יוסף שפירא מבקר המדינה
צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי

המבקר בדו"ח חמור על קק"ל: ליקויים כמעט בכל הליך של קבלת החלטות

מבקר המדינה כותב על ההתנהלות של קק"ל: "ליקויים חמורים, עמוקים ויסודיים הנוגעים לאופן שבו קיבלה הנהלת קק"ל החלטות בנוגע למימון"
ענת דניאלי | (15)

מבקר המדינה לראשונה מפרסם היום (ד') את הביקורת שערך על קרן קיימת לישראל (קק"ל). מדובר בדו"ח ראשון שערך מבקר המדינה על קק"ל. הביקורת, התבצעה בחודשים אוגוסט 2014 - אוקטובר 2015, בהם בדק משרד מבקר המדינה את אופן יישום הוראות האמנה בין מדינת ישראל לקק"ל בכל הנוגע לפיתוח מקרקעי ישראל בידי קק"ל, ובכלל זה קביעת מדיניות הפיתוח של מקרקעי ישראל.

הדו"ח חושף כי הכנסות קק"ל בשנים 2011-2015 הסתכמו בכ-9.6 מיליארד שקל והמבקר מוצא ליקויים חמורים ורבים, כמעט בכל הליך של קבלת ההחלטות ודרך פיתוח הקרקעות במדינת ישראל שבאחריות קק"ל. 

וכך המבקר כותב: "דוח ביקורת זה מצביע על ליקויים חמורים, עמוקים ויסודיים הנוגעים לאופן שבו קיבלה הנהלת קק"ל בשנים 2014-2012 החלטות בנוגע למימון ולביצוע של מאות פרויקטים בהיקף כספי כולל של כמיליארד שקל. הדוח גם מצביע על כך שהמדינה זנחה במשך עשרות שנים את זכותה על פי האמנה וחובתה הציבורית להיות מעורבת בפעילות מנהל פיתוח הקרקע (מפ"ק) ולפקח עליה, ולא מנעה את התהוות הליקויים שהועלו בביקורת הנוכחית. ליקויים משמעותיים הועלו גם בכל הנוגע להתחשבנויות הכספיות בין המדינה לקק"ל שהסדרים לגביהן נקבעו באמנה". 

הליקויים המרכזיים שמצא מבקר המדינה בפעילות קק"ל

המבקר מתאר מצב בו ישנן הכנסות של מליארדים אבל לא עושים בהן שימוש יעיל אלא רק להגדלת הנכסים הפיננסיים: "כ-8% בלבד מהכנסותיה של קק"ל בשנים 2008-2014 מקורם בתרומות. עיקר הכנסותיה בשנים אלה, כ-8 מיליארד ש"ח (כ-76%) מכ-10.5 מיליארד שקל - הן רווחים שנוצרו מניהול המקרקעין שבבעלותה, שנרכשו מכספי תרומות שקק"ל גייסה בעבר מהעם היהודי כדי להשקיען בקרקע ובפיתוחה. ואולם באותן שנים השתמשה קק"ל רק בכשליש מהכנסותיה הכוללות, כ-5.3 מיליארד שקל מתוך כ-5.10 מיליארד שקל - למימוש מטרותיה הציבוריות בתחום פיתוח הקרקע, ההכשרה והייעור. לעומת זאת, כ-43% מההכנסות באותן שנים (כ-5.4 מיליארד שקל) שימשו את קק"ל להגדלת נכסיה הפיננסיים".

על אי ניצול כספי ההכנסות כתב המבקר: "את עודפי הכספים הניכרים האמורים צברה קק"ל בקופתה בלא שעשתה עבודת מטה לבחינת הצורך בצבירתם ובנוגע לאפשרות לנצל לפחות חלק מהם לקידום מטרתה הציבורית העיקרית - גאולת הקרקע מהשממה. בהיעדרה של מועצת הפיתוח, התאפשר מצב זה ללא כל פיקוח של הגורמים הממשלתיים, כפי שהיה מצופה שייעשה על פי האמנה". 

המבקר חושף ריכוזיות ואי שקיפות "בתהליך שהשתרש בקק"ל, בשנים 2012-2014 נושאי משרה מועטים שנבחרו על פי מפתח פוליטי - ארבעת חברי ההנהלה הפעילה הקודמת, ובעיקר יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר, הם שהכריעו הלכה למעשה אילו פרויקטים תממן קק"ל ותבצע, היכן ובאילו תנאים, וזאת במסגרת פעילות של ועדה שבה השתתפו בעלי תפקידים בקק"ל ובמפ"ק ושמה 'ועדת הפרויקטים העליונה'".

בתיאור העובדות מספר המבקר על מקרים רבים "לפחות 356" בהן "בקשת למימון וביצוע של פרויקטים בסך ל כ-900 מיליון שקל ובביצוע מרביתם". אמנם הוא כותב כי בשנים הללו בחנו את פהרויקטים גורמי המקצוע, "אולם את ההחלטות לגבי השתתפות קק"ל במאות פרויקטים שנדונו בישיבות ושהיקפן הכספי המצטבר הסתכם בעשרות מיליוני שקלים ואף במאות מיליוני שקלים מדי שנה, קיבלו חברי הנהלה הפעילה הקודמת ובייחוד יו"ר קק"ל חשעבר לפי הבנתם ושיקול דעתם. ההחלטות התקבלו שלא על פי אמות מידה ידועות וברורות, מאחר שלא נקבעו אמות מידה כאלה וללא השוואה סדורה בין חלופות".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כמו כן ישיבות הוועדה בהן התקבלו ההחלטות התקציביות לא תועדו ולא ניתן לדעת מי השתתף בדיונים ובישיבות, מה הוצג ונאמר, מה היו השיקולים והנימוקים בכל פרויקט, מהו מקור המימון ועוד. "בהיעדר פרוטוקולים, גם קשה לדעת בוודאות מי מחברי ההנהלה הפעילה הקודמת היה שותף באישור כל פרויקט, והתאפשר לגורמים הנושאים באחריות להחלטות לעמעם את זהותם".

המבקר תוקף את בעיית השקיפות ומסביר שגם הוא לא באמת יכל לבצע את הביקורת במצב הנוכחי: "במצב זה של חוסר שקיפות ובהיעדר כללים ברורים ובנסיבות המאפשרות חריגות ושינויים ללא הנמקה, גם לא ניתן לבחון את האופן שבו מילאו נושאי המשרה בקק"ל, שהיו שותפים או מודעים להליכי קבלת ההחלטות בעניין פרויקטים, את חובת הזהירות וחובת הנאמנות החלות עליהם מתוקף תפקידם. בניסיון לברר את העובדות קיבל משרד מבקר המדינה תשובות סותרות מבעלי התפקידים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות, שבהן ייחסו את האחריות להחלטות זה לזה או לצד שלישי. מצב זה הערים קושי על בירור העובדות לאשורן. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו של בכירי קק"ל בתקופה הנבדקת". 

העדר מעורבות הממשלה ואי שיתוף פעולה בין-משרדי "העדר מעורבות המדינה במדיניות הפיתוח של מקרקעי ישראל - לא כינסו את מועצת קק"ל בעשרות השנים האחרונות, ונקבעה לבד המדיניות. קק"ל לא דיווחה לממשלה על מדיניות פיתוח המקרקעין". 

שיתוף פעולה קלוקל בין  משרדי הממשלה וקק"ל שהשקיעה בפרויקטים שיזמו משרדי הממשלה. לדברי המבקר, "בהיעדרה של מועצת פיתוח פעילה שבה מעורבת הממשלה באורח שוטף בקביעת מדיניות הפיתוח של קק"ל, הּונְעו שיתופי פעולה אלה מהראייה הצרה של כל משרד ממשלתי בדבר הנושאים שבתחום אחריותו, ונסמכו על יכולתו של כל משרד ממשלתי לשכנע נושאי תפקידים בקק"ל בחשיבות הפרויקטים שיזם ובצורך להשקיע בהם כספים". 

כספים רבים לאותה המטרה בשני משרדים בלי כל שיתוף פעולה, ולטענת המבקר מדובר במקרה בו "הדבר משקף ליקוי מהותי בניהול ובבקרה בקק"ל. המבקר מסביר כיצד השקיע קק"ל כספים רבים בפיתוח הגליל והנגב. זאת אף שקק"ל והמשרד לפיתוח הנגב והגליל חולקים מטרה משותפת, "לא התקיים בין גופים אלה ככלל, שיתוף פעולה שיאפשר להם לתאם את פעולותיהם ואת אופן ניתוב התקציבים שיוקצו לפרויקטים כאלה. ההנהלה הפעילה הקודמת בראשות יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר, קיבלה את ההחלטות בעניין מימון וביצוע של פרויקטים בלי לוודא כי הן עולות בקנה אחד עם היעד שקבע דירקטוריון קק"ל לפעילות קק"ל לפיתוח מקרקעי ישראל - השקעה של 2/3 מתקציב הפעולות השנתי של מנהל פיתוח קרקע בנגב ובגליל. בשל היעדר נתונים ברורים בקק"ל לגבי היישובים הנכללים ביעד האמור, אין לדעת אם השקעותיה בפרויקטים בשנים 2011-2014 אכן עמדו ביעד זה". 

כמו כן, מציג המבקר כי על אף האמנה של הארגון לא מונה שר לתפקיד יישום מדיניות קק"ל: "ממשלות ישראל לדורותיהן לא מינו שר על אף שבאמנה נקבע כי הממשלה תמנה שר ליישום האמנה".

ניהול מקרקעי ישראל

מהדו"ח עולה כיצד מתחלקות קרקעות המדינה: כ-93% משטח מדינת ישראל הם מקרקעי ישראל המנוהלים בנאמנות בידי רמ"י, המופקדת על תכנונם, פיתוחם ושיווקם עבור בעליה; כ-70% מכלל שטח המדינה הוא בבעלות המדינה, כ11% בבעלות רשות הפיתוח וכ-12%, שהם כ-5.2 מיליון דונם, בבעלות קק"ל.

היסטורית קק"ל הוקמה בשנת 1901 על פי החלטת הקונגרס הציוני של ההסתדרות הציונית העולמית, כדי לרכוש בתרומות העם היהודי קרקעות בארץ ישראל לשם הגשמת החזון הציוני של ההתיישבות היהודית בארץ. בהתאם לכך משמשת קק"ל מאז הוקמה כנאמן של העם היהודי. פעילותה אחרי הקמת המדינה נועדה בעיקר לפיתוח הקרקע והפרחתה. מכוח אמנה שחתמה קק"ל עם הממשלה בשנת 1961, משמשת קק"ל גם נאמן של המדינה בנושא פיתוח מקרקעי ישראל.

מקק"ל נמסר בתגובה: "קק״ל מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. על אף שהדו"ח מתייחס לשנים 2012 – 2014, טרם כניסת ההנהלה הנוכחית לתפקידה, היא מאמצת את הדו"ח במלואו. יתרה מזאת, הנהלת קק״ל הנוכחית, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, לא המתינה למועד פרסום הדו"ח ומאז קבלת טיוטת הדו״ח, עבדה במרץ על תיקון הליקויים, ועד כה, בוצעו שינויים מרחיקי לכת בתרבות הארגונית של הארגון כדי להגביר את השקיפות, הבקרה והפיקוח". בין היתר:

  • "נכתבו כ 200 נהלים חדשים המסדירים את תקציב הארגון והבקרה על יישומו; מערכות היחסים בין הדירקטוריון לעובדי הארגון; נועל עבודת הדירקטורים; נוהל מניעת ניגוד עניינים ועוד".
  • שקיפות ותיעוד – "כל דיוני האסיפה הכללית, הדירקטוריון, וועדות הדירקטוריון, ההנהלה, ועדת הפרויקטים העליונה ועוד מתועדים, בסופם מופץ פורמט סיכום ישיבה המסכם את נושאי הישיבה, המשתתפים, העמדות שהוצגו, חומרי הרקע שהוכנו לדיון, ההסתייגויות וההחלטות. הפרוטוקול מועלה לאתר האינטרנט של קק"ל ופתוח לציבור".
  • "הוסדרו נהלי ניגוד העניינים של הדירקטורים ונושאי המשרה הבכירים, בעלי התפקידים חתמו על תצהירי ניגוד העניינים ואף הוסדר נוהל פרסום הסדרי ניגוד עניינים".
  • "תקציב קק"ל שונה מהיסוד – תקציב הפרויקטים הופרד מהתקציב השוטף, כך שלא ניתן לחרוג מתקציב הפרויקטים או מתקציב כל פרויקט בפני עצמו, וכן נבנו מנגנוני פיקוח רבעונים לגילוי ועצירת חריגות".
  • "תהליכי בחירת ואישור הפרויקטים שונה, ורוב מוחץ של הפרויקטים יבוצע מעתה בנוהל קול קורא, אשר יאפשר למוסדות ציבוריים מאושרים לפנות לקק"ל ולבקש לבצע איתם פרויקטים בהתאם לקריטריונים מוגדרים ואחידים. כמו כן, הדרג המקצועי מחויב לבחון כל פרויקט, וללא אישורו, הפרויקט לא יעלה לדיון בוועדת הפרויקטים העליונה". 

עוד נמסר מקק"ל: "בתוך כחודש יוגש דו"ח תיקון הליקויים המלא למבקר המדינה, זאת בכדי להמשיך במהפכה להפיכת הארגון לארגון הפועל לפי כללי מנהל תקין מחמירים, ושקיפות מרבית. השינויים שכבר בוצעו, ואלה שעוד יבוצעו, יאפשרו לנו להגשים את חזוננו ויעדונו בצורה הטובה ביותר למען העם היהודי ומדינת ישראל"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אמנון 19/01/2017 08:28
    הגב לתגובה זו
    כרגיל. כך גם המבקר "חסר השיניים". הציבור גם הוא למד - זו הנורמה.
  • 11.
    שאול 19/01/2017 07:44
    הגב לתגובה זו
    סמל לשחיתות וחוסר משילות . להלאים את היצור הזה ושכמותו לאלתר .
  • 10.
    י. 19/01/2017 07:38
    הגב לתגובה זו
    והיסטוריה מעניינת את ההיסטוריונים. אותנו מעניין לעצור את המנוולים בזמן.
  • 9.
    צביצ 18/01/2017 22:21
    הגב לתגובה זו
    הימין חיסל את הציונות. הליכוד שולט בשם אוליגרכים יהודונים ו פירטים בעלי אזרחות אבל אוייבי העם.
  • 8.
    הכל דבש (ל"ת)
    מאיר 18/01/2017 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כואב הלב שיש מקום מלא שחיטות ואי אפשר לעשות כלום (ל"ת)
    קקל 18/01/2017 20:37
    הגב לתגובה זו
  • דני 19/01/2017 07:46
    הגב לתגובה זו
    רק להלאים ולהעמיד לדין את המושחתים .
  • רק מקום אחד !!!! (ל"ת)
    דגדג 19/01/2017 03:02
    הגב לתגובה זו
  • צביצ 18/01/2017 22:22
    הגב לתגובה זו
    כל אחד יהיה יותר טוב משקרניהו המושחת
  • 6.
    ישראלי 18/01/2017 19:13
    הגב לתגובה זו
    יעביר ךמוסד המוסד לכנסת והגנבים שם ימססו את הענין מדוע אין סמכות למבקר להטיל עונשים לסורחים ובמה הוא תומך בסדרי שלטון אם אין לא כחלממש את הכסף שהוא מבזבז על חקירןת שאותם זורקים לזבל
  • 5.
    מי הולך לכלא? מי משלם? (ל"ת)
    אזרח מודאג 18/01/2017 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    sdsd 18/01/2017 18:00
    הגב לתגובה זו
    רוב ה"גדולים" שיושבים בתפקידי מפתח בשרות הציבורי, רק מחפסים איך לגנוב את הקופה, ולכן לא נשאר בשביל התשתיות,בשביל הבריאות בשביל החינוך מאומה.אני חושבת שזה סוף המדינה.
  • 3.
    מוטי 18/01/2017 16:47
    הגב לתגובה זו
    שום ליקויים ושום נעליים בולענים כמו כולם
  • 2.
    מנחם 18/01/2017 16:43
    הגב לתגובה זו
    המעוז הכמעט אחרון עומד בינתיים איתן מבקר המדינה רואה משם מה שאנחנו לא מדמיינים מפה נורא ואיום המצב מדברים ערכים ובשטח גונבים את הקופה במגוון מפעלים ציבוריים
  • 1.
    המפלגות חוגגות 18/01/2017 16:30
    הגב לתגובה זו
    המפלגות ממנות יו"ר ממפלגה אחת, ועוד יו"ר עמית, שזה מושחת נוסף מהמפלגה השניה, כדי שלא רק מפלגה אחת תהנה מכספי העם היהודי. ואילו המושחתים חוגגים על חשבון הציבור בלי כל פיקוח, כי למפלגות המושחתות עדיף שיש מקומות כמו קק"ל שטובעת בכסף, על מנת לספק צופארים לראשי המפלגה ולמקורביהם. ביבי והליכוד מושחתים יותר ממפאי ההיסטורית והציבור עוד יתעורר ויבין את הגזל לאורך השנים, וגם כיום
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 2.38%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.