הנפילות בשוקי המניות מביאות את הציבור להמשיך ולצאת משוק ההון - פדה 1.4 מיליארד בשבוע החולף
בשבוע החולף צלל מדד המעו"ף בכמעט 5%, והציבור ללא ספק בלחץ ןממשיך לצמצם את החשיפה שלו לשוק ההון באופן מהותי. מעבר לירידה במחירי הנפט והחששות מפני האטה חריפה בסין - הגורם המרכזי לירידות בשבוע החולף היה החששות לגבי הבנקים באירופה. כל אלו, יחד עם החשש להמשך המגמה השלילית, מביאים את הציבור הישראלי להמשיך לצמצם את חשיפתו לשוק ההון, גם באפיקים הסולידיים יותר: פדיונות של לא פחות מ-1.4 מיליארד שקל נרשמו בשבוע החולף, כשדווקא בקרנות אג"ח כללי (להן רכיב מניות קטן יחסית), קצב הפדיונות הינו הגדול ביותר, ועומד על כ-880 מיליון שקל.
בחלוקה פנימית, תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה בשבוע החולף פדיונות של כ-1.4 מיליארד שקל, המתחלקים לפדיונות של כ-110 מיליון בקרנות הכספיות, כ-1.18 מיליארד בקרנות המנוהלות וכ-220 מיליון בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
כאמור, קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית (קרנות 10/90לדוגמא) המשיכו גם בשבוע החולף במגמת הפדיונות עם עלייה חדה מאוד בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש, מקרנות אג"ח כללי נפדו כ-1.1 מיליארד שקל. מדובר כידוע ברכיב מסוכן פחות מהרכיבים המנייתיים, אך ירידות השערים בגזרה זו, שמאופיינת במשקיעים שונאי סיכון, מביאים אותם לצאת מהשוק.
נציין כי גם קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע פדיונות, בסכום של כ-40 מיליון שקל. מדובר בשינוי כיוון בהשוואה לשבוע הקודם בו הן רשמו גיוסים של כ-15 מיליון.
ירידות השערים בשיעור של עד 5.5% במדדי המניות בישראל הביאו לפדיונות של 210 מיליון שקל בשבוע החולף בקרנות המנייתיות, והציבור מפנה את כספו לקרנות השקליות, שהכפילו פי שניים את קצב הגיוסים שלהן: 240 מיליון בשבוע, וגיוס של 360 מיליון מתחילת החודש.
- 1.משה - חיפה 14/02/2016 13:04הגב לתגובה זוהסבלנות תמיד השתלמה.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
