הדרמה בשווקים וההשפעה על תיק ההשקעות שלנו

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים, חושב שה-Brexit מאחורינו אבל עוד שאלות רבות לפנינו. בינתיים, בנק ישראל השאיר את הריבית, שוב, ללא שינוי אך סיפק תחזית מתונה לעתיד
גלעד גרומר |

הדרמה בסוף השבוע אכן הייתה גדולה והירידות בשווקים הבהירו היטב כמה שהתוצאות של משאל העם בבריטניה בנוגע לחברות באיחוד האירופי הפתיעו את המשקיעים. אם ננסה לרגע ללמוד מהאירועים האחרונים, אזי ניתן לומר שהירידות האחרונות לא היו כאלו חזקות, וגם מי שטעו לכאורה לחשוב לפני שבועיים שכדאי ליצור חשיפה לפאונד ולמדדי המניות, להערכתנו, השיגו ביצועים מפתיעים.

לאחרונה כתבנו שמבחינת השווקים בריטניה כבר מחוץ לאירופה. אבל עוד לפני שהתנתקה השיחה, כבר החלו השווקים לטוס ולגלם את הישארותה של בריטניה. מדד המניות הבריטי עלה כך כל כך חזק בשבוע האחרון, עד ה-Brexit, כך שאפילו הירידה החדה ביום שישי השאירה אותו בעליה של יותר מ-3% ביחס למה שגולם בשוק לפני כעשרה ימים. חוץ מהמניות, שאר האפיקים התנהגו כמצופה, אבל גם פה, מי שניצל את התמחור הכמעט מלא של ה-Brexit, לא נפגע באופן משמעותי. הפאונד נחלש בכ-2.1% מול השקל והתשואות לעשר שנים בארצות הברית, גרמניה וישראל ירדו מעט מאוד.

המסקנה להערכתנו היא שבמצבים שבהם השוק מגיב חזק לפני אירוע מסוים שלא בטוח יתממש, כדאי ליצור פוזיציה הפוכה וליהנות מאסימטריות בפוטנציאל הרווח ביחס לסיכון.

לראייה, בין יום חמישי לפני שבועיים ליום שישי האחרון, נרשמו עליות חדות במיוחד בחבילת ה"אין Brexit" שכללה חשיפה לשוק המניות הבריטי, לפאונד ושורט על איגרות חוב ממשלתיות שנחשבות חוף מבטחים. מדד המניות הבריטי עלה ב-6.5%, שער הפאונד התחזק מול השקל ב-4.4% (כך שמי שהשקיע במדד הבריטי נהנה פעמיים), התשואות לעשר שנים בארצות הברית עלו ב-0.17 (ירידה של כ-1.5% במחיר האג"ח) והתשואות לעשר שנים בגרמניה עלו בכ-0.10 (ירידה של כ-1%).

חלק מהמשקיעים ניצלו את העליות החדות בפוזיציה וסגרו את כולה או רובה לפני ההצבעה, בדיוק מאותה סיבה שנכנסו אליה – א-סמטריה ביחס בין הסיכוי לסיכון, אלא שהפעם לכיוון ההפוך. היה פה אירוע נדיר שבו משאל עם צמוד במיוחד תומחר בשווקים במניה דפרסיה כאילו התוצאות כבר וודאיות. בסיטואציה כזו, ההתנהגות הקיצונית של השווקים יצרה הזדמנויות השקעה. להערכתנו, והדוגמה שציינו ממחישה זאת בצורה הטובה ביותר, בתקופה כזו יש חשיבות מכרעת ליכולת לנצל הזדמנויות בכל העולם, מבלי להגביל את עצמנו רק לישראל.

משיציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי כבר עובדה מוגמרת, השאלה המרכזית שמונחת כעת על השולחן היא האם הירידות החדות שראינו בסוף השבוע מייצרות שוב הזדמנות קנייה או שמא עדיין מדובר בסכין נופלת.

נציין שהנתון השולי שנכנס למערכת השיקולים של המשקיעים מייצר חוסר וודאות שילווה אותנו עוד תקופה ארוכה וזה לא טוב לשווקים. כרגע נראה שהפחד הוא ששולט, וכשהוא דומיננטי אין בעיה לדמיין תרחיש אימים של אפקט דומינו שישאיר את גרמניה לבד באיחוד האירופי. אולם, צריך לזכור שתרומתה של בריטניה לתוצר העולמי הוא 4% בלבד, ועל פי הערכות היא אמורה להיפגע בכ-1% עד 1.5% תוצר. מדינות האיחוד האירופי אמורות להיפגע בכ-0.5%, כך שסך הפגיעה הצפויה בתוצר העולמי מוערכת ב- 0.2% עד 0.3%. בהחלט לא דרמה נוסח ליהמן ברדרס. הצמיחה העולמית הצפויה לשנת 2017 עומדת על כ-2.5% די דומה לקצב של השנים האחרונות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

מעבר לכך, יציאה של מדינה מהאיחוד האירופי שהוא חלק ממטבע האירו, טומנת בחובה מחיר כלכלי כבד בהרבה מהמחיר שתשלם בריטניה. מצד אחד, מדינות עם כלכלות חלשות יחסית כמו פורטוגל, ספרד ואיטליה יאלצו לספוג עם יציאתן פיחות חד במטבע שיוריד את רמת החיים באופן חד ומידי. מצד שני, מדינות עם כלכלות חזקות יחסית יאלצו לסבול מהתחזקות במטבעות שלהן, מה שיוביל לפגיעה ביצוא ובצמיחה.

בינתיים, בישראל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל

שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?

המוסדיים שוחים בעודפי נזילות והחברות מנצלות את זה ומגייסות מיליארדים; כשהכסף קל הריביות הופכות נמוכות, וזה בדיוק המקום שבו מתחילות להתעורר שאלות אם לא מדובר במבוא לבועה.

תמיר חכמוף |

בתקופה האחרונה מורגשת בשוק המקומי תופעה שקשה להתעלם ממנה: גל גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים, שכולל בעיקר חברות נדל"ן, קטנות כגדולות, אשר מצליחות לגייס סכומים עצומים, ובקלות. המגמה הזו התחזקה בשבוע שעבר שנמשך גם אל תוך השבוע הנוכחי, כאשר בתוך שבוע אחד בלבד גויסו בשוק המקומי כ-6.7 מיליארד שקלים באג"ח, כשחברות הנדל"ן לבדן אחראיות על יותר מ-5 מיליארד שקל. 

לשם השוואה, מדובר בעשירית מכל מה שגויס בשוק הקונצרני במחצית הראשונה של השנה (מדובר בשבוע אחד בלבד כן?), שעמדה בעצמה על שיא של 70.5 מיליארד שקלים.

זה קורה בעיקר כי יש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. בנוסף, אחרי העליות החדות שנרשמו בשוק המניות מתחילת השנה ובמיוחד בשבועיים האחרונים, לא מעט משקיעים פרטיים בחרו לחזור לשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, וייתכן שגם להוריד קצת את רמות הסיכון שלהם. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי. זה מצטרף למגמה רחבה יותר של חזרת השקעות לישראל מצד המשקיעים הזרים, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר והיורו, ומבט מחודש על שוק האג"ח המקומי כבטוח יותר ברקע ירידת פרמיית הסיכון.

שבוע שובר שיאים

בשבוע האחרון זה בלט במיוחד בקרב חברות נדל"ן. קבוצת עזריאלי הובילה את המגמה עם הרחבה של סדרת אג"ח ט', שבה ביקשה לגייס 1.8 מיליארד שקל וזכתה לביקושים של לא פחות מ-3.4 מיליארד. ביג גייסה כמעט 580 מיליון שקל בשתי סדרות חדשות (כ"ב וכ"ג) בריביות נמוכות יחסית, סביב 2.74%-2.78% צמוד למדד כאשר קיבלה ביקוש של כ-1.4 מיליארד שקל. ישרס גייסה 550 מיליון שקל דרך סדרה י"ט, אשטרום נכנסה לתמונה עם גיוס של כחצי מיליארד שקל, ואדגר הוסיפה 220 מיליון שקל נוספים.

אבל לא רק הגדולות. גם חברות נדל"ן מניב קטנות יותר גייסו סכומים משמעותיים. נתנאל מניבים, שבשלב מסוים בשנה שעברה נסחרה בשווי של כ-60 מיליון שקל בלבד, השלימה גיוס של 220 מיליון שקל בהנפקה שזכתה לביקושים של פי שלושה מהסכום. הריבית שם עמדה על כ-3.4% צמוד למדד. קבוצת גבאי, שהנפקתה נחשבת כהכנה לכניסה רחבה יותר לשוק ההון, גייסה 150 מיליון שקל באג"ח בריבית גבוהה יחסית של 7.35%. גם חברות חדשות לגמרי, כמו ג'י טי נדל"ן של גבריאל טרבלסי, הצליחו לגייס 130 מיליון שקל בריבית של 3.4% צמוד.