תוהים האם שכר העתק של פאפא היה מוצדק? הנה התשובה

יוסי פינק | (12)
נושאים בכתבה פריגו

רק לפני מספר שבועות זעקו הכותרות בארץ - ג'ו פאפא גרף 45 מיליון שקלים בזמן שמניית פריגו איבדה 22%. אפשר היה לחשוב כאילו מדובר בלא פחות מגנב. תגובת המשקיעים להודעת ההתפטרות שלו מבהירה עד כמה הוא כנראה היה שווה כל שקל.

טרם הדיווחים הראשוניים על עזיבתו (כלומר ביום חמישי האחרון) נסחרה מניית פריגו במחיר של סביב 130 דולר, אתמול סגרה המניה ב-99 דולר. כלומר שווי השוק של פריגו נפל מכמעט 23 מיליארד דולר ל-17.4 מיליארד דולר. נכון שהיה גם את אזהרת הרווח החריפה אבל ניתן להגיד שהעזיבה של פאפא גילחה כמה מיליארדי דולרים מהשווי של פריגו, או במילים אחרות - זה מה שהמשקיעים חושבים שהוא שווה. לא ראיתי את מניית פועלים צוללת כך אחרי ההתפטרות של קינן, או לאומי אחרי ההתפטרות של צידון. אין הרבה מנהלים שכירים שיודעים לקחת חברה ולהפוך אותה למשהו ענק, לאלה שכן, צריך לשלם - ולא מעט.

פאפא הצטרף לפריגו בתיזמון כביכול בעייתי, רגע לפני המשבר הגדול של 2008. המניה נסחרה אז במחירים של סביב 16-17 דולר, פאפא הביא אותה בשיא לכמעט 200 דולר תוך פחות מעשור (פחות או יותר לקח חברה שנסחרה בשווי של 1.5 מיליארד דולר והביא אותה לשווי של מעל 20 מיליארד דולר). רגע לפני שהודיע על עזיבה, המניה נסחרה ב-130 דולר - וזה אומר תשואה נאה של כמעט 700% למשקיעים. וגם אם צריך לתקן מעט מטה את המספרים בשל אזהרת הרווח, עדיין כל משקיע היה חותם על תשואה שכזאת.

עכשיו לצד הפחות נעים, פאפא היה זה שהוביל את ההתנגדות האגרסיבית להירכשות פריגו ע"י מיילן. כחלק מניסיונות השיכנוע - פאפא הסביר שפריגו נמצאת במצב מעולה, שהמניה נסחרת בחסר והפציר במשקיעים שלא להיענות להצעת הרכש. לא עברה בקושי חצי שנה והנה פתאום מתברר שהחטיבה הגנרית מתמודדת עם תחרות קשה ונאלצת להוריד מחירים, ושההטמעה של 'אומגה' (שנרכשה ב-2014 תמורת 4.5 מיליארד דולר) הולכת ומסתבכת.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    פישרקינג 07/05/2016 23:32
    הגב לתגובה זו
    צריך ליצור את מועדון היהרים הלוזרים פפה של פריגו עם קורי של מיילן וויגודמן של טבע הייתי בונה להם אי מלאכותי ששמו מועדון שלשת הלוזרים ואומר לכל אוניה באפק שבאה אולי להצילם לבאוח מהר לפני שהם יטביעו גם אותה.
  • 10.
    ארי 27/04/2016 01:41
    הגב לתגובה זו
    מי שמאמין בפאפא. זה הזמן להיכנס לויליאנט.
  • נראה שלא לא למדת כלום, קרא שנית ת'חומר. (ל"ת)
    שועל 28/04/2016 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ציון 26/04/2016 15:01
    הגב לתגובה זו
    הכל במסגרת תיקונים פעם כלפי מטה ופעם כלפי מעלה ימים יגידו
  • 8.
    מוני 26/04/2016 13:35
    הגב לתגובה זו
    במצב מעולה,האם ידע על פאדיחת הדו'ח שבדרך???
  • 7.
    אף אחד לא שווה 45 מיליון שקל, א ף א ח ד!!! (ל"ת)
    אחד 26/04/2016 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הוכחה-פאפא ל א שווה-ואף אחד לא שווה שכר גבוה (ל"ת)
    יוסי פינק-חסר הבנה 26/04/2016 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חוני המעגל 26/04/2016 12:10
    הגב לתגובה זו
    נא לרשום המנייה על שולחן הקניות ,יעשה רק טוב סבלנות.
  • 4.
    פאפא לא שווה!דחה הצעה178$ נזק למשקיעים (ל"ת)
    hary 26/04/2016 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנוול אמיתי 26/04/2016 11:50
    הגב לתגובה זו
    אם פריגו לא מוציאים שפן מהכובע, חבל להם על הזמן מהתביעות שיבואו, פאפא שימש סוכן זר בפריגו, מינוי בווליינט זה לא מהיום למחר, פירסון הופרש כבר לפני חצי שנה עלק בעיות רפואיות.עדיף פריגו בליי פאפא גם בשביל 10%, העיקר שכרגע נהפכה ליעד השתלטות זול ובלי פאפא שיעצור את זה
  • 2.
    המסקנה הפוכה!! 26/04/2016 11:49
    הגב לתגובה זו
    הוא דרדר את החברה לתהום וקפץ מהעגלה ברגע האחרון כשהשלל בידו...
  • 1.
    יץס 26/04/2016 11:00
    הגב לתגובה זו
    זה מראה הפוך - עד כמה לא מוצדק שכרו של פאפא. הוא לא הרים את החברה לבדו, ומצד שני למרות שקיבל שכר עצום בכל קנה מידה, בעט בחברה בעיתוי קריטי לחברה, התעלם מפנייתו למשקיעים לא למכור את פריגו ומכל הבטחותיו. זה מראה ששכר כזה מעוות כל אדם ומשחית אותו.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).