התראיינתם למקום עבודה ולא קיבלתם תשובה? זה הקנס שהמעסיק ישלם
קנס רבים ממחפשי העבודה מוזמנים לעשרות ראיונות עבודה ולמבחנים מטעם מעסיקים אך במקרים רבים הם לא מקבלים כל תשובה ייזומה מטעם המעסיק לגבי הליך המיון והקליטה במשרה המדוברת.
בהתאם לתיקון לחוק הודעה לעובד, בסוף חודש ינואר 2015 התמונה עומדת להשתנות לטובת דורשי העבודה. עד היום לא הייתה חובה חוקית על המעסיק למסור למועמד לעבודה הודעה על תוצאות הליך המיון לעבודה, כתוצאה מכך דורשי העבודה מצאו עצמם ממתינים תקופות ממושכות בחוסר ודאות מבלי לדעת מה כוונת המעביד הפוטנציאלי לגבי המשך הליך הקליטה. המעסיקים מצידם, בעיקר בחברות לא גדולות שבהן אין מחלקת משאבי אנוש מסודרת , לא טרחו להודיע למועמדים שהשתתפו בתהליכי המיון שהמשרה אויישה.
כתבה נוספת בנושא:
על פי התיקון לחוק, החל מסוף ינואר 2015 כל מועמד שהשתתף בהליך מיון (ראיון או בחינה) חייב לקבל הודעה בכתב מהמעסיק הפוטנציאלי (בדואר או באימייל). אם נבחר מועמד אחר, אז על המעסיק יהיה להודיע תוך שבועיים מהיום שבו המועמד האחר התקבל לאותה משרה. אם התהליך אורך פרק זמן ממושך אז המעסיק יהיה חייב לתת הודעה על התקדמות הליכי הקליטה לפחות אחת לחודשיים מיום שההליך התחיל. הוראות הנ"ל אינן חלות על מעסיק של עד 25 עובדים, מעסיק בענף ההסעדה או משרה ארעית (עד 30 יום).
קנסות כספיים ממשרד הכלכלה ובעתיד עילת תביעה מצד מועמדים
עו"ד שלמה בכור, מומחה בדיני עבודה, מסביר כי "מעסיק שיפר את החובה עלול לקבל קנסות כספיים ממשרד הכלכלה ובעתיד זה יכול להוות עילה לתביעות ישירות מצד המועמדים. אמנם מחד, מדובר בהרחבה נוספת של החובות המוטלות על המעסיקים, ואולם יש בכך מן ההיגיון על מנת שלא ליצור מצב שבו מועמד לעבודה נמצא בחוסר ודאות כאשר ישנם לא מעט מעבידים אשר עוד טרם התיקון לחוק, נהגו למסור למועמדים לעבודה הודעה בכתב בעניין דחיית מועמדותם".
- גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
- הקנסות מזנקים: רכיבה ללא לוחית זיהוי על קורקינטים ואופניים חשמליים תעלה 500 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי בכור, מדובר הן בעבירה פלילית החושפת את המעביד לסנקציה עונשית (קנס על פי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין) או מינהלית, והן בעבירה לעניין החוק להגברת האכיפה המאפשר הטלת עיצום כספי בסכום של 20 אלף שקל במקרה של הפרת הוראות החוק או כפול מזה אם מדובר בהפרה חוזרת.
- 14.רון 20/01/2015 15:22הגב לתגובה זוולא ימתינו שנבין שלא התקבלנו !
- 13.ג'ימבורי 19/01/2015 15:58הגב לתגובה זואם התראיינתי לפני חודשיים ולא קיבלתי תשובה, האם בסוף החודש אוכל לתבוע אותם?
- 12.כנסו תבינו 19/01/2015 15:50הגב לתגובה זואפילו לא שקל אחד ייגבה אם המועמד לא ייקבל תשובה, זה הכל איומי סרק. ולבכיין ששאל מה לגבי מועמד שלא הגיע? אז תברר עם המועמד מראש את מירב השאלות, ואם החלטת לראותו ולראינו תשלם לו גם שעת שכר אחת, המעסיקים משפילים את המועמדים, הופכים אותם למריונטות חסרי תקווה מותחים אותם עד לדקה האחרונה שלעיתים זה חודשים של המתנה ובסוף בכלל מכרז תפור. אז הגיע הזמן למהפכה בתחום
- 11.דורון 19/01/2015 09:15הגב לתגובה זו70% מהמועמדים שמוזמנים לראיון עבודה, לא מגיעים ואפילו לא טורחים להודיע. מי אחראי על הזמן של המראיין?? מי ישלם על זה?? חברי כנסת דפוקים!!! לסגור את העסק שהמדינה תשלם דמי אבטלה!!
- טל 19/01/2015 12:14הגב לתגובה זוחוץ מלראיון אנשים.. תכתוב תגובה לעניין ולא תגובה של ילד בן 14.
- 10.מי יקבל את הכסף (ל"ת)אלי 19/01/2015 07:28הגב לתגובה זו
- 9.שכחתם לציין מי שר הכלכלה :) (ל"ת)גלעד 19/01/2015 01:08הגב לתגובה זו
- 8.מציאותי 18/01/2015 22:40הגב לתגובה זוזכותו של מעביד גם לא להחליט וגם לא להודיע. מה זו ההתערבות הזאת? לכל דבר ח"כים משועממים רודפי פרסום ממציאים חוקים מיותרים. הרי אף אחד לא מונע מהעובד להתראיין ל 10 מקומות ולהחליט שהוא הולך לאחד מה 10 בלי להודיע למקומות האחרים שאולי ממתינים לו. אם זה לא הדדי זה חוק לא הוגן. אם זה היה הדדי זה היה סתם חוק מיותר.
- 7.לעשות כל מאמץ שאף אחד לא ירצה להיות מעסיק בארץ (ל"ת)חטאוט 18/01/2015 21:27הגב לתגובה זו
- 6.מובטל 18/01/2015 21:10הגב לתגובה זוכמו פיצויי פיטורים לדוגמא אפשר יהיה אפילו להתפרנס מזה :-)
- 5.מוריס 18/01/2015 19:38הגב לתגובה זוחקיקה מצוינת אבל יש עוד בעיה אנשים שולחים קורות חיים למקום עבודה ולא מקבלים תשובה
- 4.דורון 18/01/2015 17:42הגב לתגובה זונתקלתי בעבר לא אחת בחברות שפשוט לא מודיעות למועמד בצורה רשמית כי הוחלט לדחותו. קרה לי מקרה כזה באחת החברות, שגם לאחר שדיברתי עם מנהלת כח האדם, לא טרחו לחזור אלי עם תשובה. שנה לאחר מכן, הופניתי לאותה חברה שוב על ידי חברת השמה, ובתחילה נקבע לי מועד לראיון. יום לאחר מכן, חזרו אלי וביטלו את הראיון בינתיים עד לבירור המצב, ושוב לא חזרו אלי יותר. מובן שגם בלי הודעה רשמית הבנתי שהם לא מעונינים בי. במקביל, ברור לי שאני שם פס על אותה חברה בעתיד ולא אנסה ליצור איתם כל מגע. אגב, רוב החברות נוהגות בהגינות ודואגות שהמועמד יקבל תשובה במקרה של דחיה. לדעתי, התנהגות כשלהם היא פסולה ומזלזלת במועמדים, ואני שמח שהחוק החדש יחייב את החברות להחזיר תשובה למועמדים שהחליטו לדחותם. מה שלא הולך בהתנהגות נאותה, ילך בכוח.
- 3.עושק המעסיקים 18/01/2015 17:23הגב לתגובה זוממילא החוק לטובתם וכל מיני חובות הזויות מושתות על המעסיקים כשאפשר לדפוק עובדים-דפוק
- 2.כלנעוד המעומד לא ״יוויח״ ישירות- לא יהיו תביעות... (ל"ת)אלי 18/01/2015 17:18הגב לתגובה זו
- 1.המלש 18/01/2015 16:13הגב לתגובה זוממש מצויין. העובדים המחפשים עבודה ומתראיינים זכאים לתשובות. מקווה שהקנס יהיה עם שיניים.
- יוסי 18/01/2015 23:14הגב לתגובה זולא נמאס לקנוס את המעסיקים אפשר פחות לאיים גם אנחנו בני אדם
- טל 19/01/2015 12:17אז שיקנסו למעסיקים כאלה את הצורה! ושיפסיקו לזרוק על מועמדים ולהתייחס אליהם כמו למכונות!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
