בריחה מהבורסה: פידיונות עתק מתחילת השבוע בקרנות - 1.7 מיליארד שקלים
למרות עליות השערים הנאות שנרשמות היום בבורסה בתל אביב, הציבור ממשיך למכור ני"ע והדבר בא לידי ביטוי בפדיונות הגדולים בקרנות הנאמנות. על פי הערכות, היקף הפידיונות היומי מהקרנות המסורתיות עומד היום על כ-500 מיליון שקל ומתחילת השבוע הסתכמו הפידיונות בכ-1.7 מיליארד שקל. מרבית הפדיונות הינם מקרנות האג"ח (קונצרני, כללי ומדינה).
למרות הפידיונות הכבדים היום בתעשיית הקרנות, נראה כי ישנה ירידה משמעותית לעומת אתמול (ג') - היום הראשון של מבצע 'צוק איתן'. על פי הערכות, הציבור משך אתמול כ-900 מיליון שקל מקרנות הנאמנות ונראה שהיום הלחץ מתון יותר.
בשני ימי המסחר הראשונים של השבוע, כאשר רק החלה המתיחות מול החמאס, היקף הפידיונות היה נמוך יותר משמעותית. ביום ראשון ניפדו 72 מיליון שקל ובשני ההיקף עלה ל-260 מיליון שקל.
קרנות הנאמנות הם האפיקים שמהם הציבור בורח בעת משבר בשווקים. משיכת הכספים מתעשיית הקרנות מאלצת את מנהלי הקרנות לפעול במהירות ולמכור איגרות חוב ומניות על מנת לשלם למשקיעים את הכסף בסוף יום המסחר. במצב של חוסר בנזילות בשוק - הדבר עלול לייצר תגובה קיצונית באג"ח ובמניות ולייצר כדור שלג שהולך ומתגלגל.
- דסק"ש מסתערת על האג"ח שלה - מתכוונת לרכוש בעוד 200 מיליון שקל
- דסק"ש יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של איגרות החוב של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאחר והבורסה היום עולה בחדות, ניתן לשער שמי שקולט את הפידיונות הכבדים הן קופות הגמל וקרנות ההשתלמות - אפיק השקעה יציב יותר. הקופות אשר מקבלות השקעות מדי חודש יכולות להפנות משאבים כספיים לרכישת אג"ח ובכך הן מצליחות לעתים למתן את ההתנהגות של הציבור שבד"כ נכנס לפאניקה ראשון.
- 8.הסולידי 09/07/2014 19:23הגב לתגובה זואיך לא תתלהבו כשבמשך יומיים התחזית שלכם מתאימה?
- כבר 4 שנים. אבל יום אחד הם יצדקו, רק שאיש לא יודע מתי (ל"ת)אדם מהעתיד 07/10/2017 10:18הגב לתגובה זו
- 7.ההיסטריים מוכרים ומפסידים וקרי המזג אורבים ומרויחים. (ל"ת)ייאי 09/07/2014 18:40הגב לתגובה זו
- 6.הכסף הטיפש יוצא והכסף החכם נכנס (ל"ת)מאיר ברק 09/07/2014 18:12הגב לתגובה זו
- 5.ממתי הציבור היה בכלל בבורסה...חחחח (ל"ת)קיילי 09/07/2014 17:53הגב לתגובה זו
- שמואל ברגר 09/07/2014 19:03הגב לתגובה זוהשאלה היא מתוך הכסף שבבורסה, כמה ממנו בידי הציבור (בניהול ישיר, לא קופות גמל, פנסיה וכו') - ולזה התשובה היא סביבות ה-15%-20%, שזה מספיק כדי להרעיד את הבורסה.
- 4.שיפדו אנחנו נקנה:) (ל"ת)מגניב 09/07/2014 17:38הגב לתגובה זו
- 3.pan 09/07/2014 17:28הגב לתגובה זוואג"ח תשואות גבוהות
- 2.מי שנכנס אחרון בורח ראשון - אני בטוח (ל"ת)מיקי 09/07/2014 17:23הגב לתגובה זו
- 1.מוטי 09/07/2014 17:17הגב לתגובה זולחבריו מנהלי הקופות שגם לוקחים דמי ניהול מופקעים, גם מפסידים לנו את הכסף וגם מושכים בונוסים ואנחנו אסירים חסרי אונים בידיהם.
- אתה יכול להפנות לאג"ח ולא להפסיד (ל"ת)בדמ"נ 0.5% 09/07/2014 19:54הגב לתגובה זו
- משה ראשל"צ 09/07/2014 19:31הגב לתגובה זוצריך להגיד תודה לביבי שיודע לחשוב יותר משאתה יודע לחשוב לטובת עצמך כל זה נועד כדי שתגיע לזקנה לא תיפןל על הממשלה אלא יהיה לך קצת כסף
- שמואל ברגר 09/07/2014 20:30הסיכוי שהכסף שאני שם בגיל 20 יחכה לי בגיל 70 ומשהו כשייתנו לי יום אחד למשוך אותו הוא אפסי. הם משחקים בכסף שלי כמו במונופול, וזה לפני שהתחלתי לדבר על ניגודי האינטרסים שלהם בהתעסקות עם הכסף הגדול ביותר בישראל. אה, ולצד כל הכוח האדיר הזה, אני צריך לשלם להם עמלות על המשחק שלהם בכסף שלי. אני יודע להשקיע לבד, לא צריך את המוסדיים שישחקו לי עם הכסף, תודה.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
