דו"ח המבקר: "כשאלפי אנשים ממתינים לדיור ציבורי - 2,300 דירות עבור זכאים משמשות כמלונות, בתי כנסת ומשרדים"

עובד בכיר בעיריית דימונה התגורר בדירת עמידר שלא כחוק, עבור מאות דירות המושכרות לגופים ציבוריים לא שולמה שכירות
לירן סהר | (12)

השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם היום (ג') את דו"ח מבקר המדינה אשר במסגרתו הטיח ביקורת חריפה על התנהלות משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, במיוחד בתחום הדיור הציבורי.

על פי נתוני משרד השיכון, כ-2,500 משפחות ויחידים שהוגדרו כזכאים ממתינים כיום לדיור ציבורי. רבים מהם כבר ממתינים שנים רבות למימוש זכאותם. אולם מתברר כי כ-2,300 דירות מתוך כ-63,500 הדירות במאגר הדיור הציבורי אינן מושכרות לזכאי דיור ציבורי אלא לגופים ציבוריים, כמו רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, מוסדות לימוד, עמותות ואגודות וקיבוצים עירוניים, המשתמשים בהם ליעדים ציבוריים.

"רוב הדירות יכולות לשמש למגורי זכאים"

לפי הדו"ח, "רוב הדירות יכולות לשמש למגורי זכאים, אך משמשות בפועל למגורים של דיירים מטעם השוכרים, שאינם מוכרים כזכאים - סטודנטים, אברכים, חוסים של משרד הרווחה ומורים חיילים. הדירות האחרות משמשות לצרכים קהילתיים כמו בתי כנסת, גני ילדים, מועדונים וישיבות. יתרה מכך, 240 דירות (כ-10%) מושכרות לשימושים החורגים מנוהלי המשרד למשל מגורי עובדי בית מלון ולשימושים שאינם מוגדרים "יעדים ציבוריים" למשל משרדים. מדובר בחריגה מהותית של המשרד ושל חברות האכלוס, שהתירו במשך שנים ארוכות את השכרתן של הדירות בניגוד לכללים."

בביקורת נבדקו יותר מ-200 תיקי הקצאה של דירות המושכרות שלא לזכאים, שנמצאו בטיפול חברות האכלוס. בדו"ח מודגש ש"ברוב המקרים מדובר בתקופות שכירות ארוכות מאוד המחייבות את השוכרים להגיש בקשה להארכת השכירות. מהביקורת עלה כי אין המעקב אחר תוקף החוזים מספק ולמשרד אין מנגנון שיטתי המתריע על סיום חוזי השכירות עם הגופים השוכרים. המשרד גם לא דרש מחברות האכלוס לעקוב אחר סיום תקופות השכירות ולא עמד על כך שהארכתן תיעשה רק לאחר שייתן את אישורו לכך. בפועל ברוב המקרים לא נחתמו חוזי שכירות בני תוקף בין חברות האכלוס לשוכרים. קיומו של חוזה כזה מחויב בשל חובת המשרד לנהל את הרכוש הציבורי שבידיו באופן מיטבי, כנאמן הציבור, ובשל חובתו להקפיד על סדרי מינהל תקין. "

עוד נמצא שבעבור מאות דירות שהושכרו לגופים ציבוריים לא שולם שכר דירה במשך זמן רב. אחת הסיבות לכך היא מחלוקות של המשרד עם השוכרים הנוגעות לנוסח חוזה השכירות ולגובה שכר הדירה. לפי הדו"ח, המשרד לא פעל ליישוב המחלוקות עם שוכרים ציבוריים שאינם עומדים בתנאי השכירות ואף לא וידא שתיגבה התמורה ההולמת בגין השכרת הדירות.

723 דירות המושכרות ליעדים ציבוריים מיועדות למגורים

תוך כך, לפי הדו"ח 723 דירות מכלל הדירות המושכרות ליעדים ציבוריים אינן משמשות למגורים, אף שיועדו לכך מלכתחילה "משרד מבקר המדינה בדק כ-70 מתיקי נכסים אלו. התברר כי לאף לא אחד מהנכסים נתנה הוועדה המקומית היתר לשימוש חורג, לכן מדובר בשימוש שאינו בהתאם לדיני התכנון והבנייה. השוכרים, ביניהם רשויות מקומיות, בתי כנסת, קופות חולים, מוסדות חינוך וחברות אכלוס, לא פנו לוועדה המקומית כדי לקבל היתר לשינוי ייעודם של הנכסים ששכרו. יתרה מכך, חברות האכלוס לא עמדו על הצורך להסדיר את השימוש בדירות כדין; המשרד, שהקצה את הדירות שלא למגורים, לא דרש מהשוכרים להציג היתר לשימוש חורג והעלים עין מהעובדה שנעשה בנכסים שימוש שאינו על פי דין."

הדו"ח מגלה כי משנת 1990 השכירה עמידר לעיריית דימונה, באישורו של המשרד, דירת קרקע בת ארבעה חדרים למגורי עובד בכיר של העירייה - יעד שאינו מותר על פי נוהל המשרד. "במהלך השנים האריכה עמידר את תקופת השכירות של הדירה בלי שקיבלה את אישורו של המשרד ובלי שנדרשה לעניין מלאי הדירות בעיר ולשאלה אם יש זכאים שהדירה יכולה להתאים להם. רק בשנת 2010 דרשה עמידר מעיריית דימונה להשיב את הדירה לידיה כדי להקצותה למשפחה שהוכרה זכאית דיור ציבורי. אף על פי כן, לא פינתה העירייה את הנכס אלא בסוף דצמבר 2011, במהלך הביקורת."

233 דירות משמשות כבתי כנסת

על פי נהלי משרד השיכון משנת 1988 ומשנת 2003 ניתן להשכיר דירות של הדיור הציבורי להפעלת בתי כנסת. בנוהל מעודכן משנת 2012 נגרעה אפשרות זו. "בביקורת עלה כי 233 דירות מגורים של הדיור הציבורי משמשות בתי כנסת. מבדיקת 14 תיקי נכסים המשמשים בתי כנסת עלה כי בכולם לא נמצא חוזה בר-תוקף בשל סירובם של השוכרים לחתום על חוזה שכירות. עוד עלה כי רוב בתי הכנסת מאחרים בתשלומי שכר הדירה או שאין הם משלמים כלל. בשנת 2012 עמדו החובות המצטברים שלהם על יותר מ-10 מיליון שקל; המשרד וחברות האכלוס לא נקטו צעדים נחרצים לגבייתם, למעט משלוח דרישות תשלום לשוכרים כדי שיסלקו את חובותיהם."

"לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום ששוכרים, כמו רשויות מקומיות, בתי חולים וגרעיני התיישבות, ישלמו שכר דירה מופחת בעבור דירות המשמשות לצורכיהם הישירים ולא לצרכים סוציאליים - מדובר בסבסוד בדמות הנחה בשכר הדירה. ראוי שהמשרד יסדיר את המנגנון לקביעת גובה שכר דירה הולם וראוי לשוכרים שאינם זכאים, ויתחשב הן בשימוש הישיר שנעשה בדירות והן במידת הצורך בדירה בעבור זכאי דיור ציבורי".

להלן תגובת משרד הבינוי והשיכון:

"שר הבינוי והשיכון הורה לרשויות באזורי הביקוש לדאוג לפינוי המוסדות מן הדירות. במקומות שאינם אזורי ביקוש הרשויות התבקשו לרכוש את הדירות או לשלם שכר דירה ריאלי. רשות שלא תפעל על פי ההנחיות תוכרז כפולשת ויופעלו נגדה הליכים משפטיים. המשרד נקט וימשיך לנקוט במספר אפיקים כדי לשפר את הטיפול בדירות שהוקצו ליעדים ציבוריים ואף פועל להשבת הדירות לייעודם המקורי לטובת זכאי הדיור הציבורי. למשרד הושבו כבר כ-150 דירות שהוקצו בעבר שלא כדין והן הוקצו מחדש לטובת דיירי הדיור הציבורי."

במשרד השיכון ממשיכים: "חשוב מאוד לציין כי כאלף דירות מתוך הדירות (2,300) שהמבקר מנה כדירות הדיור הציבורי המושכרות שלא לזכאים ולגופים ציבוריים שונים - אינן פוטנציאל ומעולם לא היו משויכות למלאי הדיור הציבורי. מדובר בכ-500 דירות שנבנו מלכתחילה כמוסדות ציבור על ידי המדינה בשכונות חדשות (עד לפני כשלושים שנה), כ-350 דירות כדירות סמך הצמודות לבתי חולים עבור הצוות הרפואי ולמעלה ממאה דירות שהוקמו על ידי המדינה בקיבוצים. כלומר, אלף מהדירות המתוארות בדוח כשייכות לדיור הציבורי, הוקמו מלכתחילה למטרות אחרות, ונמנות רק בטעות במחשבים כמלאי הדיור הציבורי, לשם רישומן כדירות בבעלות המדינה."

"אכן, בעבר היו עודפי דירות ומנגד היה מחסור בצרכים ציבוריים, ועל פי הנהלים הושכרו הדירות לרשויות מקומיות ולגופים אחרים עבור מטרות כמו "חוסים, מורים חיילים, צוות בית חולים, חברים בקיבוצים עירוניים ובגרעיני התיישבות". במשך עשרות שנים, מפעם לפעם חרגו מהנהלים והשתמשו בדירות לא בהתאם לנהלים. בשנים האחרונות, לאור הביקוש במרכז הארץ לדירות הדיור הציבורי, נעשה מאמץ להשיב את הדירות למלאי, ברם, בהצלחה חלקית בלבד מאחר והרשויות המקומיות סירבו להשיב את הדירות למשרד הבינוי והשיכון."

כתבות מעניינות נוספות:

יחימוביץ': "הנתון שפורסם השבוע על מחיר הדירות - מחריד, ולפיד - הוא מקים חברה בעניין - בשביל ג'וב למקורב"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ראה ערך אטיאס את שטייניץ = בכי לדורות (ל"ת)
    שטייניץ ואטיאס לכלא 16/10/2013 23:02
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אטיאס חייב לשלם על הנזקים והשחיטות (ל"ת)
    אטיאס=טרור פוליטי 15/10/2013 21:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עוד ילמדו הרבה על הנזק שגרמו שני המחדלים הגדולים בתולדו (ל"ת)
    מחדלי אטיאס ושטייניץ 15/10/2013 21:34
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אסור לתת לו לברוח גרם בכי לדורות (ל"ת)
    אטיאס חייב לשבת בכלא 15/10/2013 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לאט לאט יגלו את מחדלי אטיאס את שטייניץ איזהה נזק (ל"ת)
    אך אטיאס אטיאס 15/10/2013 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גדי 15/10/2013 20:16
    הגב לתגובה זו
    במקום לעזור ולתת יותר לחיילים משתחררים לרכוש בית, נותנים יותר זכויות למשתמטים. במקום לתת זכויות לאנשים שמשלמים מסים ובטוח לאומי וכו׳ נותנים לאלו שלא עושים דבר ורק מנהלים אותנו. בקצור לכו תדעו לאן נגיע אם השחיתות בעוד 50 שנה.
  • מיכל 16/10/2013 22:39
    הגב לתגובה זו
    אולי במקום לזרוק הצהרות באוויר תבדוק ותראה שגם אנחנו משלמים (בהתאם למשכורת שדרך אגב נמוכה יותר בגלל שאנחנו חרדים ביחס לשכר שעובד חילוני יקבל עבוראותה משרה)
  • 5.
    תום 15/10/2013 19:36
    הגב לתגובה זו
    הכל רקוב במדינה :)
  • 4.
    מלונות שס (ל"ת)
    מלונות שס 15/10/2013 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מדינה ללא בושה -דורסים את החלשים וגם משתינים עליהם (ל"ת)
    מנהיג המהפכה 15/10/2013 17:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מזניחים ואח"כ מפריטים. השיטה הקבועה. (ל"ת)
    יוני 15/10/2013 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדוקטור 15/10/2013 16:07
    הגב לתגובה זו
    בטבריה שייך לסוכנות משמש כמלון דירות בית מלון ללא רישיון עסק למלון.מישהו גוזר גזר קופון ויש מיתחם הנופש בעכו ראוי בדיקה.
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.