קרנות הנאמנות בחודש יולי: גיוסים של 343 מיליון שקלים באפיק המנייתי

המשך המגמה: הציבור מגדיל את חשיפתו למניות, ויוצא מהאג"ח ומהאפיק השקלי

גיא ארז | (3)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

הציבור יוצא מהאג"ח - ונכנס למניות. כך ניתן לקבוע לפי תנועות הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות, שנקבעו בעזרת אומדנים והערכות ע"י כלכלני 'מיטב דש'. נראה כי המגמה החלה כבר לפני שבועיים, עם התמתנות היציאה מהבורסה, והגידול בכניסת הציבור לקרנות מנייתיות.

בסיכום חודש יולי גייסו הקרנות המנייתיות סכום של כ-343 מיליון שקל (לעומת פדיונות של כרבע מיליארד שקל בחודש הקודם) מתחילת השנה גייסו הקרנות המנייתיות כ-2.8 מיליארד שקל. זאת, לעומת 3.5 מיליארד שקל בשנת 2014 כולה.

מן העבר השני, מקרנות האג"ח השקליות נפדו כ-225 מיליון שקל, ומקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד נפדו יותר מ-1.5 מיליארד שקל - זאת במהלך חודש יולי. תעשיית הקרנות כולה חוותה פדיון חודשי שלישי ברציפות, המסתכם ב-2.4 מיליארד שקל.

נראה כי המשקיעים לא התרשמו מעליות השערים באגרות החוב הממשלתיות, מה שהתבטא בהמשך הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה הנאמדים החודש, בפדיון הגבוה ביותר מבין כל האפיקים.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, (קרנות 10/90 וכו'), גייסו החודש סכום זעיר של כ-10 מיליון ₪, לעומת פדיונות כבדים של 2.8 מיליארד שקל בחודש הקודם.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש עליות נאות: מדדי התל-בונד סיכמו את חודש יולי עם תשואה חיובית של עד כ-1.6%, והמדד הקונצרני כללי עלה ב-1.5%. בעקבות העליות שנרשמו באפיק החודש, קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש גיוסים לראשונה מאז חודש מאי 2014 הנעמדים בכ-230 מיליון שקל. עם זאת, מתחילת השנה הן עדיין נמצאות בצד הפדיונות עם כ-2.2 מיליארד שקל.

נזכיר כי במדדי המניות נרשמו בחודש יולי עליות שערים, כשמדדי ת"א 25 ות"א 100 רשמו תשואה של עד כ-4.25%, ומדד ת"א 75 עלה ב-3.7%.

נראה כי בעקבות העליות שנרשמו החודש במדדי המניות ואגרות החוב גדל תיאבונם של המשקיעים לסיכון, והם פשוט נוטשים את האפיק השקלי: בחודש יולי נפדו כ-1.2 מיליארד שקל מאפיק זה. הפדיונות מתחלקים ל-960 מיליון שקל מהקרנות הכספיות וכ-230 מיליון שקל מהקרנות השקליות.   

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מוזר 02/08/2015 16:14
    הגב לתגובה זו
    חוץ מטבע כמובן הכל מתרסק.
  • 2.
    הציבור הוא עדר. במקרה הוא דוהר צפונה ובמקרה דרומה (ל"ת)
    שי 02/08/2015 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 02/08/2015 15:36
    הגב לתגובה זו
    למסחר בשוק תנודתי צריך כישורים שאין לציבור.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.