קניון אשר עומדת כיום על יחס של 0.5-0.7 מבקר למ"ר - הרבה פחות ממה שנוטים לחשוב ומצהירים.

2. רכישות אונליין - תעשיית המסחר האלקטרוני היא אחת התעשיות המובילות והצומחות ביותר בעולם, כאשר תחום הקמעונאות המקוונת, הכולל צריכה של מוצרים ושירותים ברשת, תופס חלק מהותי מתוך הפעילות של סקטור הקמעונאות בכלל. אמנם, הצרכן הישראלי מפגר מעט אחרי הצרכן המערבי אך ע"פ התחזית, בחמש השנים הקרובות הקניות ברשת יגדלו  בשיעור של 20% עד 30% מסך ההוצאה של משקי הבית על מוצרים קמעוניים, לעומת 8%–10% כיום.  

נדגיש כי המסחר האלקטרוני לא משפיע באופן אחיד על כלל הסקטורים. הלבשה, אלקטרוניקה, ספרים, מוזיקה ורהיטים נמנים עם הסקטורים היותר פגיעים לתחרות מצד הסחר האלקטרוני - בעוד שמסעדות, מכולות ושירותים פגיעים פחות.

 

3. קניות בחו"ל - עם חתימת הסכם "שמיים פתוחים" הונהגה רפורמה בענף הטיסות מישראל ואליה וכיום ניתן לרכוש טיסות ישירות זולות של מפעילים שונים מישראל למגוון יעדים באירופה. בשנת 2017 מחירי הטיסות לחו"ל ירדו וכמות הנוסעים הטסים לחו"ל גדלה בעשרות אחוזים. כפועל יוצא מכך, היקף הקניות של היוצאים לחו"ל גדל מאוד והשפיע בעיקר על רמת הפדיונות של הרשתות הבינלאומיות. על פי מחקרים שפורסמו לאחרונה עולה כי בשנת 2017 העביר הצרכן הישראלי חלק מהרכישות שלו לקניות בחו"ל בהיקף של 11%, וע"פ התחזיות מגמה זו צפויה להתגבר בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, עד כה הצליחו חברות הקניונים לחמוק מהורדה רשמית של שכר הדירה, בין היתר על ידי כך שהן העניקו לשוכרים הטבות בשווי מיליוני שקלים לפתיחת חנויות ושיפוצן, אולם התחזית היא שלא יהיה להן מנוס גם מהפחתה בדמי השכירות, מהלך אשר ישפיע באופן ישיר על ה-N.O.I  ואף להוביל להפחתה בשווי ההוגן של הנכסים המסחריים. אנו סבורים כי חברות הקניונים המובילות: עזריאלי, מליסרון, ביג ואחרות תידרשנה לבצע התאמות בתמהיל העסקים המוצעים לצרכן, ובקרוב נראה ירידה בהיקף שטחי המסחר הקמעונאי לצד עלייה בשטחי השירותים הרפואיים, התרבות והפנאי.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבשלום 01/03/2018 08:49
    הגב לתגובה זו
    הקניון הוקם בהשקעה עצומה ועד היום לא הצליח להתרומם.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.