מדד המניות בת"א שמתרסק יום שני ברציפות - בגלל טראמפ

השווקים הפיננסיים חוו אתמול את אחד הימים היותר תנודתיים בתקופה האחרונה ברקע לניצחונו של טראמפ
יוסי פינק | (6)
נושאים בכתבה אג"ח דונלד טראמפ

את עיקר תשומת הלב אתמול תפסו מדדי המניות שבאופן מפתיע דווקא רשמו ראלי גדול לאור ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות, אבל היה מקום שבו נרשמה מפולת של ממש - וזה הורגש גם בבורסה בת"א. אנחנו מדברים של שוק האג"ח.

תשואת האג"ח האמריקני ל-30 שנה רשמה אתמול את העלייה החדה מזה 5 שנים והתשואה ל-10 שנים רשמה את העלייה החדה מזה מעל 3 שנים ולראשונה מזה 9 חודשים סגרה מעל 2%. מרמה של 1.7% רק לפני יומיים, התשואה זינקה עד ל-2.1% אמש לפני שלבסוף הלחץ נרגע מעט והתשואה סגרה על 2.01%. נסביר כי התשואות עולות כאשר יש לחץ מכירות וירידה במחיר האג"ח.

סימן לחולשה היה אתמול ההתעניינות האנמית מאוד להנפקת האג"ח ל-10 שנים שביצעה ממשלת ארה"ב בהיקף של 23 מיליארד דולר. יחס הכיסוי (נתון שמהווה אינדיקציה לביקוש) היה הנמוך מאז מארס 2009. אנליסט ב-BMO אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "העניין הוא שאף אחד לא רוצה לתפוס סכין נופלת, וכעת היא בהחלט בנפילה"

בזמן שבשוקי המניות נראה שהחליטו לתת לטראמפ קרדיט ולבחון אותו על מעשיו, בשוק האג"ח החלו מהר מאוד לתמחר את הצהרותיו לפיהן יהיה גידול בהוצאות הממשלה והפחתת מיסים. המשמעות היא הגדלת הגירעון ולכן צפי לגידול משמעותי בצורך הממשלה לגייס כספים בשוק האג"ח. אם עד כה הסיפור המרכזי היה המדיניות המוניטארית (רכישות אג"ח וריבית אפסית), כעת הציפייה היא להרחבה פיסקאלית ומכאן לעלייה באינפלציה - ולכך עשויות להיות השפעות על שוק האג"ח.

אתמול בת"א התגובה לא איחרה לבוא. מדד האג"ח הכללי בת"א רשם ירידה של 0.24%, הירידה היומית החדה מזה חודשיים. מי שכרגיל חשופות מאוד לתנודות בשוק האג"ח הן מניות הנדל"ן המניב שכן החברות הללו הן המגייסות הגדולות בתחום האג"ח ועליית התשואות מייקרת את עלות הגיוס. וזו הסיבה שמדד הנדל"ן 15 צלל אתמול 2.3% בזמן שמדד ת"א 100 בכלל עלה 0.9%. והיום המגמה נמשכת כאשר המדד נסחר בירידות של 2.9% מול קפיצה של 1% במדד ת"א-100. כל מניות המדד אדומות היום בהובלת קבוצת עזריאלי שצוללת 3.6% ואחריה מליסרון שמאבדת 3%. גזית גלוב שנחתכה אתמול 4% יורדת כעת עוד 2.5%. 

מדד ת"א נדל"ן 15

מדד ת"א 100

אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי במיטב דש, אומר הבוקר ל-Bizportal כי "אם בשוק המניות לקחו את הבטחותיו לפני הבחירות של הנשיא החדש בערבון מוגבל והאמין שהוא לא הולך לממש אותן כלשונן, שוק האג"ח התייחס לדבריו ברצינות יותר גדולה. בעצם כל התכניות עליהן הצהיר במהלך מסע הבחירות לא אמורות להטיב עם משקיעי האג"ח". 

1. "הסיבה הראשונה לדאגה הנה, הכוונה להרחיב בצורה ניכרת את הגירעון הממשלתי הן ע"י הורדה מאסיבית של המסים והן ע"י הגדלת הוצאות הממשלה."

2. "האיום האפשרי הנוסף על משקיעי האג"ח נובע מהגבלת סחר החוץ באמצעות עצירה או שינוי בהסכמי הסחר. כתוצאה מזה, האינפלציה צפויה לעלות. רק כדי להמחיש זאת, אציין שאינפלציית השירותים בארה"ב כגון הדיור, החינוך הבריאות וכו' לא נמוכה כלל ועומדת ברמה של מעל 3%. מה שמאזן אותה, זאת האינפלציה השלילית של המוצרים, גם בלי לקחת בחשבון את מחירי האנרגיה, שקיימת בעיקר בזכות יבוא זול".

קיראו עוד ב"אג"ח"

3. "השלכה נוספת של הפגיעה בסחר החוץ עם סין אשר עלולה להשפיע שלילית על שוק האג"ח, נובעת מהאפשרות שהסינים בתגובה להטלת מגבלות מצד האמריקאים וכצעד בלתי נמנע כדי להתמודד עם חולשת המטבע, יגבירו מכירות של האג"ח האמריקאי. סינים הם המחזיקים הזרים הגדולים ביותר של האג"ח האמריקאי וברשותם כ-1.2 טריליון דולר מהחוב של ארה"ב."

4. "האיום על האג"ח מגיע גם מכיוון ה-FED. קודם כל, כי בתגובה להגדלת הגירעון ועלייה באינפלציה הבנק המרכזי באופן טבעי צפוי לזרז את העלאות הריבית. שנית, במהלך מסע הבחירות הבטיח דונלד טרמפ להחליף את הנגידה המכהנת והאשים אותה בקונספירציה פוליטית שמתחזקת באופן מלאכותי את השווקים ע"י שמירה על ריבית נמוכה. פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי לא אהודה בדרך כלל ע"י שוקי האג"ח".

לסיום אומר זבז'ינסקי כי "אם נסכם את מכלול הנסיבות, למשקיעי האג"ח שהתרגלו בשנים האחרונות לתשואות שבסופו של דבר עיקר כיוונן היה כלפי מטה, יש ממה לדאוג."

בשיחה עם BizportalTV התייחס דרור גילאון ממנורה מבטחים לתנודתיות החריפה שנרשמה אתמול בשווקים, וסיפק המלצות למשקיע:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טריים מזכיר לי את הסרט "תעלת בלאומילך" (ל"ת)
    אלי 13/11/2016 22:51
    הגב לתגובה זו
  • טראמפ (ל"ת)
    אלי 14/11/2016 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ימים יגידו 10/11/2016 12:17
    הגב לתגובה זו
    את העליות הלא מוסברות האלה.
  • 2.
    ם 10/11/2016 11:03
    הגב לתגובה זו
    מתוכנית טראמפ. זה יקח יום יומיים עד שיתחילו לדבר על ההשפעות השליליות שהן עליות ריבית ופתיחה של הסכמי הסחר,כמו גם צמצום כוחו של הפד.
  • 1.
    ציון 10/11/2016 10:26
    הגב לתגובה זו
    ציוץ אחד שלו והכול ירד הוא לא צפוי
  • שושי 10/11/2016 10:51
    הגב לתגובה זו
    טוב ליהודים השוק יטוס עוד בגדול
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.