הדרמה בשווקים וההשפעה על תיק ההשקעות שלנו
הדרמה בסוף השבוע אכן הייתה גדולה והירידות בשווקים הבהירו היטב כמה שהתוצאות של משאל העם בבריטניה בנוגע לחברות באיחוד האירופי הפתיעו את המשקיעים. אם ננסה לרגע ללמוד מהאירועים האחרונים, אזי ניתן לומר שהירידות האחרונות לא היו כאלו חזקות, וגם מי שטעו לכאורה לחשוב לפני שבועיים שכדאי ליצור חשיפה לפאונד ולמדדי המניות, להערכתנו, השיגו ביצועים מפתיעים.
לאחרונה כתבנו שמבחינת השווקים בריטניה כבר מחוץ לאירופה. אבל עוד לפני שהתנתקה השיחה, כבר החלו השווקים לטוס ולגלם את הישארותה של בריטניה. מדד המניות הבריטי עלה כך כל כך חזק בשבוע האחרון, עד ה-Brexit, כך שאפילו הירידה החדה ביום שישי השאירה אותו בעליה של יותר מ-3% ביחס למה שגולם בשוק לפני כעשרה ימים. חוץ מהמניות, שאר האפיקים התנהגו כמצופה, אבל גם פה, מי שניצל את התמחור הכמעט מלא של ה-Brexit, לא נפגע באופן משמעותי. הפאונד נחלש בכ-2.1% מול השקל והתשואות לעשר שנים בארצות הברית, גרמניה וישראל ירדו מעט מאוד.
המסקנה להערכתנו היא שבמצבים שבהם השוק מגיב חזק לפני אירוע מסוים שלא בטוח יתממש, כדאי ליצור פוזיציה הפוכה וליהנות מאסימטריות בפוטנציאל הרווח ביחס לסיכון.
לראייה, בין יום חמישי לפני שבועיים ליום שישי האחרון, נרשמו עליות חדות במיוחד בחבילת ה"אין Brexit" שכללה חשיפה לשוק המניות הבריטי, לפאונד ושורט על איגרות חוב ממשלתיות שנחשבות חוף מבטחים. מדד המניות הבריטי עלה ב-6.5%, שער הפאונד התחזק מול השקל ב-4.4% (כך שמי שהשקיע במדד הבריטי נהנה פעמיים), התשואות לעשר שנים בארצות הברית עלו ב-0.17 (ירידה של כ-1.5% במחיר האג"ח) והתשואות לעשר שנים בגרמניה עלו בכ-0.10 (ירידה של כ-1%).
- בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהמשקיעים ניצלו את העליות החדות בפוזיציה וסגרו את כולה או רובה לפני ההצבעה, בדיוק מאותה סיבה שנכנסו אליה – א-סמטריה ביחס בין הסיכוי לסיכון, אלא שהפעם לכיוון ההפוך. היה פה אירוע נדיר שבו משאל עם צמוד במיוחד תומחר בשווקים במניה דפרסיה כאילו התוצאות כבר וודאיות. בסיטואציה כזו, ההתנהגות הקיצונית של השווקים יצרה הזדמנויות השקעה. להערכתנו, והדוגמה שציינו ממחישה זאת בצורה הטובה ביותר, בתקופה כזו יש חשיבות מכרעת ליכולת לנצל הזדמנויות בכל העולם, מבלי להגביל את עצמנו רק לישראל.
משיציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי כבר עובדה מוגמרת, השאלה המרכזית שמונחת כעת על השולחן היא האם הירידות החדות שראינו בסוף השבוע מייצרות שוב הזדמנות קנייה או שמא עדיין מדובר בסכין נופלת.
נציין שהנתון השולי שנכנס למערכת השיקולים של המשקיעים מייצר חוסר וודאות שילווה אותנו עוד תקופה ארוכה וזה לא טוב לשווקים. כרגע נראה שהפחד הוא ששולט, וכשהוא דומיננטי אין בעיה לדמיין תרחיש אימים של אפקט דומינו שישאיר את גרמניה לבד באיחוד האירופי. אולם, צריך לזכור שתרומתה של בריטניה לתוצר העולמי הוא 4% בלבד, ועל פי הערכות היא אמורה להיפגע בכ-1% עד 1.5% תוצר. מדינות האיחוד האירופי אמורות להיפגע בכ-0.5%, כך שסך הפגיעה הצפויה בתוצר העולמי מוערכת ב- 0.2% עד 0.3%. בהחלט לא דרמה נוסח ליהמן ברדרס. הצמיחה העולמית הצפויה לשנת 2017 עומדת על כ-2.5% די דומה לקצב של השנים האחרונות.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
מעבר לכך, יציאה של מדינה מהאיחוד האירופי שהוא חלק ממטבע האירו, טומנת בחובה מחיר כלכלי כבד בהרבה מהמחיר שתשלם בריטניה. מצד אחד, מדינות עם כלכלות חלשות יחסית כמו פורטוגל, ספרד ואיטליה יאלצו לספוג עם יציאתן פיחות חד במטבע שיוריד את רמת החיים באופן חד ומידי. מצד שני, מדינות עם כלכלות חזקות יחסית יאלצו לסבול מהתחזקות במטבעות שלהן, מה שיוביל לפגיעה ביצוא ובצמיחה.
בינתיים, בישראל
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
