זבז'ינסקי מסמן לשנת 2017 בשוק המניות דווקא את המקום ממנו כולם מזהירים
קיים קונצנזוס די רחב בקרב המשקיעים שלארה"ב צפויה שנה כלכלית טובה, אולי אפילו מאוד, ובאירופה יש בעיקר סיכונים. הבחירות בגרמניה, צרפת והולנד והבעיות בבנקים האיטלקים מאיימות על השווקים. לא צריך כמובן לזלזל בסיכונים באירופה. הם באמת גדולים ועלולים לגרור את היבשת למערבולת נוספת, דומה לאלו שכבר הכרנו בשנים האחרונות. יחד עם זאת, יש הרבה מאוד סיבות לגישה הרבה יותר מאוזנת על פני העדפה מוחלטת לשוקי המניות בארה"ב ביחס לאירופה.
באירופה מימוש הסיכונים הפוליטיים הוא בהחלט אפשרי, אך לא וודאי. הקיצוניים יכולים להפסיד בבחירות ולהישאר מחוץ לשלטון לעוד מספר שנים. לעומת זאת, בארה"ב הסיכון כבר התממש. מבחינת הסגנון והבטחות הבחירות "לה פן" כבר נבחרה לנשיאת ארה"ב. בחירתו של טראמפ, שנתפסת כעת כאירוע הטוב ביותר לכלכלה האמריקאית בעשורים האחרונים, מהווה גם הזדמנות, אך גם סיכון גדול. השווקים כרגע ממוקדים רק בחלקים החיוביים של התוכנית הכלכלית שלו, אך בהמשך עלולים לגלות את הצדדים הפחות חיוביים של מדיניותו ולא רק בפן הכלכלי.
צריך גם לזכור את הניסיון של השנה האחרונה. גם אם "המסוכנים" ינצחו בבחירות באירופה זה עדיין לא אומר שהשווקים יקרסו.
בסופו של דבר מדובר בכלכלה, כאשר הנתונים הכלכליים באירופה משתפרים וקיים פוטנציאל להמשך. האבטלה באירופה ממשיכה לרדת, אך היא עדיין גבוהה בכ-2.5% מאשר לפני משבר 2008. לעומת זאת, המשק האמריקאי כבר נמצא בתעסוקה מלאה.
האירופאים בעצמם לא נמצאים בדיכאון עמוק ורק מחכים שגוש האירו יקרוס ויקבור אותם תחתיו, כפי שניתן לעיתים להתרשם. בפועל, הסנטימנט באירופה, על פי הסקרים הרשמיים, נמצא באחת הרמות הגבוהות מאז הקמת גוש האירו, גם של הצרכנים וגם הסנטימנט העסקי.
שיקול מאוד חשוב נושא שוק המניות האמריקאי יקר הרבה יותר, באופן יחסי מאשר השוק האירופאי. הפער בין מכפיל הרווח של מדד S&P 500 האמריקאי לבין ה-DAX הגרמני נמצא ברמה כמעט הגבוהה ביותר בעשור האחרון. במבט קדימה, האיומים על רווחי החברות האמריקאיות גדולים יותר מאשר על החברות האירופאיות. הרווחיות של החברות האמריקאיות עלולה להיפגע מהתייקרות בעלויות המימון בעקבות עליית התשואות בשוק האג"ח, מהתחזקות הדולר ומעלייה בשכר העבודה. לעומת זאת, המטבע האירופאי דווקא נחלש, עלויות המימון של החברות האירופאיות זולות הרבה יותר מהמתחרות האמריקאיות, ושכר העבודה עולה הרבה פחות באירופה מאשר בארה"ב. אפשר גם לציין שאם ארה"ב בהנהגת טראמפ תעכיר את יחסיה עם הסינים או עם המדינות האחרות, החברות האירופאיות עוד עשויות ליהנות מזה ע"י תפיסת המקומות של החברות האמריקאיות בשווקים אלה.
גורם חיובי נוסף באירופה, זאת הסרת אי הוודאות בקשר למדיניות של הבנק המרכזי. ה-ECB אומנם עומד לצמצם את רכישות האג"ח שלו בשנה הקרובה, אך הודעתו על הצמצום עברה בלי ליצור מהומה וכעת יש לפחות חצי שנה של שקט ללא חדשות רעות מצד הבנק המרכזי.
- 10.רק אופקו ! (ל"ת)רוני 01/01/2017 08:33הגב לתגובה זו
- 9.זה אותו אחד שכבר 3 שנים אומר שמחירי הדירות ירדו (ל"ת)כלכלן 29/12/2016 20:29הגב לתגובה זו
- 8.עוד כלומניק שקנה עניבה על חשבוננו וכותב שטויות (ל"ת)יעקב 29/12/2016 16:42הגב לתגובה זו
- מי אתה יעקב שתקרא לבן אדם שאתה לא מכיר כלומניק? (ל"ת)שי 29/12/2016 19:58הגב לתגובה זו
- זהו שאני מכיר... (ל"ת)יעקב 31/12/2016 22:17
- 7.שנקר בעז 29/12/2016 16:30הגב לתגובה זוכמשקיעה לטווח ארוך קונה באירופה כל מילה בסלע!!!
- 6.מסכים , אירופה והודו יותר אטרקטיביות להשקעה מארה"ב (ל"ת)igal 29/12/2016 16:03הגב לתגובה זו
- 5.בא 29/12/2016 15:51הגב לתגובה זובישראל ולא נבוא לארהב . ראו את מיקרה ליבריה ולמה הקימו אותה .
- 4.נער שליחויות . (ל"ת)שתוק לטאה 29/12/2016 15:13הגב לתגובה זו
- 3.רועי 29/12/2016 14:43הגב לתגובה זולא נשכח לא נסלח, את ההמלצות של מר צבי סטפק ! טראמפ אסון כלכלי, הבורסות יירדו, בלה בלה בלה.. מאז שנבחר הבורסות רק עלו, באירופה יותר מ - 10%. בקיצור, כנראה שהחברה שם לא יודעים כלום בכלכלה.. לא יודע מה יילד יום, בינתיים המשקיעים שלהם כבר איבדו 10%.. אולי הגיע הזמן לא לתת במה לאנשים האלה..
- 2.drors30 29/12/2016 13:15הגב לתגובה זוצריך לנהוג תמיד הפוך ממה שהוא ממליץ
- 1.רק לא בישראל חבל שילאימו לכם את הכסף (ל"ת)תשקיעו 29/12/2016 13:12הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
