רדהיל: מגייסת 11.7 מיליון דולר - תוכל להשלים 2 ניסויי שלב 3
רדהיל חברת הביומד, רדהיל מדווחת היום כי חתמה על הסכם השקעה עם קבוצה נבחרת של משקיעים למכירה של מניות רגילות ואופציות של רדהיל בהנפקה פרטית בסכום כולל של כ- 11.7 מיליון דולר. בין המשקיעים בהנפקה הפרטית נכללים המשקיעים המוסדיים הישראלים מגדל חברה לביטוח, ילין לפידות ואקסלנס נשואה, וכן קרן Sphera Global Healthcare Master Fund ומשקיעים פרטיים ישראלים נוספים. הנפקת המניות הרגילות תנתן למשקיעים בדיסקאונט של 13% על מחיר הבסיס של המניה הבוקר. מדובר בהנפקה שנייה תוך שבועיים שבה שתי קרנות ביומד מרכזיות השקיעו בחברה הראשונה הייתה אורבימד שהשקיעה 6 מיליון דולר במסגרת גיוס כולל של 8 מיליון דולר, כשבגיוס הנוכחי יש לספרה חלק משמעותי. לאחר הגיוס יש לרדהיד כ-30 מיליון דולר בקופה שיספיקו לשני הניסויים המתקדמים, שלב 3 בתרופת ה-RHB-104 בארה"ב ובאירופה. תמורת ההנפקה הפרטית תשמש לצרכים כלליים של החברה ולמימון פעילות המחקר והפיתוח שלה, ובכלל זה להמשך פיתוחן של תרופות RHB-104 לטיפול במחלת הקרוהן ו-RHB-105 לטיפול בזיהום של חיידק ה- H. pylori, אשר מצויות כעת בניסויים קליניים שלב III בארה"ב, ולרכישות פוטנציאליות. ההנפקה הפרטית צפויה להסגר עד לסוף ינואר 2014, בכפוף לקיום מספר תנאים מתלים מקובלים. עם סגירת ההנפקה הפרטית, ובתמורה לתשלום ברוטו של כ- 11.7 מיליון דולר, רדהיל תנפיק למשקיעים סך של 10,458,740 מניות רגילות במחיר של 3.9 שקל למניה רגילה, ואופציות לרכישת סך כולל של 4,183,496 מניות רגילות, הניתנות להמרה לתקופה של 3 שנים במחיר מימוש של 4.9 שקל למניה, בצמוד לשינויים בשער ההמרה ש"ח-דולר אמריקאי. בין האירועים המרכזיים הקרובים של החברה : תוצאות סופיות של ניסוי שלב 3 במוצר ה- RHB-150 לטיפול בחיידק H.pylori ברבעון השלישי של 2014. והתחלת ניסוי שלב 3 השני באירופה בתרופת ה-RBH-104. המשקיעים ממתינים לדוח ביניים ב-RBH-104 בניסוי שנערך בארה"ב תוך שנה. כמו כן, החברה עושה מאמצים להגיע להסכמי מסחר לתרופות ה-RBH-102 וה-RBH-103.
- 1.הם הנפיקו במחיר 390, המניה צריכה לרדת. (ל"ת)שימו לב 14/01/2014 15:02הגב לתגובה זו
חברת נוראקסון הישראלית השלימה סיבוב השקעה נוסף של 1.3 מיליון דולר קנדי
נוראקסון הישראלית אשר נסחרת בבורסה הקנדית מנסה לפתח טיפול לפציעות חוט שדרה (SCI). הטיפול שנוראקסון מפתחת מציע גישה לא פולשנית (באמצעות ספריי הניתן דרך האף) לטיפול בפגיעות חוט שדרה ומוח ועשוי לתת מזור ושיפור פונקציונלי של רבים מנפגעי חוט השדרה. נוראקסון מפתחת פלטפורמה תרופתית בשם ExoTherapy המבוססת על אקסוזומים – חלקיקים כדוריים קטנים ביותר המשתחררים על ידי תאי גזע בעת חלוקתם, בעלי יכולת תראפויטית ויכולת נדידה והגעה לרקמות פגועות בגוף, היכולים לשמש כמערכת הובלת תרופות ייעודיות באופן ספציפי לאתר מטרה מסוים כמו בפציעות חוט השדרה. לדברי החברה, האקסוזומים המגיעים באופן טבעי לאזורים דלקתיים בגוף יכולים להיטען במולקולות שונות ובמקרה של פגיעה במערכת העצבים המרכזית (מוח-חוט שידרה) נורקסון מטעינה אותם ברצף ייחודי מסוג siRNA שמטרתו להוריד ייצור של חלבון בשם PTEN בתאים באזור הפגוע. האקסוזומים הטעונים מגיעים לאזור הפגוע ומאפשרים התחדשות תאי עצב וחיווט מחדש בחוט השדרה. המוצר הראשון הנקרא - ExoPTEN, הראה פוטנציאל שיקומי גדול במחקרי מעבדה כולל שיקום תיפקודי של חולדות במודל של חיתוך מוחלט של חוט השדרה. מחקרים פרה-קליניים שנערכו על ידי NurExone לאחרונה הראו תוצאות מבטיחות. במחקרים אלו, נוראקסון השיגה שיעור הצלחה של 75% בסיוע לחולדות משותקות להחזיר תפקוד מוטורי לצד הרפלקס ברגלים האחוריות ושליטה חושית. יתר על כן, החולדות לא הראו סימנים של פגיעה עצמית, דבר המעיד על רמות מתח מופחתות והרגשת כאב ברגלים האחוריות, דבר המאמת את יעילות הטיפול. על פי החברה, יש מיליוני אנשים ברחבי העולם המושפעים מפציעות אלו ויש צורך בטיפול יעיל ובטוח שעשוי לשפר את איכות חייהם בצורה משמעותית. בחברה מוסיפים כי כיום מרבית הטיפולים המוצעים הינם טיפולים פולשניים הכוללים ניתוחים מורכבים באזורים רגישים. נוראקסון שואפת להחליף את הטיפולים המסורתיים על ידי מינוף התכונות הייחודיות של אקסוזומים ושימוש במתן טיפול לא פולשני דרך האף המספק אפשרות טיפול נוחה, אפקטיבית וזמינה למטופל ובתקווה להוות-”Game Changer” בתחום. את החברה מנהל ד"ר ליאור שאלתיאל, מנכ"ל ומדען המתמחה בפיתוח מערכות מתן תרופות ויחד איתו בחברה פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון ופרופ' דני אופן מאוניברסיטת תל־אביב שחתומים על ההמצאה. סמנכ"ל הכספים, ערן עובדיה: "זהו גיוס ההשקעה הראשון שסגרנו, לאחר הפיכת החברה לציבורית בבורסה הקנדית TSXV ביוני 2022 תוך גיוס של כ-8 מליוני דולרים. החברה רוצה להמשיך להרחיב פעילות ולגייס השקעות נוספות שיביאו אותה עד לתחילת הניסויים קליניים בבני אדם, בתחילת 2025".
