שכר המינימום נטו באוסטרליה: 37 שקל לשעה - הגבוה ב-OECD, היכן ישראל?

באוסטרליה מספיק לעבוד 6 שעות בשבוע כדי לחצות את קו העוני, לעומת כ-70 שעות בצ'כיה - כנסו לנתונים
לירן סהר | (7)

שווה להיות אוסטרלי – לפי דו"ח של ה-OECD שכר המינימום במדינה העשירה עמד ב-2013 על 9.54 דולר אמריקני לשעה (36.75 שקל), והיה הגבוה ביותר מבין כלל המדינות בארגון.   הדו"ח דירג 27 מדינות שקיים בהן חוק שכר מינימום – מדובר בשכר נטו לאחר הפחתות מיסים, מותאם לכוח הקנייה בכל מדינה (PPP). "האוסטרלים משתכרים שכר מינימום גבוה והם נהנים מעול מיסים נמוך", אמר הרוויג אימרוול, עורך הדו"ח. "האוסטרלים מבינים את החשיבות של הטלת מס נמוך על משתכרי שכר מינימום". בארצות הברית שכר המינימום עומד על 6.26 דולר נטו לשעה - נתון המציב אותה במקום ה-11.   לפי הדו"ח, מספיק למפרנס יחיד עם שני ילדים לעבוד 6 שעות בשבוע כדי לעבור את קו העוני (ולזכות בהבטחת הכנסה מהמדינה), זאת לעומת 50 שעות בארצות הברית ו-70 שעות בצ'כיה, הנמצאת במקום האחרון.   ומה המצב בישראל? שכר המינימום בישראל, העומד על 23.2 שקל נטו לשעה (כ-6 דולר), מציב אותה במקום ה-16 מתוך 27, אך אל תיתנו לנתון זה לבלבל אתכם, ישראל מדורגת בפועל במקום נמוך משמעותית בהתחשב בכך שפינלנד, שבדיה, נורבגיה דנמרק, איסלנד, אוסטריה, שוויץ ואיטליה לא הוכנסו לדירוג בגלל שאין בהן חוק שכר מינימום. כדי לחצות את קו העוני על המפרנס הישראלי הבודד לעבוד 28 שעות בשבוע.   במקום השני מדורגת לוקסמבורג עם שכר מינימום של 9.24 דולר, ואחריה מדורגות: בלגיה (8.57 דולר), אירלנד (8.46 דולר), צרפת (8.24 דולר), הולנד (8.2 דולר), ניו זילנד (7.55 דולר), גרמניה (7.19 דולר), קנדה (7.18 דולר) ובריטניה (7.06 דולר).   במקומות האחרונים נמצאות מקסיקו עם שכר שעתי של כ-4.3 דולר (במקסיקו סיטי), לטביה, צ'ילה, אסטוניה והונגריה.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עובד לא מיומן 20/05/2015 00:25
    הגב לתגובה זו
    רשמתם בכתבה שהשכר בארץ 23.2 שח לשעה, זה לא נכון
  • 5.
    דניאל 19/05/2015 17:32
    הגב לתגובה זו
    כך שהמיקום שלה בדירוג כביכול נמוך יותר? מישהו כאן התבלבל ומסרב להסתכל במציאות בה המדינות שאין בהן שכר מינימום כלל הן בעלות רמת החיים הגבוהה ביותר. פינלנד, שבדיה, נורבגיה דנמרק, איסלנד, אוסטריה, שוויץ ואיטליה.
  • 4.
    שזה 52 ש"ח לשעה 19/05/2015 16:23
    הגב לתגובה זו
    מדובר בדולר אוסטרלי לשעה. יותר מפי 2 מבארץ. שכר ממוצע שם הוא 23,500 לחודש !!!!
  • לירן 19/05/2015 17:16
    הגב לתגובה זו
    שכר הברוטו גבוה יותר
  • 3.
    אצלנו מרויחים יותר בבורסה (ל"ת)
    אמיר 19/05/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה זה משנה, העיקר שהבורסה עולה יותר מאוסטרליה (ל"ת)
    ירון 19/05/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זאב 19/05/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
    בכל אחד מהמדינות האלו.וכמה פיצויים צריך לשלם כשאתה מפטר עובד, כי הוא בינוני, ויש לך מישהו אחר טוב יותר.וכמה ימי חופשה משלמים בכל אחד מהמדינות האלו.וכמה ימי מחלה יש בכל אחד מהמדינות האלה.ותחזרו עם התוצאות .. די!!!!נמאס לבכות כל היום כמה פחות משלמים פה.תהיו פעם עצמאיים ואז תבכו יותר מהעובדים, רק לא יהיה מי שיקשיב לכם.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

קריפטו
צילום: freepik

העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס

רשות המסים והמשטרה חוקרים את טימור ברטוב בחשד שביצע עסקאות בהיקפים גדולים בזירות מסחר בינלאומיות בשנים 2018–2024 בלי לדווח; בביתו נמצאו מסמכים, חומרי מחשב וארנקים קרים, והוא שוחרר בתנאים מגבילים

מנדי הניג |

בית משפט השלום בראשון לציון שחרר בתנאים מגבילים את טימור ברטוב, עוסק עצמאי בתחום תיווך שירותים פיננסיים, שנחקר בחשד שבמשך שנים העלים הכנסות משמעותיות שהפיק מפעילות בזירות מסחר למטבעות קריפטוגרפיים. החקירה, שנוהלה על ידי יחידת פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים בשיתוף היחידה לאכיפה כלכלית בלהב 433, נפתחה אחרי קבלת מידע מודיעיני לפיו ברטוב פעל באופן שיטתי בזירות מסחר בינלאומיות, תוך ניהול עסקאות בהיקפים גבוהים וללא דיווח כחוק לרשויות.

לפי החשד, בין השנים 2018 ל-2024 עסק ברטוב במכירות ובהמרות של מטבעות וירטואליים, כשסך הפעילות הגיע למיליוני שקלים. אף על פי כן, בדוחות השנתיים שהגיש בשנים 2021 עד 2023 הצהיר כי אין לו הכנסות ורווחים ממימוש מטבעות דיגיטליים. בנוסף, בהצהרת ההון שנדרש להגיש ליום 31 בדצמבר 2021, לא ציין כי הוא מחזיק במטבעות קריפטוגרפיים, למרות החשד כי החזקות אלו היו קיימות. לטענת רשויות האכיפה, מדובר בשורת הצהרות כוזבות שנועדו להסתיר את היקף פעילותו ואת רווחיו מהעין הציבורית והרגולטורית.

החקירה, שהחלה בצורה סמויה, עברה למישור גלוי עם עיכובו של ברטוב בידי בלשי היאל"כ. בחיפוש שבוצע בביתו נמצאו מסמכים, חומרי מחשב ו"ארנקים קרים" (התקנים פיזיים לאחסון מאובטח של מטבעות דיגיטליים) שלטענת הרשויות שייכים לו. במסגרת החקירה נגבו עדויות ונאספו ראיות נוספות, שלפי רשות המסים מחזקות את התמונה הראייתית כנגדו. בשלב זה הוטלו עליו מגבלות שונות, והחקירה נמשכת.

ברשות המסים ובמשטרה מציינים כי מדובר בחלק ממאבק מתמשך בתופעת העלמות המס בשוק הקריפטו תחום שצומח בקצב מהיר ומציב אתגרים ייחודיים לרגולטורים ולאכיפת החוק. המטבעות הדיגיטליים, מתוקף היותם מבוזרים ואנונימיים מאפשרים לבצע עסקאות חוצות-גבולות בלי להשאיר תמיד עקבות ישירות במערכת הבנקאית. המצב הזה מחייב את הרשויות לפתח שיטות חקירה מתקדמות, לשתף פעולה עם גופי אכיפה בינלאומיים ולהשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור כספים ומעקב אחר עסקאות.