לא תאמינו בכמה מעריכים בקרדיט סוויס את הנזק לפולקסווגן
בנק ההשקעות השוויצרי קרדיט סוויס לקח על עצמו את המשימה לעריך את כמות הנזק בפרשת זיהום האוויר של פולקסווגן והתוצאות פשוט מפחידות עבור המשקיעים. בבנק מעריכים כי במקרה הגרוע ביותר, קונצרן הרכב הגרמני יאלץ להוציא מן הכיס סכום עתק של 78 מיליארד אירו (או 87 מיליארד דולר) עבור הטיפול בפרשה. על פי יצרנית הרכבים הגרמנית, כ-11 מיליון רכבים מעורבים בפרשה - יותר מסך כל הרכבים שהחברה מוכרת בשנה אחת.
רק בכדי לסבר את האוזן ב-2010 הסתבך תאגיד הנפט הענק 'BP' באסון הסביבתי הגדול בהיסטוריה - דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ועל פי קרדיט סוויס הסכום אותו יצטרכו לשלם בפולקסווגן יהיה גדול ב-60% ממה ששילמה בזמנו BP.
"השוק לא מעריך את האפקטים השליליים על החברה במלואן, גם ההוצאות על הריקול והקנסות על החברה עוד לא ברורים" מסבירים האנליסטים בקרדיט סוויס.
כזכור, החברה הגרמנית הודיעה כבר כי היא מקצה סכום של 6.5 מיליארד אירו בכדי לטפל בסקנדל, אך בבנק השוויצרי מעריכים כי גם בתרחיש "האופטימי" עבור החברה ההוצאות יעמדו על כ-23 מיליארד אירו - כלומר פי 3.5 ממה שפולקסווגן הקצתה.
עוד נציין כי על פי הדוחות הכספיים של החברה, יש בקופת החברה 21.5 מיליארד אירו ועדיין נראה כי צפוי לחץ עצום על מאזן החברה כאשר אם התחזית הפסימית של קרדיט סוויס תתממש אזי מדובר בסכום שהוא שווה ערך לרווח הנקי של החברה בשנה שעברה - כפול 7.
- הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.משה 04/10/2015 18:09הגב לתגובה זוולא רק בענף הרכבהקפיטליזם החזירי מביא אנשים לשגעון של במע כסף ורווחים.
- 4.שי 04/10/2015 06:24הגב לתגובה זותפסו אותם ברמאות זה כמו חברות הסלולר אצלנו...אצלנו עוד היו שוכחים אבל לא באמריקה.
- 3.חברה גמורה (ל"ת)יותר פיצויים מהנאצים 03/10/2015 21:30הגב לתגובה זו
- 2.[email protected] 03/10/2015 12:51הגב לתגובה זואין אירוע שיותר מתאים מזה למושג "אחריות הנהלה". היו"ר (ועוד כמה) צריכים ללכת לכלא, ההנהלה כולה צריכה להתחלף, על ההנהלה החדשה לבנות החברה מחדש. הלקוחות - לתבוע פיצויים, ו הציבור - להגדיר רגליו מהחברה.
- 1.זכריה שנער 03/10/2015 11:08הגב לתגובה זוזה מה שקורה לאיגוד/חברה שצמחה הגדולה בעולם אשר המנהלים שאין כוחות אשר יעצרו אותה בצמיחה יצר הגדלות של מנהליה העביר אותם על דעתם מה חשבו שזה לא יתגלה עליהם להישפט בכל חומרת הדין שתשמש כדוגומא לשאר החברות אשר מנסים להונות את הציבור . הם הרסו תדמית ליכולת והטיב של המוצרים הגרמניים לדורות הידועים בעולם.
- שמזלזלת בצרכנים! 03/10/2015 19:17הגב לתגובה זויצרני הרכב בטוחים שהפראיירים שקונים את תוצרתם הם אידיוטים מושלמים וניתןלמכור להם כל זבל בצרוף של פרסומת צבע יפה ושמות מפוצצים.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
