ארז קופטש: "הסיכוי למפולת נוספת בשוק המניות הוא נמוך מאוד"

כנס "כלכלת ישראל מ-5 זוויות" של בנק דיסקונט ו-Bizportal התנהל אתמול (ד') באולם מצדה בבניין דיסקונט. ארז קופטש, אנליסט בנק דיסקונט, הציג את זווית המיקרו במסגרת הנושא "תמחור מניות".

קופטש פתח בסקירה של המצב הכלכלי בעולם. לדבריו, "הממשלות עמוסות בחובות, ונראה כי נטל המיסים על האזרחים צפוי לגדול לאורך זמן. הרגולציה חונקת, ובמקביל יש שינוי דמוגרפי לרעה ואנשים מזדקנים יותר. יש לזכור כי הטכנולוגיה אומנם מתפקדת כמאיץ צמיחה בישראל אך מנגד גם מייתרת מקומות עבודה".

"אחד הדברים המעניינים שקורים בעולם הוא הקשר בין היחלשות המטבעות המקומיים לכושר הייצוא של כל מדינה. הממשלות נוקטות בתוכניות הרחבה כמותית אשר מחלישות את המטבעות, צעד שיש בו כדי לתמוך ביצואנים ובכלכלה העולמית".

"החוב גדל אקספוננציאלית בעוד משאבי הטבע גדלים מחזורית"

קופטש עבר לדבר על הנתונים שמסתתרים מאחורי התמ"ג. לדבריו, "נוטים להתעלם מצמיחה בר קיימא, שהוא הגורם לתמ"ג. אפשר לקחת לדוגמא את חברת בזן, שהתקינה מסנן לסינון רעלים, שאומנם תורם לאיכות הסביבה, אך לא בא לידי ביטוי בתוצרים".

"יש עולם פיננסי חדש. לנוכח הריביות הנמוכות, ישנו בלבול גדול מהו ריבית ההיוון הנדרשת. הממשלות התערבו באופן קיצוני- והורידו את הריביות למינימום, זאת על ידי תוכניות רכישה עצמית של נכסים פיננסיים. אין ספק כי המשתתפים החזקים היום בשוק הם הבנקים המרכזיים. ארה"ב הגיבה הכי מהר למשבר כי היא יכולה ויש לה את הדולר האמריקני. אותו דולר שהדפסתו המאסיבית איפשרה לאמריקנים לצאת מהמשבר, וכעת אותו משבר יוצא החוצה אל מדינות אחרות שמנסות להתאושש מהמשבר".

קופטש סימן את הבעיה בהדפסת כספים מאסיבית אל מול משאבי הטבע המוגבלים ממילא. לדבריו, "כמות הכסף גדלה באופן אקספוננציאלי. כך, החובות בעשור האחרון גדלו פי 2. הבעיה באותו גידול הוא שמשאבי הטבע גדלים בקצב מחזורי. כשכמות הכסף גדלה, משאבי הטבע אינם גדלים באותו אופן ונוצרים חסמים טבעיים".

"קשה לראות מפולת נוספת בשוק המניות"

קופטש עבר להתייחס למשבר הסאבפריים שהחל ב-2007, וציין כי קשה לראות מפולת נוספת בשוק המניות בהינתן החזקות הציבור במניות אז והיום. לדבריו, "22.3% מנכסי הציבור היום מוחזקים במניות לעומת 27.7% מנכסי הציבור טרם פרוץ המשבר, כך שהסיכוי למפולת נוספת היא נמוכה. נראה כי כיום יש פחות שחקנים בשוק, זאת לאחר שאלה נכוו מאוד במשבר האחרון".

"כרגע נראה שאין אינטרס לשחקנים הגדולים לפזר סחורה לציבור כי הציבור עדיין לא הגיע להחזקה מלאה במניות. אציין מגמה מדאיגה נוספת, במסגרתה גופים מוסדיים הוציאו כספים לארה"ב על חשבון הבורסה המקומית. כך, 7% מתוך ה-22% החקות הציבור במניות מוחזקות במניות בחו"ל. ב-10 שנים הכספים שהוציאו מוסדיים משוק המניות בחו"ל בקצב מדהים".

"שוק התקשורת נכנס ליישורת אחרונה של תחרות"

מכאן, עבר קופטש לדבר על המלצות אופרטיביות. ראשית, הוא המליץ על החזקה במניות סקטור התקשורת, שלדידו הן מצויות כעת בשלב שלאחר המבול. לדבריו, "מתחילים לראות ששוק התקשורת נכנס ליישורת אחרנה של תחרות, ונראה שהסערה הרגולטורית מאחוריה. לטעמי, נראה בשנה הקרובה שוק שמתייצב על רמות מחירים במטרה להגדיל רווחים".

"פרטנר וסלקום, לצורך הדוגמא, צנחו ב-76% מהשיא. יש לדעתי חוסר פרופורציה מאוד גדול. אני אומנם לא מצפה לחזרה לגבהים, אך סבור שיש מקום להמשך התיקון לירידות שחווה הסקטור. מכפילי EV/EBITDA חזויים שנה קדימה של הסלולריות הוא ברמת ה-5-6, בעוד שבפועל צריך להיות 8. יש מקום לתיקון נרחב יותר. אנחנו עדים לתהליך שקורה בחברות הסלולריות, במסגרתו הן מבקשות להרגיע את שוק האג"ח, על רקע המבנה הפירמדיאלי של חברות התקשורת, וכשזה יקרה המניות יתקנו בגדול".

סקטור נוסף עליו המליץ קופטש הוא סקטור הגז והנפט. לדבריו, "חברות החיפושים נדרשות לגייס חוב על מנת לפתח את תשתיות הגז. מבחינה גיאולוגית, לא מן הנמנע שיהיו עוד תגליות. ישנה נטייה לשיעורי ההיוון לרדת. וניכר כיי ייצוא יאפשר הקדמת תזרימי המזומנים".

הסקטור האחרון עליו המליץ קופטש הוא סקטור הבלו-טק 50. לדבריו, "יש קורולציה חיובית עם השקל/דולר ביחס לתמחור המניות, זאת היות וההכנסותיהן נקובות בדולרים, וכן עניין המיזוגים והרכישות בדולרים. בשנה האחרונה היה שיא בגיוסים של כספים בסקטור הביומד,ו יש חברות בולטות אשר מצויות שלבי פיתוח מתקדמים יחסית שיכולים להציף ערך. נציין כמובן את היותה של ישראל מדינת הייטק ואת אותו 'מוח יהודי' שתומך בהתקדמות הטכנולוגית".