גרף

ג'י.פי מורגן מאותת על 4 גורמי סיכון לשווקים - שימו לב

מדצמבר 2014 מדד הדאו ג'ונס אופיין במסחר תנודתי בטווח ה-17,500 נקודות ועד 18,321 בשיא
גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה ג'יי פי מורגן

הרבה פעילים בשוק ההון יעידו כי השווקים הרבה יותר תנודתיים מבעבר, ולאחר אוגוסט האדום של 2015 ופתיחת השנה הגרועה מזה שנים - קשה להתוכח איתם. כך למשל, מדצמבר 2014 מדד הדאו ג'ונס החלט להאט את מסע העליות שהחל באוקטובר 2010, ואופיין במסחר תנודתי בטווח ה-17,500 נקודות ועד 18,321 בשיא (מאי 2015). מאז ועד היום הדאו ג'ונס נסחר בטווח הזה לא לפני שנגע באיזור ה-15,500 נקודות באמצע פברואר. מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, התייחס במכתב למשקיעים לתנודתיות בשווקים ואמר כי היא כאן כדי להישאר.

"מצב הנזילות בשווקים הורע, ואנו עדים לתנודתיות גבוהה ועיוות בחלק מהשווקים. בשנה-שנתיים האחרונות נוכחנו לראות תנודיות חזקה בשוק המניות והמטבעות. כמו כן ראינו תנודתיות גבוהה מהרגיל בשוק האשראי העולמי. הסימנים הללו מעידים בדרך כלל על נזילות נמוכה. החדשות הטובות הן שהמערכת יודעת איך להתמודדת עם התנודתיות הזו. החדשות הרעות הן שאנחנו לא בדיוק יודעים מה הן הסיבות לתנודתיות הזו", כתב דיימון, והעלה את האפשרות כי אולי הדבר טמון בירידה של מספר העושי שוק בשווקים בעולם כולו.

דיימון מנה סיבות נוספות אפשריות לתנודתיות החזקה בהן גודל קטן יותר של עסקאות ותקנות רגולטוריות מכבידות. "אפשר להתווכח שתנודתיות גבוהה ונזילות נמוכה לא בהכרח דבר רע", הוסיף דיימון. "אולי היתה לנו בעבר נזילות גבוהה באופן מלאכותי, אך אנו חווים חזרה לרמה נורמלית". בכל אופן, דבר אחד דיימון הבהיר באופן ברור: "הנזילות הנמוכה והתנודתיות הגבוהה - הן כאן כדי להישאר".

בנוגע לכלכלה האמריקאית דיימון הביעה אופטימיות זהירה אך העלה את הבעייתיות לטווח הארוך. "הרבה פעמים דיברנו על הכלכלה האמריקאית בחיוב ועל הגמישות שלה. היום, הכלכלה האמריקאית מתחזקת, והמצב הרבה יותר טוב מזה שאנו שומעים בשיח הפוליטי. אבל יש לנו בעיות רציניות שאליהן צריך להתייחס - גם לכלכלה האמריקאית אין זכות אלוהית על ההצלחה".

בתוך כך, ג'י.פי מורגן פרסם למשקיעים 4 גורמים מהם צריך להיזהר בימים אלה:

1. האטה בצריכה בארה"ב ואירופה ועליית אינפלציית הליבה בארה"ב.

2. חוסר ודאות לקראת האפשרות ליציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי.

3. ירידה של פוטנציאל ההחזר מהשקעות מסורתיות (כמו אג"ח).

4. ניתוק שוקי ההון מביצועי הכלכלה כאשר המדדים העיקריים בארה"ב ובאירופה מגיבים באופן לא פרופורציונלי לנתוני מאקרו למיניהם.

מדד דאו ג'ונס מדצמבר 2014:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה לא הדאו ג׳ונס!!!! (ל"ת)
    בולי 07/04/2016 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורן 07/04/2016 13:07
    הגב לתגובה זו
    שניהם אנטי קפיטליסטים
  • 1.
    משקיף 07/04/2016 11:16
    הגב לתגובה זו
    אם יש מישהו שמבין, זה הוא.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.