מבקר המדינה: "משרד הביטחון פיגר בתשלומים ביותר מ-3 מיליארד שקל"

השופט בדימוס יוסף חיים שפירא פרסם היום את דו"ח הביקורת השנתי; הדו"ח מתמקד במערכת הביטחון
אבי שאולי | (1)

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, הניח היום על שולחן הכנסת את דוח הביקורת השנתי ליושב-ראש הכנסת, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין. הדו"ח מתמקד במערכת הביטחון.

מוכנות צה"ל ללחימה תחת תקיפה בחומרי לחימה כימיים

נמצאו ליקויים ביכולת לממש את תפיסת ההפעלה של צה"ל להתגוננות מפני חל"ך (חומרי לחימה כימיים). ליקויים אלה באים לידי ביטוי, בין היתר, בפערים בתרגול ההתמודדות עם איום החל"ך וכן בחסר בציוד ייעודי. הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה להטיל חיסיון על רובו של פרק זה.

היערכות וכשירות מערך גיוס המילואים לתנאי ירי תלול מסלול על העורף

בשנים האחרונות החריף האיום של ירי תלול מסלול על העורף. כתוצאה מכך צה"ל נדרש להיות מוכן לגיוס מילואים ולרציפות תפקודית בתנאי ספיגה. למרות החרפת האיום נמצאו ליקויים, חלקם מהותיים, בהשקעת המאמצים הנדרשים כדי לשפר את כשירותו של מערך גיוס המילואים כך שיוכל למלא את תפקידו בעת הצורך בתנאים אלה.

שייטת 13

נבדקו היערכות שייטת 13 (יחידת הקומנדו של זרוע הים) למתן מענה אפקטיבי בו-זמנית לכלל משימותיה בתחומי הפעלת הכוח, הכשרתו, אימונו, מוכנותו וכשירותו ועוד. דוח הביקורת המליץ על תיקון ליקויים בתחומי: מאפייני ההפעלה הייחודיים של השייטת; סוגיות בהפעלת הכוח ובאבטחתו; תכנון בניין הכוח של השייטת ועוד. הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה להטיל חיסיון מלא על ממצאי הביקורת בפרק זה.

ההגנה על מתקנים ותשתיות להפקת גז ונפט בים

הדוח חושף ליקויים בעבודת המטה שקדמה להצגת תכנית ההגנה על המתקנים לאישור הקבינט הביטחוני. גם לאחר שנתקבלה החלטה בקבינט הביטחוני תכנית ההגנה של צה"ל על מתקני הגז ב"מים הכלכליים" היא חלקית, עקב האמצעים הבלתי מספקים שיש באפשרות צה"ל להקצות למשימה זו.

היבטים בפעילות ארגון נכי צה"ל וסוגיות בעניין נכי צה"ל

בביקורת על ארגון נכי צה"ל נמצאו ליקויים, בין היתר, בנוגע לפעילות הארגון לבניית בתי לוחם, התקשרויות הארגון עם ספקים, והנגשת הפעילויות בתחום השיקום בפריפריה. כמו כן נמצאו ליקויים בפעילות המתחייבת על פי החוק לשלב מחדש נכי מלחמה בחיים האזרחיים; משרד הביטחון מנכה מתמלוגי הנכים תשלומים שלא על פי החוק; נכי צה"ל המועסקים בשירות המדינה הזכאים לרכב בבעלות המדינה מקבלים החזר הוצאות כפול, גם ממקום העבודה וגם מקופת המדינה.

משמר הגבול

מדובר בדוח מעקב שמצא שוב, כי המשטרה ומג"ב טרם מיגרו את התופעה של קצינים ושוטרים הרשומים ונושאים במינוי לתפקיד על פי התקן באחת מיחידות מג"ב, אך מוצבים ומשרתים בפועל בתפקידים אחרים (תופעה זו מופיעה בביקורת הקודמת, והיא מכונה במסמכי מג"ב והמשטרה בשם "פיקציה").

קיראו עוד ב"בארץ"

תשלומי משרד הביטחון לספקים

מערכת הביטחון היא גורם מרכזי המשפיע על פעילות המשק הישראלי. משהב"ט, כגוף שאחראי על תשלום תמורה לגורמים אזרחיים מחזיק בעוצמה רבה והוא מהווה מקור פרנסה חשוב, לעתים עיקרי, לספקים אלה. המצאות של פיגורים בתשלום חשבוניות שעלתה כבר בביקורת הקודמת, חזרה גם בשנת 2012. משרד הביטחון פיגר בתשלומים בסכום כולל העולה על 3 מיליארד שקל.

אירוע ההצפה בבת חפר היבטים בהיערכות ובטיפול

אירוע ההצפה בבת חפר בחודש ינואר 2013, הוא משל לבעיה רחבה יותר של ניקוז נחלים הזורמים מאיו"ש לישראל. לכן על כל הגורמים המעורבים בנושא זה, משרד הביטחון, המתפ"ש (מתאם הפעולות בשטחים) המנהא"ז (המינהל האזרחי), מינהלת מרחב התפר, משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון, להפיק מאירוע ההצפה בבת חפר את כל הלקחים הראויים כדי ללמוד על הטיפול הדרוש בכל הנחלים הזורמים מאיו"ש לישראל.

פינוי בסיס חיל האוויר והחלל ממבנים ומתשתיות

הביקורת מצאה ליקויים, חלקם חמורים, בתהליך פינוי בסיס חיל האוויר והחלל 27 (בח"א 27) ממתקנים ומתשתיות וניקוי קרקע מזוהמת בשטחו. הביקורת העלתה ליקויים משמעותיים בהתנהלות משרד הביטחון בפינוי הקרקע ובניקויה מזיהומים, והעברתה לרשות מקרקעי ישראל. כמו כן נמצאו ליקויים בפעולת רשות מקרקעי ישראל, אשר לא פעלה להחיש את הפעולות לפינוי הקרקע ולניקויה.

היבטים בהגנת הסביבה ברפא"ל

רפא"ל זיהמה את מי התהום לכל הפחות בחומרי נפץ, וקיים חשש כבד לזיהום קרקע ומים בחומרים רבים נוספים בעשרות אתרים נקודתיים. המשרד להגנת הסביבה ורשות המים לא אכפו על רפא"ל במשך שנים רבות ביצוע פעולות לאיתור הזיהומים ולטיפול בהם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לביא 13/03/2014 12:22
    הגב לתגובה זו
    אנו נוכחים שקיים שנוי בטיפול בלי מורא בהצלחה.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.