מארק קרני שלח מסר ברור לגבי האפשרות של הפחתת ריבית - והשווקים משתוללים
תגובת השווקים הייתה מהירה: הפאונד צולל כעת 1.5% מול הדולר, מדד הפוטסי בלונדון טס וסגר בעלייה של 2.3% לרמת שיא של 10 חודשים. גם בוול סטריט המדדים ביצעו תנודה חזקה מעלה אחרי פתיחה שקטה ועולים כעת כ0.6%. בתוך כך, עליות חדות (וירידת תשואות) נרשמות כעת בשוקי האג"ח. בגרמניה התשואה על האג"ח ל-10 שנים יורדת למינוס 0.138%.Mark Carney: "Economic outlook has deteriorated; some monetary policy easing will likely be required over summer" https://t.co/bW314l5s4Q
Sky News (@SkyNews) 30 ביוני 2016
קרני היה מבין המתנגדים הבולטים במערך הפיננסי בבריטניה להחלטה לצאת מהאיחוד האירופי. טרם משאל העם באי, קרני ציין כי יציאתה של בריטניה עשויה להגדיל את האבטלה, לייקר את המוצרים והשירותים ולהקטין את הצמיחה הכלכלית במדינה. קרני אמר בנאומו כי "באוגוסט נדון בהרחבת הכלים העומדים לרשותינו". נזכיר כי הריבית בבריטניה עומדת על 0.5%, שיעור שפל של כל הזמנים. בנאומו טען קרני כי חווה את דעתו בלבד ולא דעת המועצה כולה. המועצה עצמה תודיעה על הערכתה הראשונית כלפי כלכלת בריטניה בפגישתה הבאה שתחל ב-14 ביולי. בתוך כך באותו היום תודיעה מועצת הבנק המרכזי מהי הערכת הצמיחה הכלכלית שלה לשנה הקרובה בבריטניה.British pound ping like a stone against the dollar as Carney speaks. pic.twitter.com/x6kRstt4vP
Maxime Sbaihi (@MxSba) 30 ביוני 2016
- 13.אני 01/07/2016 12:29הגב לתגובה זומוקדם מדי לצאת בהצהרות על מגמות אבטלה... אם ההגירה באמת תיפסק כמו שמצפים מהמהלך הזה המשק יגיע לשיווי משקל ללא התערבות קריטית... הריבית זה מפתח פופולרי בימינו והאילוצים המלאכותיים האלו מתקנים זמנית מה שטווח קצת יותר ארוך היה מתקן בצורה בריאה יותר. בקיצור הזרמה בטווח הארוך של כסף לשם ואג"ח ממשלתי יכול להניב תשואה גבוהה מאוד בסיכון נמוך
- 12.רמי 01/07/2016 00:24הגב לתגובה זוהפוטסי טס לשיא של 10 חודשים? יש לך חום אלמוג?
- 11.שמטוב 30/06/2016 22:43הגב לתגובה זוהבנק הבריטי יצטרך אולי להדפיס כסף אם מקורות אשראי אמריקאים ואירופיים ילחמו בבריטניה על ידי ייקור האשראי. כאשר האמריקאים והאירופאים מדפיסים כסף זה מתואר כצעד נבון, כאשר הבריטים עושים אותו דבר פעולתם מתוארת כהידרדרות חמורה. לא צריך לדאוג יותר מדי לכלכלת בריטניה בינתיים אין לה שום בעיה.
- 10.קובי האלוף צדק בהכל .תפרגנו (ל"ת)אליהו 30/06/2016 22:15הגב לתגובה זו
- 9.קנו דרקס פי 3 לונג כל האחריות עלי.לא טועה (ל"ת)קובי 30/06/2016 22:14הגב לתגובה זו
- 8.כל מי ששמע לי לא רק שהרוויח אלא הרבה.לא טועה לעולם (ל"ת)קובי 30/06/2016 22:13הגב לתגובה זו
- 7.לא משנה מה הסיבות עליות נאות גם שבוע הבא (ל"ת)קובי 30/06/2016 22:13הגב לתגובה זו
- 6.מיקו קופיקו 30/06/2016 19:56הגב לתגובה זושילכו לבנות בתי תמחוי
- 5.אורי 30/06/2016 19:52הגב לתגובה זומענין איזה כשרון יש לבורסה שלנו להתחמק מכל עליה שמסתמנת בשווקי העולם. תמיד !
- אריה 01/07/2016 08:45הגב לתגובה זוהבורסה של ת"א זה הקזינו לפושעים גנבים שמשחקים במניות קומבינטורים תחת העניים הפקוחות של מנהלי הבורסה אף חברה במניות הבורסה בת"א לא שווה השקעה כי כולם מושחתים בעלי החברות מושכים כספים מהמניות לוקחים לעצמם בונוסים שמנים מרוקנים את החברה ובסוף אומרים שנקלענו לחובות ב גלל עלויות וכו' ... השקעה במניות רק בחול שם אן את כל הפח אשפה שיש בבורסה בת"א גם במניות החברות וגם במערכת המסחר שאין להם יכולות לבדוק את הפשע סביב מסחר המניות ! זו הבורסה של ת"א תפנימו !
- 4.זיכרו!!!! כל ירידה למטרת עליה (ל"ת)יוסף לזכור 30/06/2016 19:47הגב לתגובה זו
- 3.איך הפוטסי טס אצלכם לשיא של 10 חודשים? התחרפנתם? (ל"ת)שוקי 30/06/2016 19:27הגב לתגובה זו
- 2.בלון באויר חם שסופו להתפוצץ לכולם בפנים (ל"ת)בלון 30/06/2016 19:12הגב לתגובה זו
- 1.עופר 30/06/2016 18:58הגב לתגובה זועד המוות יזרימו. ניגמר עידן הניירות.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?
כיצד ראש העיר העתידי של ניו יורק מתייחס לבנקים, לבורסה ולעשירים, ומה ניצב מאחורי האידאולוגיה שמאתגרת את הממסד הכלכלי
זוהרן ממדאני "בעזרת אללה ניצחנו" אמר בנאום הניצחון זוהראן ממדאני שסחף אחריו מהגרים ומיעוטים והבטיח להם ירידה בעלויות, מחירי שכירות ודירות נמוכים יותר ומס לעשירים. האם הוא מסוכן ליהודים בניו יוק ואיך יראו היחסים עם ישראל? הרחבה: ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית.
ממדאני זכה בראשות העיר שנחשבת בירת העולם הפיננסי, סמל הקפיטליזם הגלובלי. הוא בן 34, סוציאליסט דמוקרטי, עלה לשלטון על גבי מסרים תקיפים בחריפותם נגד הבנקים הגדולים, נגד וול סטריט ונגד העשירים ששלטו בעיר במשך עשורים. כמי שנולד בקווינס להורים מהגרים מאוגנדה ומסוריה, הוא מייצג קולות שהיו בשוליים שוליים והפכו למיינסטרים: דור צעיר שמתוסכל מפערי העושר, ממשבר הדיור ומעלויות החיים שמגיעות לשיאים חסרי תקדים. ניצחונו אינו רק ניצחון אישי; הוא אתגר ישיר למערכת הפיננסית בעיר ובארה"ב בכלל. וול סטריט לא תיפגע מחר בבוקר, אבל הקולות נגד בנקאים, עשירים עלולים להביא לסחף של שינוי רדיקלי שיפגע בקפיטליזם ובבורסה שהיא המעוז המוצק והברור ביותר לקפיטליזם.
הבחירות, שהתנהלו על רקע אינפלציה מתמשכת ומחאות חברתיות, הדגישו את הקרע בין וול סטריט לבין תושבי העיר הרגילים. ממדאני זכה ב-52% מהקולות, בעיקר בקרב מצביעים צעירים, מיעוטים ופועלים, והביס את יריבתו הרפובליקנית שנתמכה על ידי תורמים פיננסיים. כעת, כשהוא עומד להיכנס לתפקיד בינואר , העיניים נשואות אליו: האם יוכל ליישם את חזונו הרדיקלי מבלי להרוס את המנוע הכלכלי שמניע את ניו יורק? השאלה הזו מעוררת דיונים סוערים בקרב אנליסטים, בנקאים ומפקחים רגולטוריים, שרואים בו איום על יציבות השוק.
ביקורת בוטה על העשירים והאליטה הפיננסית
עמדתו כלפי העשירים היא ישירה ובלתי מתפשרת, ומבוססת על ניתוח פערים כלכליים שפילחו את העיר לשניים: רובעי מנהטן המבריקים מול שכונות קווינס ובברוקלין המדממות. בפודקאסט של מגזין Espresso, הוא הצהיר בגאווה: "אני לא חושב שצריך להיות מיליארדרים." הציטוט הזה, שזכה לכותרות בעיתונים גלובליים, אינו סתם סיסמה; הוא ביטוי לאידאולוגיה שמאתגרת את הליבה של הקפיטליזם האמריקאי, הרעיון שהצטברות עושר פרטי ללא גבולות היא מנוע להתקדמות. ממדאני טוען כי בניו יורק, שבה האחוזון העליון העליון מחזיק ב-40% מהעושר, מיליארדרים כמו מייקל בלומברג או סטיבן שוורצמן אינם גיבורים, אלא סמל למערכת שבונה ארמונות על גבם של מיליוני תושבים שמתקשים לשלם שכ"ד.
- השמאל יבנה והימין ימכור - האם בחירתו של ממדאני תשפיע על שוק הנדל"ן של ניו יורק?
- ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביקורת שלו מתמקדת לא רק באנשים, אלא במבנה: הבנקים הגדולים, כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן סאקס, שמממנים פרויקטי פיתוח עירוניים תוך ניצול זול של כוח עבודה. הוא רואה בהם כוחות ששולטים במדיניות העיר דרך תרומות פוליטיות והשקעות אסטרטגיות, ומקדמים אג'נדה שמעדיפה רווחים על פני רווחה ציבורית. "בעידן של אי-שוויון כזה, עושר מופרז אינו חירות; הוא כבלים על החברה כולה", אמר בראיון ל-Times of India. עמדה זו, ששורשיה באידאולוגיית הסוציאל-דמוקרטיה של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קוראת תיגר על הנחת היסוד ששוק חופשי יתקן את עצמו. במקום זאת, ממדאני מציע מודל שבו הממשלה העירונית משמשת כמגן, לא כמשרת של האליטות.
