"ההאטה החדה בשווקים המתעוררים נגרמת מהגידול החד בכסף הקל"
"המדיניות המוניטארית והמשבר הבא - ההאטה החדה בשווקים המתעוררים נגרמת ומושפעת מהגידול החד בהיקפי הכסף הקל", זו הכותרת שניתנה למאמר שפורסם בוול סטריט ג'ורנל ביום א' האחרון ונכתב על ידי ג'ון טיילור, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת סטנפורד, שלקח חלק במפגש השנתי של הבנק הבינלאומי להסדרים (BIS) הנחשב לבנק של הבנקים המרכזיים.
בכינוס שהתקיים בשבוע שעבר בשוויץ הזהיר ה-BIS מפני תופעות לוואי פוגעניות שתהיינה למדיניות המוניטארית שננקטת במדינות המפותחות המובילות, שם נותרה מדיניות הריבית נמוכה מאוד והמאזנים של הבנקים המרכזיים ממשיכים להתנפח.
"מדיניות זו מתדלקת את הגידול באשראי ואת העלייה במחירי הנכסים בחלק מהכלכלות המתפתחות" נאמר שם על ידי הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים שציין כי "למדיניות זו יש השלכות שליליות משמעותיות" שישפיעו גם על הכלכלות המפותחות.
BIS הדגיש את הדעה לפיה הזרמות הון בינלאומיות שגדלו בעקבות המדיניות המוניטארית היו הגורם המרכזי שהוביל להתארכות המשבר וכי הזרמות הון אלו עלולות להוביל למשבר הבא.דעה זו עומדת בניגוד מוחלט להיפותזה שנקראת "שפע החיסכון הגלובלי" אשר לפיה הכספים שנשפכו בארה"ב בעשור הקודם נבעו בעיקר מהעודף של היצוא על פני היבוא במדינות המתפתחות.
צריך לקחת את BIS ברצינות. הם הקדימו להזהיר מפני ההגזמה המוניטארית שהובילה שמשבר הפיננסי בשנת 2008.
הצפות ההון מאפיינות תקופות של ריביות נמוכות, כדוגמת התקופה הנוכחית בה הריבית של הפדרל ריזרב נושקת לאפס שהחלה ב-2008 ולא צפויה להסתיים לפני שנת 2014. הריביות הנמוכות גורמות למשקיעים לחפש תשואות במקומות אחרים, ואז הם קונים ני"ע זרים כמו אג"ח קונצרניות וגם אג"ח של ממשלות, אשר מציעות תשואות גבוהות יותר ומושכות את הקרנות האמריקניות.
הריביות הנמוכות בארה"ב גם מעודדות את החברות הזרות לקחת הלוואות דולריות במקום הלוואות במטבעות המקומיים. מאז שנת 2009 בסניפים האמריקנים של 150 בנקים זרים גייסו 645 מיליארד דולר לשם מתן הלוואות במדינות המוצא, במיוחד באמצעות שימוש בקרנות כספיות, אשר מחצית מהכספים בהן הן התחייבויות של בנקי זרים.
הזרם הגובר הזה של כספים מארה"ב לחו"ל, דרך רכישה ישירה של ני"ע או דרך הלוואות מהבנקים, יוצר לחץ עם שער החליפין באותן המדינות, כאשר החברות המקומיות מוכרות את הדולרים שלוו בעבור המטבע המקומי על מנת להרחיב את פעילותן ולשלם לעובדיהן.
איך מטפלים הבנקים המרכזיים בעניין?
בשלב הזה הבנקים המרכזיים נכנסים לתמונה ומגיבים במספר דרכים על מנת למנוע את ההשפעות של ייסוף המטבע המקומי. מגבילים את החברות המקומיות מללוות בחו"ל ומגבילים את המשקיעים הזרים מלפעול במדינה. אך עדיין פערי הריביות מהווים תמריץ חזק לשחקנים בשוק לעקוף את המגבלות של הבנק המרכזי.
הדבר השני שהבנקים המרכזיים עושים על מנת למנוע ייסוף הוא רכישה של דולרים, כולל אג"ח של ממשלת ארה"ב או אג"ח מגובות משכנתאות. כתוצאה מהשקעות הבנקים הזרים נוצרה בתחילת המשבר בועת נכסים בשוק האג"ח מגובות המשכנתאות, ונראה כי כעת נוצרת בועה דומה גם בשוק האג"ח הממשלתיות של ארה"ב. זרם ההלוואות מארה"ב לידי הלווים הזרים מתקזז בזרם הכספים של הבנקים המרכזיים אל השוק האמריקני, כך שאין שינוי ממשי בחשבון השוטף, וגם אין תפקיד למה שנקרא "שפע החיסכון".
הדבר השלישי שעושים הבנקים המרכזיים על מנת לנטרל את הצפת ההון שמחפש תשואות גבוהות יותר וגורם לייסוף במטבע המקומי, הם שומרים את הריבית נמוכה יותר ממה שהיה מתאים על מנת לשמור את היציבות בשוק המקומי, מה שגורם לאפקט מתגלגל ברחבי העולם שהבנקים המרכזיים נוטים לעקוב אחר הפחתות הריבית של הנגידים האחרים. זה מה שקרה במשבר ב-2008 וזה גם מה שקורה כעת ומלבה את במשבר החוב באירופה.
מדיניות הריבית האפסית בה נוקט הפדרל ריזרב, שנועדה להמריץ את הצמיחה בשוק האמריקני, מקשה על הבנקים המרכזיים האחרים להתמודד כנגד הגידול באשראי ובעליית מחירי הנכסים. קבוצה של 18 בנקים מרכזיים של מדינות הנחשבות לשווקים מתעוררים, כגון סין, ברזיל, הודו, מכסיקו וטורקיה, מחזקות את הריביות שלהן ברמה הנמוכה בכ-5 נקודות אחוז מתחת לרמת הבנצ'מארק המקובלת בעולם ומחירי הסחורות הוכפלו מ-2009 עד 2011, כתוצאה מהמדיניות המוניטארית המרחיבה ברחבי העולם.
ההאטה החדה שנרשמת כעת בצמיחה הכלכלית במרבית המדינות המתפתחות היא בלתי נמנעת על רקע הבום בהיקף הכסף הקל והירידה בביקושים הזרים למוצרים אמריקנים מוזנת חזרה כעת לשוק האמריקני. הפדרל ריזרב צריך לתת תשומת לב מיוחדת לתנועות ההון הגלובליות ולתגובות של הבנקים המרכזיים האחרים להחלטתו לקבוע את הריבית ברמה כל כך נמוכה למשך זמן כל כך ארוך. זה לא אומר שצריך להסיר את העיניים ממצבה של הכלכלה בארה"ב, אלא עליו לנסות למנוע את ה-Booms & Busts בחו"ל כתוצאה מההאטה בצמיחה המקומית.
- 2.זו בדיוק המדיניות שבה נקט הנגיד שלנו (ל"ת)הנגיד פישר 09/07/2012 15:49הגב לתגובה זו
- 1.ומעורר חשש מפני יכולת ההישרדות של העולם שטובע בחובות (ל"ת)מענין 09/07/2012 15:48הגב לתגובה זו

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט - משקיעים וסוחרים מעבירים פקודות (AI)אנבידיה מזנקת 3.2%, TSMC מוסיפה 2% - מה עושים החוזים העתידיים?
הפתיחה בוול סטריט צפויה להיות ירוקה: החוזים העתידיים מטפסים על רקע ההתקדמות בסנאט לקראת סיום ההשבתה הממשלתית; גם אנבידיה וחברות השבבים רושמים התאוששות; טסלה מטפסת בעקבות אישור חבילת השכר למאסק - ומי עוד בולטות?
פתיחה חיובית מצפה לנו מעבר לים. החוזים העתידיים בוול סטריט עולים כשברקע מתגבשת בוושינגטון יוזמה לסיום ההשבתה הממשלתית שנמשכת כבר 4 שבועות ומעיקה על הכלכלה האמריקאית. זה נותן "בוסט" לסנטימנט וזה מגיע אחרי שבוע תנודתי במיוחד שבו נרשמו ירידות חזקות במניות הטכנולוגיה. החוזים על הדאו עולים בכ-0.5%, החוזים על ה-S&P 500 מתחזקים בכ-1%, והחוזים על הנאסד"ק רושמים זינוק של כ-1.5%, זה אחרי שבשבוע שעבר המדד הטכנולוגי צנח בכ-3% הירידה השבועית הכי גדולה שלו מאז תחילת אפריל.
כמו שאמרנו הגורם המרכזי לאופטימיות הזאת היא ההתקדמות המשמעותית בסנאט, שאישר הלילה הצעת ביניים ברוב של 60 מול 40 קולות לקראת הסכם דו-מפלגתי שיאפשר את פתיחת הממשל מחדש. שמונה סנאטורים דמוקרטים הצטרפו להצבעה בעד, אבל התהליך עוד לא הושלם ויגיע לאישור סופי בסנאט ובבית הנבחרים. לפי הערכות, ההסכם שנרקם יאפשר תקצוב ממשלתי עד לינואר הקרוב, וגם יבטל חלק מצעדי הפיטורים האחרונים בשירות הציבורי. גורמים המעורים בנושא מציינים שלמרות שהפשרה הנוכחית אינה כוללת את דרישת הדמוקרטים המרכזית להמשך סבסוד ביטוח הבריאות, היא עשויה לסלול את הדרך לפתרון רחב יותר כבר בימים הקרובים.
השווקים מקבלים את המהלך הזה באופטימיות גם בגלל שסיום ההשבתה עשוי להחזיר את פרסום הנתונים הכלכליים, שנעצר בשבועות האחרונים. השבוע צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה והאבטלה לחודש אוקטובר, ובהמשך גם נתוני המכירות הקמעונאיות ומדד המחירים ליצרן. המשקיעים מחפשים אינדיקציות שיסייעו להעריך את הכיוון הבא של מדיניות הריבית של הפד'. במקביל, תשואת האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים מטפסת קלות ל-4.15%, אחרי עלייה מתונה בסוף השבוע.
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המניות הבולטות בוול סטריט
אנבידיה NVIDIA Corp. 0.04% מזנקת בכ-3.5% במסחר המוקדם, כשהמשקיעים מגלים אופטימיות מחודשת לגבי סוף ההשבתה הממשלתית. מניית יצרנית השבבים לבינה מלאכותית ירדה בשבוע שעבר בכ-7%, הירידה השבועית החדה ביותר שלה מאז אפריל, על רקע חששות בשוק מתמחור גבוה מדי של מניות הטכנולוגיה הגדולות. יחד עם אנבידיה, גם פאלנטיר PLTR, שמפתחת תוכנות ניתוח נתונים מבוססות בינה מלאכותית, רושמת התאוששות של 3.6% לאחר ירידה של 11% בשבוע שעבר.
