דו"ח מבקר המדינה לבדיקת מחדלי אסון הכרמל שפורסם היום (ד') מטיל באופן ישיר את האחריות לרמת המוכנות וההיערכות הנמוכה במיוחד של שירותי הכבאות וההצלה על שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ.

נזכיר כי השריפה הקטלנית שפרצה ב-2 בפרואר 2010 גבתה מחיר כבד חסר תקדים בהיקפו וגבתה את חייהם של 44 בני אדם, ביניהם 37 אנשי שב"ס שהיו בדרכם לסייע בחילוץ והצלה של אסירים בכלא דמון, שלושה קצינ משטרה, שני כבאים, נער צופה אש ואזרח.

רק 10% ממלאי מעכבי הבעירה הנדרש

בדו"ח הנרחב והמקיף חושף מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שורה ארוכה של כשלים ומחדלים חמורים. להלן מספר דוגמאות:

1. על פי המדיניות, המלאי השוטף של החומרים מעכבי הבעירה צריך לכלול 250 טון ומלאי חירום 200 טון. אף על פי כן, ביום פרוץ השריפה היו במלאי הכולל של חומרים מעכבי הבעירה של מדינת ישראל 20 טון בלבד - 10% מהמלאי הנדרש.

2. בכ-34% מהאירועים שנבדקו וסווגו כמסוכנים ביותר הוזנק רק צוות כיבוי אחד במקום שניים. בביקורת עלה כי לא נקבעו זמני ההגעה לאירועים המבצעיים כנדרש. ממסמך השוואה בין-לאומית שהכין משרד הפנים בפברואר 2010 עולה כי בישראל מספר הכבאים ורכבי הכיבוי היוצאים לאירוע הוא כמחצית מהממוצע במדינות האחרות וכי זמן ההגעה לאירוע כמעט כפול.

3. בעקבות גילוי תקלה בטיחותית במסוקי הכיבוי שהפעיל צה"ל, הורה מפקד חיל האוויר בשנת 2002 על ביטול הכשירות של המסוקים למשימות של כיבוי שריפות. ישי פנה באותה השנה לשר הביטחון דאז, בנימין בן אליעזר והתריע כי ללא כל חלופה אחרת לכיבוי מהאוויר יש להשאיר את נוהל הכיבוי האווירי, אולם ביוני 2002 החליטה הממשלה לבטל את ההסדר עם חיל האוויר ומאז הכיבוי האווירי נעשה באמצעות מטוסי ריסוס חקלאי בלבד.

"שטייניץ סבר שתפקידו הייחודי הוא לשמור על מסגרת התקציב"

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מסביר בדו"ח כי "שני השרים נקטו לאורך זמן רב מדיי 'גישות קצה'. שר האוצר דבק בעמדה 'רפורמה תחילה' ורק לאחר מכן הקצאת תקציב לנושאים השוטפים שזעקו לסיוע מיידי. שר הפנים הבין את מצוקת מערכת הכבאות ואת הסכנה הציבורית הכרוכה בכך, אך גם הוא אימץ את הגישה 'הכל או לא כלום'. הוא דרש מאות מיליוני שקלים לתוכנית הבראה כוללת של מערך הכבאות, אך לא איתר את הצרכים החיוניים והדחופים ביותר ולא עשה מאמץ למציאת פתרונות מתוך משאביו."

"שר האוצר סבר כי תפקידו הייחודי הוא לשמור על מסגרת התקציב וסבור כי תפקידו, כחבר ממשלה, שונה במהותו מתפקידם של שרים אחרים... הוא בגדר 'מתאם' ו'שומר סף' בלבד", אמר לינדנשטראוס בראשית הדו"ח. "בדיוק 12 יום לאחר השרפה הנוראה בכרמל, אמר שר האוצר - 'אני מודה שלא ראיתי את האפשרות לשריפה הזו, הגדולה ביותר, החמורה ביותר, חסרת התקדים בתולדות ישראל'. אי צפיית האפשרות הזו על ידי שר בממשלה הוא כשל משמעותי."

לטענות שר האוצר יובל שטייניץ לפיהן תוספת תקציב למערך הכבאות ללא רפורמה היא בזבזנית והרת אסון, נאמר בדו"ח: "טענות אלו אינן פוטרות את השר מלהביא בחשבון את העובדה שחובתו וחובת הנהלת משרד האוצר הייתה לעמוד על תוצאותיה הקשות של ההתניה ארוכת השנים של תוספת התקציב בביצוע רפורמה והפגיעה המסוכנת בביטחון הציבור שעלולה להיגרם בגינה. על כן היה עליהם לעמוד על כך שלא ניתן להמשיך במדיניות ההתניה במשך שנים כה רבות בלי להתחשב במצבו הרעו של מערך הכבאות."

הדוח ממשיך: "נוכח הניגוד בעמדות של שר האוצר והיועץ המשפטי של משרד האוצר לבין זו של שר הפנים, מתעוררת השאלה מדוע החריש שר האוצר כששר הפנים דרש להקצות תקציב תוספתי לצרכים הדחופים והקריטיים של מערך הכבאות ולא הציג בפניו חלופות לשינויים פנימיים בתקציב משרד הפנים ולאיתור מקורות פנים תקציביים לצרכים וזאת גם אם לשיטת שר האוצר הדרישה הייתה אותה עת כוללנית, מופרזת ובלתי מאורגנת."

ישי: "בדיונים עם הכבאות לא מכניסים אותי לפרטים"

בנוגע למחדליו של ישי, קובע הדו"ח כי לא עמד על המרכיבים ההכרחיים כמו מידת כשירותו של מערך הכבאות ובכלל זה מוכנות לאירועים חריגים - "השר לא פעל להבחנה בין הצרכים לשיפור מוכנותו של המערך בטווח הארוך במסגרת התוכנית הכוללת ובין הצרכים המיידיים שמענה להם עשוי היה לשקם את המערך כבר בטווח הקצר... פעולות הכרוכות בהשקעת משאבים קטנה בהרבה יחסית לתוכנית הכוללת ... השר לא גילה נכונות לבחון אפשרות לאתר מקורות מימון מתוך משאביו הפנים משרדיים ולא דרש לקיים עבודת מטה משולבת עם נציגי משרד האוצר על מנת לדון בעניינים אלו."

"רק לאחר שנציגי משרד מבקר המדינה הבהירו בפני השר ישי, בתחילת מאי 2010, את חומרת הליקויים שנמצאו בביקורת שנעשתה באותה עת ולאחר שהתקיים דיון בנושא עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הביאה פעילותו של שר הפנים ב-4.7.10, כ-15 חודשי לאחר שהתמנה לתפקיד לקבלת החלטת ממשלה ולפיה יוקצו 100 מיליון שקל לטובת המערך מתקציבי משרד הפנים, הרשויות המקומיות ומשרד האוצר."

לדברים אלו השיב ישי: "חלק גדול מהדברים אגב אני כשר הפנים אפילו לא יודע מהם, משום שבדיונים עם הכבאות, לא מכניסים אותי לפרטים, לרזולוציות מקצועיות. אני מקבל מקצין הכבאות, מנכ"ל המשרד את המצוקה שיש בגדול. עכשיו אני שומע דברים שאני כשר לא עודכנתי עליהם בכלל. הדרג המקצועי צריך להציב בפניי מה הבעיות, מה בסדר ומה לא בסדר ולא משנה באיזה רזולוציה, כל פרט. שיעדכנו אותי בפרטי פרטים מה חסר, אימונים, חסר זה, חסר זה."

בתגובה השיבו ממשרד המבקר: "דווקא משום שמדובר במערך מציל חיים חיוני שהשר יתעניין ויתעמק בפעולות המערך... חוסר מעורבותו של השר ישי מבחינת המוכנות המבצאית של מערך הכבאות, והעובדה שעל אף ההתראות שהופיעו בדוחות הוועדות השונות ועל אף שהוא היה מודע לאי מוכנות המערך ומצבו ה"קטסטרופאלי", כדבריו, מעידים על חוסר שימת לב למשמעויות של חומרת הסכנה ושל ההמתנה לתוספת התקציב זאת בשעה שנדרשה מעורבותו הפעילה והישירה בהתנהלות... אין מדובר בחוכמה שלאחר מעשה, אף לא בתרחיש בלתי צפוי, שכן הכתובת הייתה על הקיר."

שר נוסף הנושא באחריות הינו השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', אשר נושא באחריות הכוללת לענייני משרדו ובכלל זה הגופים הכפופים אליו, המשטרה והשב"ס, שבדרגי הביצוע שלהם נמצאו כשלים ומחדלים משמעותיים במהלך השריפה.

"לדרג השלטון חובה בסיסית לספק לציבור את מידת הביטחון לה הוא ראוי"

לינדנשטראוס מותח ביקורת גם על תיפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - "ראש הממשלה נושא מתוקף תפקידו ומעמדו באחריות כוללת לפעולות הממשלה. אל שולחנו התנקזו במשך זמן רב הטענות והמחלוקות שבין משרד הפנים ומשרד האוצר, והיה עליו להכריע בעניינן. אולם במשך תקופה ארוכה מדי נמנע ראש הממשלה מלהטיל את כובד משקלו לצורך הסדרת מחלוקת זו."

"ממשלות ישראל לדורותיהן ערות זה למעלה מ-25 שנה לצורך בשינו המבנה הארגוני של מערך הכבאות שאינו ממלא כנדרש את ייעודו - מניעת סיכון ממשי לאזרחי המדינה. הממשלות קיבלו פעם אחר פעם החלטות שמטרתן לקדם את תהליך ההסבה של מערך הכבאות למערך ממלכתי ארצי. שרי הפנים והאוצר הצטוו בהחלטות לקיים עבודת מטה משותפת שתביא להשגת פתרון הכבאות אך הם לא עשו כן."

לסיכום, מאשים הדו"ח את כלל חברי הממשלה בכך שנקטו במדיניות מתנערת מכל אחריות אישית לכל מעשה או מחדל שבתחום משרדו "ולגלגל אותה ממנו והלאה לדרג הכפוף לו או לאחרים"... מידת הכשל והמחדל שנתגלו בפרשה זו, אי צפיית פני העתיד וההיערכות הבלתי הולמת לאירועי חירום מסוג השריפה בכרמל עד כדי עצימת עיניים מהסכנה, אשר מיוחסים לקברניטי המדינה, מחייבים להציב בפני הדרג הממשלתי באופן נוקב, את החובה ליתן הסבר ומענה באשר לסיבות למציאות זו ולהזנחה המתמשכת; מדובר, בחובה בסיסית של דרג השלטון לספק לציבור האזרחים את מידת הביטחון לה הוא זכאי וראוי."