אחרי רשתות האופנה, האם גם חברות הקניונים בסכנה?
מהוניגמן ועד סליו, רשתות האופנה נקלעו לקשיים, וחברות הנדל"ן ששולטות בענף הקניונים המקומי לא נשארות הרבה מאחור
ימים קשים עוברים על ענף רשתות האופנה, בתחילת החודש הודיעה רשת האופנה הוניגמן כי היא התחילה בהליכי חדלות פירעון לאחר שנקלעה לחובות של 240 מיליון שקל, קודם לכן היו אלו הרשתות יפו- תל אביב, מיש-מיש וסליו שנקלעו אף הן לחובות כבדים של עשרות מיליוני שקלים.
סקטור רשתות האופנה המקומי ריכוזי מאוד ונשלט על ידי קבוצת גוטקס ישראל, קבוצת פוקס וקבוצת קסטרו־הודיס כל אחת מהן אחראית לכ-9% מהמכירות בשוק האופנה. אחריהן בדירוג נתח השוק ניצבות קבוצת המשביר לצרכן עם 5% מהמכירות, קבוצת H&M עם 4%, קבוצת פקטורי 54 עם 3% וקבוצת גולף עם 2%.
סקטור הביגוד, ההנעלה, האקססוריז ובתי הכל-בו מהווים כ-40% מסך פדיון הקניונים, ולכן הירידה העקבית בפדיון החנויות, הפטור הרגולטורי מתשלום מע"מ ברכישות או-ליין עד לסכום של 75 דולר וכניסתה האפשרית של אמזון לשוק הישראלי מאיימים באופן ישיר על עתידן של קבוצות הקניונים החזקות ביותר. במאמר זה ננסה לבחון מהם האיומים הקיימים על החברות הנדל"ן אשר שולטות בענף הקניונים המקומי.
1. ריבוי וצפיפות קניונים - הבעיה המרכזית אשר ניצבת בפני מנהלי הקניונים היא הריבוי חסר הפרופורציה בשטחי המסחר הקמעונאיים אשר מונים, נכון להיום כ-9.8 מיליון מ"ר, כלומר יחס שטחי המסחר לנפש עומד על 1.13 מ"ר (מחוז המרכז אוחז ביחס של 0.61 מ"ר לתושב ומחוז חיפה מחזיק ביחס של 0.59). עומס שטחי המסחר מוביל לירידה הדרגתית של פדיון החנויות ובכמות המבקרים הממוצעת בכל קניון אשר עומדת כיום על יחס של 0.5-0.7 מבקר למ"ר - הרבה פחות ממה שנוטים לחשוב ומצהירים.
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. רכישות אונליין - תעשיית המסחר האלקטרוני היא אחת התעשיות המובילות והצומחות ביותר בעולם, כאשר תחום הקמעונאות המקוונת, הכולל צריכה של מוצרים ושירותים ברשת, תופס חלק מהותי מתוך הפעילות של סקטור הקמעונאות בכלל. אמנם, הצרכן הישראלי מפגר מעט אחרי הצרכן המערבי אך ע"פ התחזית, בחמש השנים הקרובות הקניות ברשת יגדלו בשיעור של 20% עד 30% מסך ההוצאה של משקי הבית על מוצרים קמעוניים, לעומת 8%–10% כיום.
נדגיש כי המסחר האלקטרוני לא משפיע באופן אחיד על כלל הסקטורים. הלבשה, אלקטרוניקה, ספרים, מוזיקה ורהיטים נמנים עם הסקטורים היותר פגיעים לתחרות מצד הסחר האלקטרוני - בעוד שמסעדות, מכולות ושירותים פגיעים פחות.
3. קניות בחו"ל - עם חתימת הסכם "שמיים פתוחים" הונהגה רפורמה בענף הטיסות מישראל ואליה וכיום ניתן לרכוש טיסות ישירות זולות של מפעילים שונים מישראל למגוון יעדים באירופה. בשנת 2017 מחירי הטיסות לחו"ל ירדו וכמות הנוסעים הטסים לחו"ל גדלה בעשרות אחוזים. כפועל יוצא מכך, היקף הקניות של היוצאים לחו"ל גדל מאוד והשפיע בעיקר על רמת הפדיונות של הרשתות הבינלאומיות. על פי מחקרים שפורסמו לאחרונה עולה כי בשנת 2017 העביר הצרכן הישראלי חלק מהרכישות שלו לקניות בחו"ל בהיקף של 11%, וע"פ התחזיות מגמה זו צפויה להתגבר בשנים הקרובות.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
לסיכום, עד כה הצליחו חברות הקניונים לחמוק מהורדה רשמית של שכר הדירה, בין היתר על ידי כך שהן העניקו לשוכרים הטבות בשווי מיליוני שקלים לפתיחת חנויות ושיפוצן, אולם התחזית היא שלא יהיה להן מנוס גם מהפחתה בדמי השכירות, מהלך אשר ישפיע באופן ישיר על ה-N.O.I ואף להוביל להפחתה בשווי ההוגן של הנכסים המסחריים. אנו סבורים כי חברות הקניונים המובילות: עזריאלי, מליסרון, ביג ואחרות תידרשנה לבצע התאמות בתמהיל העסקים המוצעים לצרכן, ובקרוב נראה ירידה בהיקף שטחי המסחר הקמעונאי לצד עלייה בשטחי השירותים הרפואיים, התרבות והפנאי.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית
- 1.אבשלום 01/03/2018 08:49הגב לתגובה זוהקניון הוקם בהשקעה עצומה ועד היום לא הצליח להתרומם.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
