כתב אישום חמור נגד ערן מזרחי: 94 נפגעים, דוגמה קלאסית - שכנע את יצחק למכור את דירת מגוריו ולהשקיע אצלו

המחלקה הכלכלית הגישה לפני זמן קצר לבית משפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד מזרחי. צפו בצילום מסך של אחת העבירות הקשות...
מערכת Bizportal | (3)

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית משפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד ערן מזרחי, מנהל ההשקעות מסביון החשוד בהונאת עשרות משקיעים בעשרות מיליוני שקלים, ומבקשת להשאירו במעצר עד תום ההליכים.

מזרחי נאשם בלא פחות מ-96 אישומים בעבירות רבות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, משיכת שיק ללא כיסוי, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וכן ביצוע פעולות ברכוש אסור, כאמור בחוק איסור הלבנת הון.

עורכי הדין יוחאי בן שמואל ויוסי אלון, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, טוענים בכתב האישום שמזרחי קיבל מהנפגעים סכומי כסף גדולים המצטברים לכ-45 מיליון שקלים, תוך הצגת מצגי השווא השקריים וטענות כזב. לטענתם, הנאשם זייף מסמכים ועשה בהם שימוש על מנת להניח את דעתם ולקבל במרמה מהנפגעים רשות להמשיך ולהחזיק בכספם מבלי שידרשו אותו חזרה.

בסופו של דבר מזרחי נאשם בגניבת הכספים, שימוש בכספים לצרכיו האישיים ומסירת פרטים כוזבים על מנת למנוע דיווח של הבנק לרשויות על הפעילות האמיתית בחשבונות. היקף עבירות הלבנת הון מסתכם בכ- 250 מיליון שקלים.

הנסיבות המחמירות מתבטאות, באורך התקופה בה הונה הנאשם את הנפגעים, במספר הנפגעים הגדול המגיע לדברי הפרקליטות ל-94 משקיעים, בהיות חלק מהנפגעים בני משפחתו של הנאשם וחבריו הקרובים, בסכומי הכסף הגדולים אותם קיבל במרמה ואותם גנב ובאמצעים של הצגת מסמכים כוזבים על מנת להונות את הנפגעים, והכול תוך כדי ניצול האמון שנתנו בו.

על פי עובדות כתב האישום, החל משנת 2007 ועד לסוף חודש מאי השנה הציג הנאשם מצגי שווא וטענות כזב בפני אנשים רבים, והכול בכוונה להונות ולקבל מהם במרמה סכומי כסף רבים ולגנוב את כספם באמצעות חברת "ערן מזרחי פיננסים והשקעות". בהמשך שונה שמה של החברה ל"סיטדל השקעות ופיננסים".

בפרקליטות טוענים, כי הנאשם הציג את עצמו בפני אנשים רבים, כבעלים של חברת השקעות מצליחה המתמחה בתחום השקעות במט"ח ומתמחה בלווי תיקי לקוחות בשוק המטבעות באמצעות בנקים מובילים בשוויץ. הנאשם הציג בכזב כי הוא משיא ללקוחותיו תשואות קבועות גבוהות בפרופיל השקעה סולידי, תוך הבטחות שווא כי הכספים יושקעו באפיקי השקעה במט"ח בבנק בשוויץ, לרבות באפיקי השקעה מיוחדים מזדמנים, תוך שהוא מבטיח להם לקחת רק 20% מגובה התשואה בלבד ולא לחשוף את סכום ההשקעה לסיכון מעבר ל-5%-7% מהסכום שהושקע.

בפועל, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשם לא השקיע את כספי הלקוחות בהשקעות מט"ח, כפי שהוסכם, ושהצהיר בכזב ועשה בכספים לצרכיו האישיים. עוד נטען, כי על מנת להמחיש את הצלחתו, מזרחי נהג ברכבי פאר, התגורר בדירת יוקרה, הזמין חלק מהלקוחות למסעדות - והכול, באמצעות הכספים שקיבל במרמה מהנפגעים.

דוגמה קלאסית מכתב האישום:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ניר 25/06/2012 12:27
    הגב לתגובה זו
    את הכסף בחיים הם לא יראו
  • 2.
    חי במינוס 25/06/2012 12:22
    הגב לתגובה זו
    מאשר,מאה אלף קנס וחגוג אחר כך עם הכסף ולעזאזל הקרבנות.
  • 1.
    התמונה כמו של גופת אלמוני . לא יאה. (ל"ת)
    שרל קולון 25/06/2012 10:47
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.