אלישע ינאי: "הדולר חייב להיות באזור ה-3.8 שקלים" - איך מגיעים לשם?

אחרי מהלך עליות חד של הדולר האמריקני, נרשמת היום (ה') עצירה במומנטום עם ירידה של 0.3% כשהדולר נסחר הבוקר סביב 3.56 שקלים. בכל זאת, מדובר עדיין בעלייה של 4.5% תוך חודש וחצי במהלכה הדולר הוסיף למעשה כמעט 16 אג' לערכו.

ברור שלמרות הצעדים התומכים של בנק ישראל שרכש דולרים וכמובן 2 הורדות הריבית הרצופות, חלק משמעותי מהמומנטום הזה נבע כתוצאה מהפגיעה בצמיחה המקומית, המבצע בעזה וגורמים חיצוניים. אם חשבנו שהיצואנים שסבלו מאוד מהדולר הנמוך יכולים כבר להרים את הראש, אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, מצנן את ההתלהבות. בשיחה ל-Bizportal על המהלך האחרון אמר "הדולר הוא לחלוטין לא ריאלי וצריך להיות לפחות 3.8 שקלים ומעלה."

"יש הרבה סיבות להתחזקות השקל, אבל ברור שהסיבה העיקרית היא שיש לנו עודף במאזן השוטף, כלומר הרבה יותר דולרים נכסים מאשר יוצאים. ההפרשים נובעים בעיקר מההייטק שתמך והביא לעודף הזה. במצב הזה כולנו מתכוננים גם להגעתו של הגז - והגז ייתן לנו בין 2-5 מיליארד דולר נוספים בשנה, שזה יפה, אבל זה זוטות לעומת הכנסות שנתיות של 25 מיליארד דולר מההייטק."

"המדינה כבר הבינה שאת הגז צריך להגדיר כ'קרן עושר'. המשמעות האופרטיבית של קרן כזו היא נטרול ההשפעה של העודף הדולרי. למעשה גם ההייטק הוא 'קרן עושר'. לא כולו, אבל לפחות צריך לנטרל כ-5 מיליארד דולר בשנה ולהגדיר אותם, כמו שסינגפור עושה למשל, כקרן עושר. אם נעשה את זה לא ייווצר ההפרש הזה בין הדולרים הנכנסים ליוצאים שגורם להתחזקות השקל."

ינאי מחדד את הנקודה הזו כשהוא מסביר כי "ברגע זה אנחנו נמצאים בפרדוקס מתמשך. מצד אחד, הסיבה לצמיחה שלנו הייתה ההייטק, אבל מצד שני התוצאה של זה הייתה התחזקות השקל וזה מרסן את ההייטק. למה? כי זה מעלה את עלות השכר של עובדי ההייטק הישראלים לעומת חו"ל והופך אותם לפחות משתלמים."

"חייבים לקבוע שער ריצפה"

"למעשה, החסם העיקרי לייצוא שלנו הוא השקל-דולר. נכון שזה יגרום לייקור מסוים של המחירים, אבל כשהמחסום הזה יירד ע"י הגדרת כ-5 מיליארד דולר מהייצוא שלנו כ'קרן עושר', הצמיחה תמשיך לעוף קדימה."

ינאי מציין שוב את הדוגמא הסינגפורית "שאצלה אין גז ונפט, אבל הייצוא שלה אדיר וגודל 'קרן העושר' הוא כמעט כגודל התל"ג שלה, בערך 300 מיליארד דולר. ככה שאם אצלנו נוצר 'הר של דולרים' בגודל של 80-90 מיליארד דולר לא צריך להתרגש מזה. ברגע שנגדיר כ-10% מהייצוא כ'קרן עושר' זה יאפס את המאזן הדולרי ויתמוך בהמשך צמיחת הייצוא."

על הצעדים האחרונים של בנק ישראל הוא אומר: "הנגידה עשתה דבר מאוד חיובי. אני חושב שהיא ואנשיה וגם האוצר ואנשיו מבינים את העניין. צעדי הריבית הם בכיוון הנכון, כמו גם ההתערבויות ברכישות המט"ח. לדעתי חייבים לקבוע שער ריצפה, כי יש בעיה כבדה בנושא של השקעות מוסדיים והגידור שלהם. הדולר חייב להיות באזור 3.8 שקלים. זו נקודת האיזון."