TV

פרופ' בריק: "עליית תוחלת החיים, זה צונאמי חברתי עם השלכות לא פשוטות", האם יש גבול לגיל האדם? צפו בקטע

בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונוטולוגיה (חקר הזיקנה) לקח חלק בכנס הפנסיה של Bizportal ודיסקונט. צפו בהרצאה המלאה
אבי שאולי | (16)

פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונוטולוגיה - חקר הזיקנה, השתתף בכנס פנסיה של Bizportal ובנק דיסקונט. על הפרק - תוחלת החיים הממוצעת בישראל העומדת על 80 לגברים ו-84 לנשים. "זאת מהפכה דמוגפית - צונאמי חברתי. תוחלת החיים עולה כל 10 שנים בערך בשנתיים וחצי נוספות", אמר יצחק בריק.

Bizportal קיים כנס בנושא הפנסיה בשיתוף בנק דיסקונט. הכנס נערך במשרדי ההנהלה הראשית של בנק דיסקונט ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב. את הכנס פתח פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונוטולוגיה (חקר הזיקנה) ולאחריו נאמו צבי ורטיקובסקי, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, וגיורא סרצ'נסקי מ'עמיתים', קרן הפנסיה הגדולה בישראל.

על איזה סדר גודל של אוכלוסיה מדובר?

יצחק בריק: "שיעור בני ה-60 יוכפל עד שנת 2050. בני 65 ומעלה נכנסים לתקופה חדשה ובעייתית ולא רק מבחינת הפנסיה. כל החיים שלנו מאורגנים: גן, בי"ס, צבא וכולי ואילו תקופה הפנסיה לא מאורגנת והיא ארוכה מאוד".

בתקופה הרומית תוחלת החיים הממוצעת הייתה 25 שנה, אך מאז חל שינוי דרמטי. פריצת הדרך הגדולה הייתה עם המצאת הפניצילין על אלכנסדר פלמינג הסקוטי בשנת 1955. כך פחתה התמותה ממחלות מדבקות והעולם עבר לתקופה חדשה שבה מתים בעיקר ממחלות כרוניות (סרטן, לב, פרקינסון, אלצהיימר וכולי) ולא ממחלות מדבקות.

פרופ' יצחק בריק הסביר שהגורם העיקרי שמשפיע על תוחלת החיים זה לא התורשה כמו שרבים נוטים לחשוב. התורשה משפיעה רק ברמה של 30% ומה שמשפיע בצורה העיקרית על תוחלת החיים זה איכות החיים - 70%.

ההתפתחות בעלייה בתוחלת החיים אינה נתמכת בשיפור באיכות החיים

תוחלת החיים נמצאת עם כן בעלייה מתמדת. עד מתי? החוקרים חלוקים בדעותיהם האם והיכן יגיע הגבול. שאלה נוספת היא האם חל שיפור באיכות החיים במקביל לעלייה באיכות החיים?

יצחק בריק: "עם העלייה בתוחלת החיים אין עלייה דומה באיכות החיים. לכן היום מדברים על תוחלת חיים בבריאות טובה . כמה שנים בן אדם יכול לחיות בלי מחלות כרוניות. אנחנו חיים יותר שנים, אבל לא בבריאות תקינה. הרפואה תרמה להארכת תוחלת החיים, אבל בתוך המחלות הכרוניות".

מה המשמעות של זה?

יצחק בריק: "מספר האנשים שיוכלו לעזור לזקנים ילך ויקטן. באירופה המצב נוראי כי הילודה היא פחות מ-2 למשפחה ומספר הצעירים הולך וקטן. תחשבו על הפער בין אנשים שמשלמים ביטוח לאומי למי שמקבל כסף מביטוח לאומי".

אחת הגישות לפיתרון הבעיה היא עידוד הילודה, כפי שמנסים לעשות ביפן ובמדינות אחרות עם שיעור ילודה נמוך יחסית.

מה מאפיין את החיים של בני 65 ומעלה?

יצחק בריק: "27% חיים מתחת לקו העוני, רק 13% ממשיכים לעבוד, 47% מרגישים בודדים, רק ל-38% יש פנסיה".

בשורה התחתונה לבני המשפחה של הזקנים יש השפעה משמעותית בהרבה היבטים על איכות חיי הזקנים.

מה ההשלכות של השינוי הדמוגרפי בעתיד?

יצחק בריק: "מצב הזקנים יורע, יהיה מחסור בעובדים לטיפול בהם ותתפתח כלכלה של מוצרים ושירותים לזקנים".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    רק נדל"ן 06/07/2014 09:21
    הגב לתגובה זו
    שהגרמנים המציאו את קרנות הפנסיה, הגברים יצאו לפנסיה בגיל 60 ומתו בגיל 62 ... בני ה- 40 כיום יחיו עד גיל 95 ... בכל העולם העליה בתוחלת החיים והירידה בילודה הביאו למצב שמודל הפנסיה בו הצעירים מממנים את הפנסיה לזקנים, פשט את הרגל .. המודל היחידי לפנסיה זה השקעות בנדל"ן מניב ...
  • 13.
    ייאי 30/06/2014 17:03
    הגב לתגובה זו
    לצווארו.הוא עשה הדגמה עצמית שאחרי גיל 67 היכולות יורדות ויש לצאת לפנסיה.. יש אלטרנטיבות ומה שצריך לעשות זה:א.הגדלת הפרשות המדינה לקופ"ח ובתי חולים תוך הגבלות שכר בכיריהן ופיקוח על פעילותם.ב.שעוד בהיות האדם מועסק:יש להגדיל הן משכרו והן מהמעסיק לביטוח הלאומי ולפנסיה,אולם זה לא יוכל להתממש אלא אם יתקיימו מספר תנאים בסיסיים אשר יורידו מיוקר המחיה ויעלו את כח הקניה הכולל לאדם:1).העלאת שכר המינימום ב- 50% 2).העלאת המס:ל 60% למי ששכרו החודשי מעל 50,000ש"ח ומשם ליצור מדרגות מיסוי עד 80% למי ששכרו הוא מעל 200,000ש"ח.3).במקביל צימצום המס בצורה מדורגת למרוויחים עד 50,000ש"ח ומטה מזה ועד התחתית של מקבלי שכר מינימום שלא ישלמו כלל מס.ג.פתיחת השוק לתחרות הן ע"י יבוא והן ע"י פירוק ביטול מונופולים ופירוק קונגלומראטים (הפירמידות).ד.עוד תחרותיות ע"י הגדלת האפשרויות ליבוא אישי ע"י:פטור ממסי יבוא,מכס ומע"מ עד רכישה של 500 דולאר לפחות.(השינויים שנעשו עד עתה בתחום המיסוי על יבוא אישי הם בדיחה ולא יותר ממס שפתיים).
  • 12.
    ייאי 30/06/2014 16:49
    הגב לתגובה זו
    :א.הגדלת הפרשות המדינה לקופ"ח ובתי חולים תוך הגבלות שכר בכיריהן ופיקוח על פעילותם.ב.שעוד בהיות האדם מועסק:יש להגדיל הן משכרו והן מהמעסיק לביטוח הלאומי ולפנסיה,אולם זה לא יוכל להתממש אלא אם יתקיימו מספר תנאים בסיסיים אשר יורידו מיוקר המחיה ויעלו את כח הקניה הכולל לאדם:1).העלאת שכר המינימום ב- 50% 2).העלאת המס:ל 60% למי ששכרו החודשי מעל 50,000ש"ח ומשם ליצור מדרגות מיסוי עד 80% למי ששכרו הוא מעל 200,000ש"ח.3).במקביל צימצום המס בצורה מדורגת למרוויחים עד 50,000ש"ח ומטה מזה ועד התחתית של מקבלי שכר מינימום שלא ישלמו כלל מס.ג.פתיחת השוק לתחרות הן ע"י יבוא והן ע"י פירוק ביטול מונופולים ופירוק קונגלומראטים (הפירמידות).ד.עוד תחרותיות ע"י הגדלת האפשרויות ליבוא אישי ע"י:פטור ממסי יבוא,מכס ומע"מ עד רכישה של 500 דולאר לפחות.(השינויים שנעשו עד עתה בתחום המיסוי על יבוא אישי הם בדיחה ולא יותר ממס שפתיים).
  • 11.
    קוני למל. 30/06/2014 15:32
    הגב לתגובה זו
    אל תכתבו לפני שאתם בודקים.
  • 10.
    בונוסים במיליארדים 30/06/2014 15:14
    הגב לתגובה זו
    תעשו חשבון פשוט ותפסיקו להאמין לכל פרופ' ולהתרשם ממעמדו הייתם מבינים שבקונסטלציה הנוכחית שכל מנכ"ל לוקח עשרות מילונים בשנה וסגניו לוקחים כמוהו אין סיכוי שלמישהו יישאר כסף הכל כאן תעמולה להסביר לציבור שלקחו לו את הכסף.
  • 9.
    המנגינה חוזרת 30/06/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    הפתרון המתבקש הוא איזו מלחמה טובה ומוצדקת שתחזק את התלות של האזרחים הטפשים במדינה ובו בזמן תדלל קצת את האוכלוסיה
  • 8.
    אברהם 30/06/2014 11:59
    הגב לתגובה זו
    בכנסת הסבירו לנו, מאחר והגרמנים אמרו שיש להשמיד יהודים שלושה דורות, לכן כל זקן בעולם במיוחד מרוסיה שנזכר שלפני 3 דורות היה לו סבא יהודי,אפילו שהוא 3 דורות נוצרי מאמין בא לארץ מקבל ביטוח לאומי, דיור, ניצול שואה, ואנחנו מדינה מטומטמת,משרד הקליטה מהמפלגה הרוסית מביאה אותם לארץ, והם יצביעו בשבילם
  • 7.
    סופר וכותב ,,סתמ 30/06/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
    מדוע אינך מתייחס לנתון המבהיל הנל ?!
  • ננ 30/06/2014 21:23
    הגב לתגובה זו
    שכר הבסיס שלהן לרוב נמוך יותר, גם אם הברוטו גבוה יותר (הטבות מס וכו), ובאופן כללי השכר שלהן נמוך יותר מסיבות שונות ומגוונת (חצי משרה כי מישהו צריך להיות עם הילדים וכל עוד היא מקבלת מתחת לשכר בייביסטר זה לכאורה חסכוני יותר, אפליה של מעסיקים וכו). ככה שבמצטבר, זה פחות או יותר מתאזן.
  • 6.
    טיפשות היא מחלה 30/06/2014 10:03
    הגב לתגובה זו
    חייבים לפלטר טוקבקיסטים הזויים
  • 5.
    הבנו 30/06/2014 10:00
    הגב לתגובה זו
    דמוגרפיה תוחלת חיים חבל על גרוש שמושקתיותע המחקרים האלה ולא בתש
  • 4.
    Nadav365 30/06/2014 09:52
    הגב לתגובה זו
    א) בארץ יש בעיה הפוכה מבאירופה - יש ילודה גבוהה מאד, הכי גבוה ב -- OECD . יש אפילו סיכוי לפיצוץ אוכלוסין . ב) אני עדיין לא מבין מדוע אין הוראה חד משמעית להעלות את אחוזי ההפרשה לפנסיה הן מצד המעביד והן מצד העובד.
  • 3.
    רון 30/06/2014 08:35
    הגב לתגובה זו
    כמו שעשו האסקימוסים... הכלכלנים אין להם טיפה אנושיות. בחילה.
  • ייע 30/06/2014 21:25
    הגב לתגובה זו
    צריך למצוא פתרונות פרקטיים, לא "פתרון סופי". בסופו של דבר המחשבה הלא אנושית באה ממך, לא מהפרופסור.
  • 2.
    יופיטר שוקי הון 30/06/2014 08:18
    הגב לתגובה זו
    972532855155 יופיטר שוקי הון
  • 1.
    קליפ 29/06/2014 22:59
    הגב לתגובה זו
    נקבה עם כלבה =משפחה 2 זכרים בני 119=זוג צעיר אין גבול לטמטום,מניפולציות,עיוות המציאות התקשורת יוצרת עולם שבו כלב וחתול =משפחה תלת מינית
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.