חמש סיבות שיובילו את בנק ישראל להפחית את הריבית לכיוון ה-1.5% בלבד
לאור ההתפתחויות האחרונות במחלקת מאקרו כלכלה ואנליזה בנקאית בבנק דיסקונט הופחתה תחזית הריבית של בנק ישראל.
אנו מעריכים כי בנק ישראל ימשיך בתהליך הפחתת הריבית, לאור צעדי הממשלה לטיפול בגירעון הממשלתי. אנו מעריכים כי הממשלה תצליח להעביר את הצעדים עליהם הוחלט השבוע, בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, גם אם התוכנית תעמוד בפני התנגדויות שונות. אולם, יש לזכור כי, צעדים אלה נוגעים ברובם המכריע לצד ההכנסות (מיסים). אמנם, מדובר בצעד חשוב להפחתת הגירעון, אך עדיין תיאלץ הממשלה לקצץ בהוצאות עליהן התחייבה בהיקף כספי של כ-12 מיליארד שקל, בכדי לעמוד בתקרת ההוצאה המותרת על פי החוק (זאת על רקע המלצות טרכטנברג, הסכמי שכר ותוספות לביטחון). בנוסף, יש להדגיש כי, תחשיב זה מבוסס על תחזית צמיחה של 3.25% ב-2013, כך שסטייה כלפי מטה תצריך התאמות גבוהות אף יותר. להערכתנו, הסיכונים לצמיחה נוטים כלפי מטה. כאמור, התנהלות תקציבית אחראית של הממשלה הינה תנאי הכרחי להורדת הריבית לרמה של 1.5%, שאם לא כן, עשויה להיעצר ההפחתה ברמה גבוהה יותר.
אז מדוע אנו מעריכים שהריבית תרד באופן חד עד לרמה של 1.5%?
1. בסוף השבוע שעבר ציין הנגיד כי צעדי הממשלה "יאפשרו לנו לנהל את המשק באופן שיתמוך בהמשך הצמיחה, לטובת אזרחי המדינה". במילים אחרות: הנגיד מציין כי לאחר שהממשלה החלה בטיפול בגירעון (על ידי צעדים ממתני צמיחה של מיסים וקיצוץ הוצאות), הוא יוכל "להמתיק את הגלולה" על ידי הפחתת ריבית חדה יותר.
2. הבנקים המרכזיים בעולם ממשיכים בפעולות הרחבה/הורדות ריבית: בשנים האחרונות הנגיד עבד במקביל ואף צעד לפני עמיתיו בבנקים המרכזיים בעולם. לאחרונה ניכר כי הבנקים המרכזיים ממשיכים בצעדים לסיוע הצמיחה, בין אם מדובר בסין (שתי הפחתות ריבית מפתיעות), ה-ECB (הודיע שינקוט "בכל הצעדים הדרושים" לתמיכה בגוש האירו), הפד, שחבריו מאותתים מדי פעם על אפשרות של הרחבות כמותיות נוספות, הבנק האנגלי שנקט בתוכניות הרחבה חדשות ומדינות נוספות. אנו מעריכים כי בנק ישראל ינקוט בהפחתות הריבית, ככל שהנתונים הכלכליים בישראל יהיו חלשים יותר.
3. האינפלציה "רגועה" והריבית הריאלית עדיין גבוהה ביחס לעולם: האינפלציה השנתית עומדת כיום על 1%, בקצה התחתון של טווח יעד בנק ישראל. אנו מעריכים, אומנם, כי האינפלציה תעלה בשנה הקרובה ותעמוד על 2.5% שנה קדימה (עדיין בטווח יעד האינפלציה), אולם חלק ניכר ממנה נובע מאירוע חד-פעמי של העלאות מיסים (0.5%), התחזקות הדולר וגורמי היצע שבנק ישראל פחות מתייחס אליהם בהקשר החלטות הריבית. האינפלציה בשנת 2013 צפויה לרדת ל-2%.
4. ריבית ריאלית גבוהה יחסית בישראל: הריבית הריאלית בישראל עומדת כיום על 0.1%-0.35%, ריבית ריאלית גבוהה ביחס למדינות רבות בעולם ובפרט במערב. במידה ובנק ישראל יפחית את הריבית עד לרמה של 1.5%, וציפיות האינפלציה לשנה ינועו בטווח של 1.8%-2.3%, הריבית הריאלית תהיה שלילית ותנוע בטווח של 0.8%- עד 0.3%- . ריבית זו עדיין תהיה גבוהה מהריבית הריאלית מאז אמצע 2009 ועד תחילת 2011 (בתקופה זו נעה הריבית הריאלית בטווח של 1.9%- עד 1.5%-), והינה סבירה בהשוואה לעולם והחולשה הצפויה בכלכלת ישראל.
5. ומה עם מחירי הדירות? במידה ותימשך עליית מחירי הדירות, בנק ישראל עשוי לנקוט בצעד כפול של הורדת ריבית (בכדי לתמוך בכלכלה) וצעדים רגולטורים בתחום הדיור. באופן זה יוכל לפעול למיתון מחירי הדירות בכלי שונה ממנגנון הריבית, ובכך חופש הפעולה שלו לתמיכה בצמיחה יגדל.
- 5.הרבית לא תרד נקודה .האינפלציה בדרך (ל"ת)המחשב 01/08/2012 18:28הגב לתגובה זו
- 4.01/08/2012 16:21הגב לתגובה זוסביר שיוריד את הריבית ב 0.25 אבל אם הגרעון ימשיך להתרחב הוא יסתפק בזה.
- 3.עושים מיליארדים ע"ח העם הפראייר=חרםצרכן=העם לא פראייר!! (ל"ת)בנק,ממשלה גנבים 01/08/2012 16:16הגב לתגובה זו
- 2.פישר גרם לבועתהנדלן=ריבית נמוכה=יוקר המחיה=מחאה=חרםצרכן (ל"ת)מדינה=ניהול כושל 01/08/2012 16:06הגב לתגובה זו
- 1.הם לא מעונינים להוריד את מחירי הדירות . (ל"ת)01/08/2012 15:55הגב לתגובה זו
משפיע פיננסי (גרוק)לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.
