ניתוח

מה עומד מאחורי העלייה במלאנוקס, והאם תימשך?

האם הביטקוין הוא בועה? מה יגידו כולם כשהביטקוין ייפול (אם וכאשר זה יקרה); כל מה שצריך לדעת על מלאנוקס והאם מתפתח סביבה מאבק שליטה?

שימו לב כיצד הכל מזהירים מפני ההערכות של המניות ומעט מאוד מזהירים בפני הביטקוין. סליחה, האנשים שמזהירים מפני מחיר הביטקוין, מדיימון ועד סטיגליץ, אינם אנשים ששחקני הביטקוין מכירים והם גם לא מעניינים אותם כי הם, ברובם, קונים את הדבר הזה כי הוא עולה ואח"כ אם וכאשר ירד יאשימו את האנליסטים והפרשנים שלא הזהירו מספיק. כתבנו "אם וכאשר ירד" כי בכלל לא בטוח שירד שהרי ההיצע מוגבל והביקוש הולך וגדל עם כל דולר שנוסף לדבר הזה.

למה דווקא הביטקוין ולא 64 המטבעות מבוססות הבלוקצ'יין האחרות הוא הלהיט? השד יודע. האמת? ניסינו לבדוק ולהבין מה בדיוק עומד מאחורי ה"מטבע" או הבלוקציין הללו ונודה בבורותנו, לא הצלחנו אולי זו חכמת ההמון. אומרים הליצנים שהמופרע מצפון קוריאה מאחורי הספור. אולי, הרי איש אינו יודע מי זה סאטוֹשי נַקאמוֹטו.

בכל מקרה, מהפכת הטכנולוגיה ממשיכה לחמם הצמיחה הכלכלית וכפי שאמרנו ב-2009 זה רק מתחיל אבל תיקון יבוא גם יבוא.

מה מריץ את מלאנוקס (סימול: MLNX)?

בשנתיים שבין אוגוסט 2010 לאוגוסט 2015 עלתה MLNX ב-700%, מ-15 ל-120 דולרים. הערכת החברה באותם הימים הגיעה ל-5 מיליארד דולרים מה שנתן לה מכפיל היסטורי (על בסיס תוצאות 2011) של 462 פעם. מה הקפיץ כך את המניה? קצב הצמיחה שהציגה באותם שנים ואהבת האנליסטים שהחליטו שקצב זה יימשך לעד.

המכירות, בין 2010 ל-2012, עלו מ-154.6 מיליון ב-2010 ל-500.8 ב-2012. הרווח הנקי עלה מ-13.5 ל-111.4 והרווח למניה מ-38 סנט ל-2.58 דולר. כיוון שהאנליסטים היו בטוחים שהקצב יימשך עברו כולם, במהלך העליות, להמלצות קניה ודחפו המניה לחלל. אבל את 2013 סיימה החברה עם מכירות של 390.4 מיליון, הפסד של 23.3 מיליון או הפסד של 54 סנט למניה מה שהוביל המניה, שנתיים לאחר השיא, ב-2014, למחיר של 30 דולר.

מה קרה בין 2012 ל-2013 שכ"כ פגע בהכנסות? שילוב בין הופעה בשוק של שתי פלטפורמות חדשות של אינטל (סימול: INTC) שפגע במכירות מלאנוקס לצד הצטברות מלאיים אצל הלקוחות שהקטינו ההזמנות. מסתבר שבמהלך 2012, גילו הלקוחות אופטימיות יתר והגדילו הזמנת מוצרים בהנחה שקצב הביקושים ימשיך לעלות כפי שעלה בשנתיים הקודמות והסתבר שהקצב דווקא ירד. התלהבות האנליסטים (שלמעשה לא טרחו לבדוק המצב לעומק ובעיקר את המצב בתעשייה וההשפעה על מלאנוקס) הצטננה ורובם עברו להמלצת "החזק" שאתה נשארו עד השנה למעשה. מקרים שבהם הנהלה אינה מזהירה בזמן אמת ואנליסטים נרדמים בשמירה קורים בוול סטריט לעיתים דחופות מידי והמשקיעים אוכלים אותה בגדול. רק לאחרונה כתבנו על תהליכים דומים בטבע וב-GE.

מלאנוקס התחילה להתאושש מהבחינה העסקית כבר ב-2014 ואת 2016 סיימה עם מכירות של 857.5 מיליון, רווח נקי של 18.2 מיליון או 37 סנט למניה. הקונצנזוס הוא שאת השנה תסיים בעלייה נאה ברווח למניה של 1.95 דולר. למרות ההתאוששות המניה בקושי הגיבה והמשיכה לדשדש עד אוקטובר 2017 אז החלה לנסוק ובשנה שחלפה מאז עלתה ביותר מ-30%.

לא היו אלו התוצאות העסקיות שהביאו לכך ולבטח לא האנליסטים. תוצאות הרבעון השלישי של 2017 אכזבו את האנליסטים והקונצנזוס הנוכחי מצביע על ירידה ברווח למניה ב-2018, ל-1.64 דולר למניה. בחודשיים האחרונים יצאו 6 עדכונים על החברה, 2 בהמלצת קניה, 2 בהמלצת מכירה ושניים ב"החזק". מה שהוביל את העליות היו גופים מוסדיים, קרנות הדג' בעיקר אבל לא רק שפעילות המיזוגים והרכישות בסקטור השבבים והעברת האינפורמציה והשינוי בהתייחסות לעתיד תחום המוליכים למחצה (לחיובי מאוד) עוררו אותם לחפש השקעות בחברות שנמצאות בקדמת הטכנולוגיות, שעדיין מוערכות בהערכות "נורמליות" ושיש סיכוי שחברות גדולות תרכושנה אותן או שהן תצמחנה באמצעות רכישות בעצמן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מלאנוקס נמצאת בקטגוריות הללו, כרוכשת פוטנציאלית, נרכשת פוטנציאלית, הערכת שוק שעדיין מתחת לחלל וללא ספק בקדמת הטכנולוגיה בתחומי העיסוק שלה. לבסוף באו עסקאות מהסוג של Broadcom/Avgo, Cavium/Qlogic,SoftBank /ARMH, מארוול/Cavium ושמועות על אפשרות מיזוג בין מארוול למלאנוקס. כל הדברים הללו הביאו לכניסת 29 קרנות הדג' למלאנוקס. קרנות כמו Starboard Value שידועה כאקטיביסטית שנכנסת לחברות שלדעתה יש בהן הפוטנציאל לצמיחה והעלאת הערך ושרכשה 10.7% ממניות החברה ולצדה כמה קרנות רציניות לא פחות כמו FMR,Dnb Asset Management ,Endurance Wealth Management ולצידן קרנות ואוונגרד ומורגן סטנלי.

מה בדיוק עושה החברה  והיכן היא ממוקמת מהבחינה הטכנולוגית? 

בגדול החברה מספקת מוצרי קישור ופתרונות להעברת אינפורמציה שמתבססת על סטנדרטים של פלטפורמות האינפיניבנד והאתרנט  מקצה לקצה וכוללים העברה בין שרתים של מרכזי נתונים, מערכות אחסון, תשתיות ציוד לתקשורת ושאר מערכות משובצות. בלשון פשוטה יותר להדיוטות מדובר במערכות של מעגלים מודפסים, כרטיסי הרחבה (adapter cards), מערכות מיתוג, מעבדים, כבלים, מודולים, תכנה, שירותים ואביזרים נלווים. המוצרים הנ"ל, כשהם באים במערכות משולבות משמשים כמערכות נאטוורקינג  שמתמקדות במחשוב, אחסון ואפליקציות תקשורת שבהם משתמשים במגוון שווקים, כולל מחשוב מהיר (HPC), ענן, enterprise data center ועוד.

אייל וולדמן, מייסד, נשיא ומנכ"ל החברה, אומר שהודות ליתרונות ההאצה והעתקת העומסים החכמה, פתרונות האינפיניבנד מאיצים את הרוב המכריע (77%) של מחשבי העל ומערכות הלמידה העמוקה  (deep learning) החדשים ברשימת ה-TOP500 אשר נפרסו בששת החודשים האחרונים.  בנוסף, פתרונות האינפיניבנד מחברים את מחשב העל המהיר ביותר בעולם ובסין, את מחשב העל המהיר ביותר ביפן, ונבחרו לחבר את מחשבי העל המהירים ביותר בקנדה ובארה"ב. פתרונות האינפיניבנד מאפשרים למשתמשים למקסם את התשואה על ההשקעה במרכז הנתונים ולחסוך 50% בעלויות הבעלות הכוללת. מדובר כמובן בתחום שהתחרות בו אדירה וקשה מאוד.

דווקא התחרות היא אחד הגורמים שמושכים את קרנות ההדג' שנכנסו למניות MLNX. מדוע? כי מהפכת הטכנולוגיה יוצרת נישות סביב המוצרים/תהליכים החדשים שמתפתחות לתעשיות ענק שנשלטות  אוליגופולית. מלנוקס כאמור פועלת בתת הנישה שנוצרה כחלק  מהמערכת שעוזרת בהעברה ושימור של אינפורמציה. זו תת-נישה שמתבססת על טכנולוגיות קנייניות (proprietary technologies), מהן מיוצרות פלטפורמות עם יכולות בצוע ברמה הגבוהה ביותר, אינפיניבנד כדוגמה אחת, שמבוססות על מעגלים (מוליכים למחצה) ומסייעות להעביר ולשמר אינפורמציה.

תת-נישה זו חשובה ביותר לתהליך ההתפתחות של מוצרי קצה שונים וככל שמהפכת הטכנולוגיה מתרחבת ומתקדמת באמצעות טכנולוגיות חדשות כך גם תת נישה זו גדלה והתחרות בתוכה. מדובר בתחרות על מחיר/בצוע, על ה-time to market, על יכולות, אפיונים, מהימנות, חיסכון בצריכת כוח, תמיכה במוצרים וכמובן בעצמת הקניין הרוחני ובמוניטין. התחרות בתת-נישה זו, כמו בכל נישה טכנולוגית חדשה, נוראית.

התחרות הגדולה מבחינת מוצר הדגל של החברה, האינפיניבנד, מגיעה מאינטל (סימול: INTC) ותחרות זו גרמה, לאורך הדרך, לחששות כבדים ולירידות במנייה מפעם לפעם. אינטל וברודקום הן גם המתחרות הגדולות בכל הנוגע לטכנולוגיות האתרנט. בתחום מתגי האתרנט (Ethernet switchs) מלאנוקס מתחרה בחברות מכובדות וחזקות מאוד כמו סיסקו (סימול: CSCO), ברוקייד (סימול: BRCD), ג'וניפר (סימול: JNPR) ו"מלכת המתגים" אריסטה (סימול: ANET שמומלץ לבדוק).

לבסוף, במה שנוגע לאסטרטגיית השיווק שנקראת  Channel products (הפצת מוצרים במעלה שרשרת השיווק עד לצרכן) החברה "פוגשת" את אינטל, ברודקום, השכנה מיוקנעם מארוול (סימול: MRVL) ו-Cavium (סימול: CAVM) שלאחרונה נרכשה ע"י מארוול. לנו אין ספק שמבחינת התחרותיות יש למלאנוקס יתרונות, במיוחד ביכולות הפתוח והתגובה למצבים משתנים אבל כאשר משקיע שוקל הכדאיות מול המתחרות (במיוחד משקיע הדיוט בטכנולוגיות) הדילמה רצינית.

אז מה בכל זאת מביא קרנות להיכנס בעצמה כזו?

לדעתנו, בעיקר "חלום הרכישה" ע"י אחת המתחרות הגדולות. האנליסט יוסף וולף מבארקליס, שגם מכסה את אורבוטק ואת EFI, העלה, כתוצאה מכניסת סטארבורד, את המלצתו למלאנוקס, ממכירה להחזק, כאשר הוא מתנה את הצלחת החברה בעתיד לכך שתקשיב לעצות סטארבורד. זה למעשה מגבה את הדעה שלנו שהעליות קשורות בחלומות הרכישה. נכון, המייסד/מנכ"ל/נשיא, אייל וולדמן, שמחזיק ב-4.06% מההון בחברה מתנגד חריף לכל ניסיון השתלטות או מעמד בהחלטות בחברה ומן הסתם נתמך ע"י אוראקל (סימול: ORCL), שהייתה בעלת המניות הגדולה בחברה. וולדמן יוכל "לעשות צרות" לרוכש פוטנציאלי אבל רק עד גבול מסוים. לומר, כתגובה להצהרות סטארבורד, "כמעט 20 שנה אני במלאנוקס, יותר משליש מחיי. חוויתי פה רגעים קשים לצד תקופות מדהימות, ואני אשאר כאן גם ב־20 השנים הבאות"???

אבל ישנה אלטרנטיבה אחרת שיכולה להוות תחליף לרכישה והיא מיזוג עם מארוול. שתי החברות שבתחומים שונים מתחרות נמצאות ביוקנעם (כמובן שמארוול פרושה בכל העולם אבל מרכז הפתוח הרציני שלה ביוקנעם) ומארוול רכשה כאמור את Cavium שרכשה את QLogic ואת Xpliant ומתמודדת מול מלאנוקס במספר תחומים. השלישייה הזו תהיה היהלום הטכנולוגי בנישה (מבחינת ה-IP ויכולות הפתוח) ועם מספיק עצמה להתחרות גם בגדולות. הבעיה שעם עמדות מהסוג שמציג וולדמן חבל על הזמן.

אם הקונצנזוס מדויק והחברה תציג השנה וב-2018 רווח למניה של 1.95 ו-1.64 דולר בהתאמה אז אין סיבה להיכנס למניה במחירה הנוכחי אבל למי שמחפש מועמדות לרכישה אז מלנוקס, למרות מה שטוען וולדמן, היא אחת המתאימות. הבעיה היא שיש עוד רבות כאלו וסיכויי ההצלחה נמוכים מאוד. יש את מגוון הסלים הטכנולוגיים שחלקם (הקטן) כולל המניה. ישנו סל מעניין ARKW שעוקב אחרי החברות שלדעת מנהל הסל ייהנו מהשינויים העתידיים במהפכת הטכנולוגיה/אינפורמציה.

הסל, שכולל 44 חברות ביניהן MLNX (במקום ה-32 עם ייצוג של 1.29 אחוז בלבד), מתמקד ב 8 תחומים מעניינים מאוד: הענן והסייבר (23% מהסל), Machine Learning וביג דאטא (20%), מסחר מקוון (19%), מדיה דיגיטאלית (9%), בלוקצ'יין (8%), אלחוט (7%), פלטפורמות חברתיות (7%) ו-IOT (7%), מכה את הנאסד"ק וה-S&P בגדול. מה שהעלה הסל השנה היא מניית חברת Bitcoin Investment Trust (סימול: GBTC), שווה לבדוק.

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    האם יש סיכוי למהפך במניה? (ל"ת)
    FNMA 06/12/2017 17:03
    הגב לתגובה זו
  • איזה מניה? (ל"ת)
    שלמה גרינברג 07/12/2017 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    המניה תקועה כבר הרבה זמן, יש סיבה? (ל"ת)
    JCI 06/12/2017 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    Alibaba מתקנת מטה 05/12/2017 22:45
    הגב לתגובה זו
    נמצאת בתיקון (גם נטפליקס)אשמח לדעתך על השתיים..תודה רבה
  • שלמה גרינברג 06/12/2017 06:26
    הגב לתגובה זו
    זה תיקון? זו מכה קלה בכנף
  • רועי 06/12/2017 19:58
    מצטרף לשאלה לגבי עליבאבא..על איזה הערכות אתה מדבר/ממליץ להסתכל?נסחרת במכפיל גבוה למדי אבל הפוטנציאל בשמיים...
  • 8.
    שבתאי 04/12/2017 20:33
    הגב לתגובה זו
    שלמה האם מכיר חברה זו? אשמח לכמה מילים שלך עליה אם מכיר...תודהשבתאי
  • מכיר אבל לא עוקב (ל"ת)
    שלמה גרינברג 05/12/2017 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קובי 04/12/2017 20:31
    הגב לתגובה זו
    שלמה אשמח לדעתך על חברת arganסימבול agx מספרים נראים טוב מאוד.מדוע הנייר בנמוך 52 שבועות ?תודה רבה
  • שלמה גרינברג 05/12/2017 14:10
    הגב לתגובה זו
    המניה יותר מהכפילה עצמה במהלך 2016 ומאז 2010 עלתה כמעט פי 10 עד סוף 2016. לא היו סיבות לעליות הללו ולכן היא מתקנת ולדעתי המחיר מתחיל להיות מעניין
  • תודה רבה (ל"ת)
    קובי 05/12/2017 20:38
  • 6.
    מאיר 03/12/2017 15:26
    הגב לתגובה זו
    אחרי שהסנט אישר את הורדת המס, כיצד זה אמור להשפיע על תעודות סל המחזיקות מניות בנרים בארה"ב?
  • שלמה גרינברג 03/12/2017 15:46
    הגב לתגובה זו
    הדרך לאישור סופי ארוכה, לא כדאי להמתין ולראות אם הורדות המס יאושרו תחילה?
  • מאיר 04/12/2017 14:29
    שים לב למסחר היום לאחר אישור הסנט
  • לא נראה לי שהמשקיעים מחכים לראות מה יקרה. שים לב למיסחש (ל"ת)
    מאיר 04/12/2017 14:28
  • 5.
    גורם נוסף 03/12/2017 08:04
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אינטל היא הרוכשת הפוטנציאלית של מלאנוקס
  • 4.
    רז 01/12/2017 15:15
    הגב לתגובה זו
    .
  • 3.
    מהתעשייה 01/12/2017 14:12
    הגב לתגובה זו
    עם שליטה בדירקטוריון של STARBOARD, אני חושב שהצעד של להיפרד מוולדמן הוא בלתי נמנע. משקיעים ובעלי אחזקות העלו את הניהול שלו כאחת הבעיות המרכזיות של החברה. ובלי קשר שהוא אדם קשה וסוחב שערוריות כל הזמן. זה הבייבי שלו אמנם, אבל יעשו לו כיפה אדומה כמו שעשו לSEHAT SUTRAJA במארוול (או כמו בתסריט הסדרה המצוינת "עמק הסיליקון").
  • סטארבורד אינה שולטת בדירקטורין (ל"ת)
    שלמה גרינברג 01/12/2017 15:11
    הגב לתגובה זו
  • מהתעשייה 01/12/2017 19:13
    הדגש על המילה עדיין. זה ייקח כמה חודשים, אבל אני מניח שהיא תתחיל להשתלט עליו בבחירות הבאות ואז נתחיל גם לראות שינויים. זה בדיוק מה שהם עשו במארוול
  • 2.
    אילן 01/12/2017 13:41
    הגב לתגובה זו
    שלמה על מה פליאתך לתגובת מנכ"ל/בעלי מלאנוקס לנסיון ההשתלטות של גורם זר על דירקטוריון החברה בטרה לגרום לה להימכר לחברה אחרת שעליה הצליח להשתלט באותה הדרך. איל ולדמן הקים חברה ומישהו החליט לעשות עליו קופה ולגרוף כסף לכיסו כי הוא חושב שהוא יודע יותר טוב ואם אכן הדבר אזי שאותו זר יקים לעצמו חברה ולא להיות אקטיבי/אגרסיבי לגבי רכושו של אחר.
  • מהתעשייה 02/12/2017 00:21
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהחברה מונפקת וגורם מסוימת רוכש אחוז גדול מהמניות, החברה כבר לא "רכושו של אחר", היא רכושו. הוא נהפך לבעל עניין ויכול להכניס אנשים משלו לדירקטוריון ולהשביח את החברה, גם אם זה כולל העפה של ההנהלה הקודמת. זה ביזנס קר ובארה"ב נהוג מאוד, וכצפוי ישראל תיכנס לטרנד באיחור של 10 שנים. גם אם אתה היית נכנס 10% במאות מיליוני שקלים לפרויקט (נדל"ן למשל) או חברה, היית מצפה שהיא תתנהל בצורה ראויה ומיטבית.
  • 1.
    טל 01/12/2017 13:12
    הגב לתגובה זו
    בגלל הרכישה מלאנוקס עצמה היא יעד השתלטות סופר מענין.
  • רעישת EZ הסתיימה בפברואר 2016 זו אינה הסיבה אלא אחת מהן (ל"ת)
    שלמה גרינברג 02/12/2017 09:17
    הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.