חדווה בר: "אנו עלולים למצוא עצמנו במצב בו מנהלים רבים יעזבו - והדבר יפגע בהתנהלות הבנקים"

המפקחת על הבנקים פרשה את משנתה לגבי הרפורמות הצפויות בשוק, והתייחסה גם לסכנות שבהגבלת שכר הבכירים
גיא ארז | (21)
נושאים בכתבה חדווה בר

הדיון סביב הגבלת שכר הבכירים נמשך, והיום הייתה זו חדווה בר, המפקחת על הבנקים,שהזהירה מגל עזיבות בקרב בכירים במערכת הבנקאות, בשל הגבלת השכם: "אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב בו מנהלים רבים, חברי הנהלה - יעזבו את המערכת הבנקאית בבת אחת. זה עשוי ליצור זעזוע ניהולי, ויביא לפגיעה בהתנהלות הבנקים. עמדת בנק ישראל - הנגידה ואני, אומרות שצריך לעשות הבחנה בין העבר לעתיד, כך שהחוק יחול רק קדימה". זאת, בעוד במערכת חוששים מפרישה נוספת של בכירים בבנקים השונים, לאחר הפרישה של מנכ"לי הפועלים ולאומי.

לפי בר, גם שר האוצר טוען שכוונת המחוקק לא הייתה לפגוע בצבירת הזכויות הללו, ולדבריה - "אני מקווה שיימצא פתרון לנושא הזה".

לגבי שוק האשראי, אמרה בר כי בישראל חברות כרטיסי האשראי דווקא יותר זולות ביחס לעולם, אך בכל זאת היא בעד הפרדת החברות מהבנקים, בעודה חוזרת שוב ושוב על מטרתה - תחרות: "המטרה היא להביא לעוד שחקנים פיננסים כדי להביא למערכת פחות ריכוזית, ויותר תחרותית - לא רק הוזלת עלויות לצרכן.  לפי בר, הרפורמה הקרובה אכן עשויה להביא לעליית מחירים בטווח הקצר.

"לא נפסול את האפשרות שחברות פרייבט אקוויטי ירכשו את חברות האשראי - ונבחן כל מקרה לגופו, בהתאם לכל קרן. בעולם קרנות כאלו כן מחזיקות חברות אשראי, אך צריך לעשות זאת בזהירות".

לשאלה שנשאלה מהקהל, ענתה בר כי העמלות בישראל, במיוחד למשקי בית - ירדו בשנים האחרונות: "גם מרווחי הריבית ברמה דומה לעולם, וכיום יש יותר תחרות. יחד עם זאת, נגביר אותה. אני מאמינה בתחרות שתביא להורדת מחירים, ולא רגולציה".

בר מסרה כי בסוף הקדנציה שלה, הייתה רוצה לראות את המערכת יותר טכנולוגית - מה שיטיב עם הבנקים ועם הצרכנים: "אני רוצה שהיא תהיה יעילה יותר, תחרותית יותר - ועם פחות חסמי כניסה".

את הדברים אמרה ב"ועידת שוק ההון" של עיתון גלובס.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    יורם 29/08/2017 09:29
    הגב לתגובה זו
    רוצה משכורת ענקית ולא מקוצצת,אז אל תקצצו.
  • 18.
    מקס פאואר 07/06/2016 16:46
    הגב לתגובה זו
    הלוו מיליארדים לטייקונים, והכסף נגוז, אין מנהלים גרועים מהם, לו היו ממנים קוף במקומם, הנזק לבנק היה קטן באופן משמעותי.
  • 17.
    אזרח מודאג 07/06/2016 15:48
    הגב לתגובה זו
    ממתי מפקחת על הבנקים מגבה את מנהלי הבנקים שאותם היא צריכה לפקח? לא יעלה על הדעת פקידה בכירה מייחצנת את הבנקים ולא אוכפת את החלטות הממשלה. חוץ מזה, לאיפה בדיוק יילכו? אני רוצה לראות את המנהל הראשון שיעשה אקזיט לחו"ל. אינני צריך עליהם, אינם מצדיקים את שכרם, וריווחי הבנקים לא נפגעו עד כה, די לדלת המסתובבת
  • 16.
    פרח בר 07/06/2016 15:19
    הגב לתגובה זו
    ואני לתומי חשבתי שנציגי השלטון אמורים לתמוך בחוקי הכנסת ובטובת האזרחים. אין סוף לציניות גם לשתות מהבאר וגם להשתין לתוכה. כל הכבוד לעשבי הבר!
  • 15.
    אור 07/06/2016 14:19
    הגב לתגובה זו
    להמשיך לעשוק את הלקוחות ???????? ולקחת משכורות עתק לא תיקחו שום דבר לקבר...
  • 14.
    צבי 07/06/2016 14:00
    הגב לתגובה זו
    שיעזבו ומהר!! החיים לא יעצרו והכל יהיה בסדר !
  • 13.
    בא 07/06/2016 13:58
    הגב לתגובה זו
    גוב מכניס אחרי שתעזוב את התפקיד הנוכחי.אני הולך לחפס את המטפחת שלי חדווה .אני אולי מתכוון לבכות בשבילך , לא יהיה לך כסף לבוטוקס יותר .צרות של עשירים מושחתים שיורדים למרתף,סליחה לגיהנום , אמיתי או לא את זה יהיה לך הזדמנות ארוכה לברר .
  • 12.
    go 07/06/2016 13:29
    הגב לתגובה זו
    "מנהלים רבים, חברי הנהלה - יעזבו את המערכת הבנקאית בבת אחת. זה עשוי ליצור זעזוע ניהולי" = הפחתת הוצאות החזירות שר האוצר טוען שכוונת המחוקק לא הייתה לפגוע בצבירת הזכויות הללו, ולדבריה - "אני מקווה שיימצא פתרון לנושא הזה". אני מקווה שלא. שידאגו קודם לעובדי שכר מינימום לזכויות מבוטחי קופות הפנסיה,מקבלי קבאות ב.לאומי -הרשימה ארוכה
  • 11.
    צעיר בגיל 30 07/06/2016 13:14
    הגב לתגובה זו
    יאללה, תפרשו בהמוניכם. אני אפילו מוכן לעזור לכם בכתיבת קו״ח...
  • בא 07/06/2016 14:01
    הגב לתגובה זו
    לארוחת ערב בתור המנה העיקרית .הם צברו המון שומנים , שם לאנשים יש בעיות אמיתיות בחיים ,
  • 10.
    מסכנים...לאן ילכוjQuery203015877730382171928_1465294256026? (ל"ת)
    חחח 07/06/2016 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שרון 07/06/2016 12:59
    הגב לתגובה זו
    אם כבר הם התורמים העיקריים להפסדים: המשכורת שלהם, הלוואות בתנאים מופלאיים למקורבים שהופכות עם הזמן לחובות אבודים.....
  • 8.
    מנהל בדימוס 07/06/2016 12:41
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לחזירות יש המון כישרונות צעירים שמחקים להזדמנות לפני 20 שנה הרווחנו דיי והותר היום זה פשוט חזירות אין מילה אחרת ,על חשבון האזרח הפשוט, פעם היינו יותר אנושיים נקודה.
  • 7.
    לונדון לא מחקה להם (ל"ת)
    שיילכו ! 07/06/2016 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בית קברות מלא באנשים שחשבו שאין להם מחליפים לא מפחדים (ל"ת)
    ציון 07/06/2016 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    co007 07/06/2016 12:22
    הגב לתגובה זו
    כול מנהל סניף ישמח לתפוס את מקומו של הבכיר הפורש. דבר אחד בטוח ,בחוץ אף אחד לא מחכה לבכירים ....שלום ולא להתראות.....:-)
  • 4.
    אומרת אחת שכבר סידרו לה עבודה בבנק אחרי שתפרוש מהפיקוח (ל"ת)
    תום 07/06/2016 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טלטל 07/06/2016 12:07
    הגב לתגובה זו
    נותן למפקידים. בחריגה ופי 2 על הלוואה והקצעת אשראי.
  • 2.
    ודרך אגב הבוטוקס עשה לך רק רע . (ל"ת)
    בא 07/06/2016 12:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בא 07/06/2016 11:59
    הגב לתגובה זו
    גלקסיה mfg6663 אם אני לא טועה , מה שחשוב שתטוסו מכאן כמה שיותר מהר , ולא , לא ניתגעגע , גם שם עושים בוטוקס ליד הבריכה כמו אצלך בבית חדווה .
  • חדווה מסכנה בנצה על תפקיד בבנק (ל"ת)
    יייח 07/06/2016 13:14
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.