בפוקוס

במרכז העניינים: זה האירוע שעשוי לטלטל את השווקים בעולם השבוע

כמה מהאסטרטגים המובילים בעולם מצביעים על שני אירועים מרכזיים לשבוע הבא - אחד שיקבע את הטון ואחד שכדאי להמשיך לשים לב אליו
עוז מוכתר | (4)

השבוע האחרון בוול סטריט התחיל באותו אופן שהשבוע הקודם נסגר. הצבע הירוק שטף את המסכים והמדדים המובילים שברו שיאים מדי יום. אבל אז הגיעה המתיחות בעירק ששלחה את המדדים לירידות של עד 0.8% ביום חמישי והקפיצה את מחירי הנפט. למרות זאת, האסטרטגים המובילים בארה"ב לא רואים בכך סיבה לבהלה ומצביעים על אירוע משמעותי אחר - וועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב אשר תתקיים בימים ג' ו-ד' הקרובים (17-18/6). הודעת הפד' ותחזיותיו יפורסמו ביום ד' בשעה 19:00 שעון ישראל. מסיבת העיתונאים של ג'נט יילן תחל כחצי שעה לאחר מכן. הנושאים המרכזיים על הפרק הם שוב סוגיית הריבית, תחזית הצמיחה והצמצום הנוסף של 10 מיליארד דולר בתכנית להקלה כמותית (QE).

בכירי הפד' צפויים להודיע על קיצוץ בתחזית הצמיחה לשנת 2014 לאחר הקריאה החלשה שנרשמה ברבעון הראשון (1% בלבד). המשקיעים חוששים שהפד' יחזור להסתכל על שוק העבודה כיעד לסוגיית הריבית. שיעור האבטלה שנותר ברמה נמוכה של 6.3% החודש, עשוי לעודד את יילן וחבריה להרים את גובה הריבית מוקדם מהצפוי.

הכלכלן הראשי של J.P. Morgan, מייקל פרולי, אמר: "אנחנו מצפים שהוועידה הקרובה תייצר תחזית כלכלית כזו שמראה שהפד' מתקרב ליעדים שלו, דבר שעשוי להוביל לתחזית מהירה יותר של קצב עליית הריבית ב-2015 ו-2016. עם זאת, אנו מאמינים שהפד' יצהיר שוב שעדיין נדרשת מדיניות מוניטרית מרחיבה".

פרולי וכלכלנים אחרים מאמינים שהפד' יתקן את יעד האבטלה שלו מ-6.1% לשיעור של 6.3% עד סוף השנה ולו רק בגלל שרמת האבטלה כבר הגיעה לשם. הכלכלנים של דויטשה בנק הזכירו שהחל ממארס האחרון, התחזית החציונית של הפד' באשר לשיעור הריבית עומדת על 1% עד סוף 2015 ו-2.5% עד סוף 2016, אולם היא עתידה להשתנות. "המשקיעים שוב יחפשו אחר רמז למועד עליית הריבית או לשינוי בקצב צמצום המדיניות המוניטרית, אולם ייתכן והפד' יחליט להרגיע את הרוחות ולהצהיר שהריבית תישאר נמוכה לתקופה ארוכה".

דיוויד ביאנקו, אסטרטג שוק ההון האמריקני בדויטשה בנק אמר שהפד' עשוי להקדים את מועד עליית הריבית לתחילת 2015, בשונה מהקונצנזוס שצופה עלייה מתישהו בין אמצע לסוף 2015. למרות זאת, זה תרחיש לא מאוד סביר בעיניו: "אני חושב שנראה את הפד' נשאר בשלו, כלומר הוא יכיר בהתאוששות הכלכלה ויישאר במסלול הרגיל בכל הנוגע למדיניות בדגש על שיעור הריבית".

המתיחות בעירק ומחירי הנפט - סיבה ממשית לדאגה?

גם הסיפור בעירק עשוי לגנוב פוקוס בעיקר אם מחירי הנפט ימשיכו לטפס. כאמור, השתלטות המיליציות הכורדיות על מספר ערי מפתח במדינה העיבה על המסחר ושלחה את המדדים לסגור שבוע שלילי ראשון מזה ארבעה שבועות. ה-S&P500 איבד 0.7% השבוע והדאו ג'ונס השיל 0.9%.

מחירי הנפט לעומת זאת, רשמו את השבוע הכי טוב שלהם מאז דצמבר בשל החשש מפגיעה בהיצע שמגיע מיצואנית הנפט השנייה בגודלה בארגון היצואניות (OPEC). גם החברות בסקטור האנרגיה נהנו מכך והסקטור הוסיף 1.64% השבוע בזמן שהשוק סיים באדום.

קיראו עוד ב"גלובל"

למרות זאת, האסטרטגים לא מתרגשים יותר מדי. ביאנקו אמר: "אני מאמין שההתלקחות האחרונה בעירק ומתחים גאופוליטיים אחרים אינם מספיקים כדי לשלוח את השוק לתיקון של 5% אפילו. לא הייתי מתעלם מהם, אבל לדעתי הדבר שבאמת ישפיע בשבוע הבא הוא הסיכון להעלאת הריבית בארה"ב. השאלה הגדולה היא האם התשואה של אגרות החוב ל-10 שנים תישאר נמוכה למרות ההתאוששות בשוק העבודה?".

ביאנקו חושב שמחירי הנפט גבוהים מדי לאור הגידול בביקוש ולצמיחה האיטית בשווקים המתעוררים. אם הריבית תעלה הדולר יתחזק והלחץ על מחירי הסחורות יגדל. "אני מעריך בחסר את מניות האנרגיה משום שלדעתי אנו כבר בסוף של הראלי במחירי הנפט" אומר ביאנקו, אולם "כרגע סקטור האנרגיה רק ירוויח מכך כיוון שמחירי הנפט עוד לא הגיעו לרמות גבוהות מאוד שיובילו להאטת הצריכה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עברית שפה קשה. עשוי זה חיובי. עלול זה שלילי. (ל"ת)
    אחד משלנו 14/06/2014 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זה לא רציני 14/06/2014 15:42
    הגב לתגובה זו
    בפועל העליות ימשיכו בכל העולם עד סוף השנה כל התרגילים המלוכלכים עוד יעזרו לאיש כי זאת המגמה שאנו נימצאים בה
  • 2.
    קשה לי להתייחס ברצינות לכתב בעל שם ערבי מובהק... (ל"ת)
    יעקב 14/06/2014 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין לך מה לכתוב אז חייבים לכתוב שטויות אה (ל"ת)
    יעקב 14/06/2014 13:52
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.